ארי-אדם ממערת שטאדל

ארי-אדם ממערת שטאדל היא צלמית זואומורפית (בעלת צורת חיה) עשויה משנהב ממותה העתיקה ביותר שהתגלתה מעולם. תיארוך בעזרת בדיקות פחמן-14 שנעשו בשכבה שבה נמצאה הצלמית קבעו, שהיא בת 32,000 שנים. צלמית זאת מהווה את אחת העדויות הקדומות ביותר לאמנות וכנראה גם לדת אצל האדם.^[1]

הצלמית היא בעלת ראש של לביאה או אריה וגוף של אדם. גובה צלמית 29.6 סנטימטרים, רוחבה 5.6 סנטימטרים ועובייה 5.9 סנטימטרים. הצלמית משויכת לתרבות האוריניאקית מהתקופה הפלאוליתית העליונה. הצלמית גולפה בעזרת סכין העשויה מאבן צור. על גבי הזרוע השמאלית של הצלמית גולפו שבעה חריצים מקבילים. הצלמית היא חלק מאוסף המוזיאון השוכן בעיר אולם שבגרמניה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שברי הצלמית התגלו בשנת 1939 במערת הולנשטיין-שטאדל השוכנת בהרי היורה של שוואביה במדינת באדן-וירטמברג שבדרום-מערב גרמניה. בגלל תחילת מלחמת העולם השנייה, נעזבו השברים ולא טופלו. בשנת 1969, 30 שנה לאחר מכן בעת הרכבת יותר מ-200 חלקים על ידי יואכים האן (Joachim Hahn), הוא גילה שמדובר בצלמית שהיא הכלאה של אדם ואריה המערות. בין השנים 1997–1998 נמצאו חלקים נוספים של הצלמית וראש הצלמית חובר לגוף. בתחילה סווגה הצלמית על ידי יואכים האן כאריה זכר, לאחר שנמצאו פיסות נוספות סווגה הצלמית על ידי אליזבט שמיד (Elisabeth Schmid) כנקבה. שתי הפרשנויות אינן מבוססות על ממצאים מדעיים. הקושי בסיווג בין זכר ונקבה נובע מהעובדה שאצל אריה המערות האירופי (Panthera leo spelea) אין את המאפיינים המייחדים את הזכר האריה האפריקאי מהנקבה.

הקושי בהבנה והפרשנות של הממצא נובעת מהעדר מקבילות באתרים ארכאולוגים אחרים. הצלמית חולקת קווי דמיון עם ציורי קיר של דמויות משולבות אדם-חיה שנמצאו על מערה בצרפת, אבל ציורי קיר אלה על פי תיארוכם, צעירים במספר אלפי שנים בהשוואה לצלמית זאת.

ממצא דומה של צלמית עם ראש ארי קטן יותר נמצא מאוחר יותר במערה אחרת באותו אזור בגרמניה. הממצא הנוסף נמצא ביחד עם צלמיות בדמויות של חיות ומספר חלילים. ממצאים אלה העלו את האפשרות שדמות האריה מילאה חלק חשוב במיתולוגיה של בני האדם שחיו באזור בתקופה הפלאוליתית העליונה.

הצלמית הוצגה לראשונה לציבור באפריל 2011.

ב-2017 הוכרזה המערה והצלמיות שהתגלו בה אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, חלק מאתר המורשת מערות ואומנות עידן הקרח בהרי היורה השוואבים.