יובל נח הררי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יובל נח הררי
Yuval Noah Harari cropped.jpg
יובל נח הררי
לידה 24 בפברואר 1976 (בן 43)
קריית אתא, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יובל נח הררי עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק היסטוריון
מסאי
לאום ישראלי
מקום לימודים ג'יזס קולג', האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה היסטוריה
יצירות בולטות קיצור תולדות האנושות
ההיסטוריה של המחר
הוצאות ספרים הוצאת דביר
http://www.ynharari.com
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יובל נח הררי (נולד ב-24 בפברואר 1976) הוא היסטוריון ישראלי ופרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. ספריו "קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של המחר" תורגמו ליותר משישים שפות ונמכרו (נכון ל-2019) ביותר מ־20 מיליון עותקים[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הררי נולד במשפחה בת שלושה ילדים וגדל בקריית אתא. אביו עבד כמהנדס ברפא"ל. הוא למד בכיתת מחוננים במרכז חינוך ליאו באק בחיפה. הוא התחיל בלימודי היסטוריה ויחסים בינלאומיים כבר בגיל 17, במסגרת העתודה האקדמית. הוא החל לשרת בחיל השריון, אולם שוחרר לאחר כמה חודשים בשל בעיה רפואית.

בשנים 1993–1998 למד לתואר ראשון ולתואר שני בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. התזה לתואר השני עסקה בלוגיסטיקה ואספקה בימי הביניים. הוא עשה דוקטורט ב-Jesus College שבאוניברסיטת אוקספורד, בהדרכתו של ד"ר סטיבן גאן, בשנים 1998–2002. עבודת הדוקטור עסקה בהשוואה של זיכרונות לוחמים מהמאות ה-15–16 לזיכרונות לוחמים מהמאה ה-20, וראתה אור כספרו הראשון. הוא השלים בתר-דוקטורט בהיסטוריה כעמית יד הנדיב בשנים 2003–2005.

הררי התמנה למרצה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנת 2005, למרצה בכיר בקביעות בשנת 2008, ולפרופסור חבר בספטמבר 2014. בשנים 2003–2011 היה מתאם התוכנית להיסטוריה עולמית באוניברסיטה העברית. בחודש נובמבר 2012 נבחר לחבר באקדמיה הצעירה למדעים.

מחקריו עוסקים בעיקר בשלושה תחומים: היסטוריה צבאית של ימי-הביניים, ההיסטוריה של חוויית המלחמה, והיסטוריה עולמית.

נחשב מומחה גם בתחום האתיקה של בינה מלאכותית.[דרוש מקור]

בשנת 2015 זכה בפרס סטימצקי, המחולק לסופרים שספריהם היו הנמכרים ביותר בשנה החולפת[2].

ביולי 2018 סירב לשתף פעולה עם הקונסוליה הישראלית בלוס אנג'לס, בנימוק שמבחינתו מדובר ב"זרוע ארוכה של מדיניות ממשלת ישראל אשר מגבילה את חופש התקשורת, הביטוי, היצירה והמחשבה", זאת כמחאה בין היתר על חוק הפונדקאות וחוק הלאום[3].

זכויות בעלי חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המחקר שערך בנושא המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית לצורך כתיבת ספרו "קיצור תולדות האנושות", נחשף הררי ליחס האדם כלפי בעלי החיים והחליט לאמץ אורח חיים טבעוני[4]. לטענתו, הכלכלה, החברה, הפוליטיקה והדת בנויות על ניצול בקנה מידה עצום של מיליארדי חיות משק, תוך הכחשת הסבל שלהן[5]. הררי לוקח חלק בפעילויות התנועה לזכויות בעלי חיים: בדצמבר 2013 השתתף עם גארי יורופסקי בשני כנסים בנושא זכויות בעלי חיים שנערכו בתל אביב וברמת גן[5]. במאי 2015 השתתף עם אלכס הרשאפט בכנס לזכויות בעלי חיים שנערך באוניברסיטה העברית[6].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לאיציק יהב, בעבר מפיק מופעי תיאטרון. השניים נישאו בקנדה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600

הספר "Renaissance Military Memoirs: War, History and Identity, 1450-1600" ("זכרונות צבאיים מתקופת הרנסאנס: מלחמה, היסטוריה וזהות") יצא לאור בשנת 2004 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מבוסס על עבודת הדוקטור של הררי.

Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550

הספר "Special Operations in the Age of Chivalry, 1100-1550" ("מבצעים מיוחדים בעידן האבירות") יצא לאור בשנת 2007 בהוצאת Boydell & Brewer. הספר מתאר את המבצעים המיוחדים בימי הביניים, כגון התנקשויות, חטיפות, פעולות חבלה והסתננויות. הוא מנסה להראות שהם מילאו תפקיד מכריע בעולם המלחמה של ימי הביניים ולעיתים היטו את הכף במערכה או במלחמה.

The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000

הספר "The Ultimate Experience: Battlefield Revelations and the Making of Modern War Culture, 1450-2000" ("החוויה האולטימטיבית: התגלות בשדה הקרב ויצירתה של תרבות המלחמה המודרנית, 2000-1450") יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת Palgrave-Macmillan. הספר עוסק במקום של חוויית הפרט בתרבות המלחמה המערבית, ובוחן את הצורה שבה אנשים חווים מלחמה וחושבים עליה. הוא מתאר את היווצרותה של תרבות המלחמה המודרנית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש המותחים ביקורת על הפרשנות של הררי ומצביעים על כשלים וסתירות פנימיות בשיטתו.

הפרופסור לפיזיקה נדב שנרב, בהתייחסות ל"קיצור תולדות האנושות", טוען כי "הדיון השני של הררי, אותם פרקים העוסקים לא בעבר אלא בהווה, איננו מקצועי, איננו הגון, ולמיטב הכרתי גם איננו נכון" וכי "העירוב בין "הדיון הראשון", הסקירה של עליית האדם על בסיס ממצאים, לבין הדיון השני – אותו אוסף של טענות מוסריות, אונטולוגיות וחברתיות – יוצר מצג שווא של אסמכתה מדעית יצוקה באבן לגבי טיעונים שהקשר בינם ובין ההיסטוריה או המדע קלוש למדי. גרוע מכך: בעיניי, התאוריה שהררי מטיף לה היא א-מוסרית, אנטי אנושית ואף אלימה במהותה."[9]

משה רט כתב כי "למרבה הצער, עיון בספריו מגלה שההילה שנקשרה לאיש רחוקה מאד מלהיות מוצדקת. ספריו ומאמריו של הררי מלאים בכשלים, שגיאות, סתירות עצמיות וחוסר הבנה מביך של רבים מהנושאים עליהם הוא כותב"[10] וכי "מאמרו של הררי (בנוגע לתרומה השולית של היהדות לאנושות) לוקה בכשלים לכל אורכו"[11]. ביחס למאמר זה כתב מיכאל אברהם כי "יובל נוח הררי לא מאכזב. כל כך הרבה שטויות, דמגוגיה, הנחות המבוקש והנחות לא מבוססות, במאמר אחד. זה קשקוש שהוא אפילו יותר מרוכז מאשר בספריו"[12].

הרב חיים נבון כתב כי "שני ספריו של יובל נח הררי ("קיצור תולדות האנושות" ו"ההיסטוריה של מחר") הם פרויקט מרשים של היסטוריה ופילוסופיה, אך בכמה סוגיות אנושיות מרכזיות נראה שהאידאולוגיה גוברת על האמת"[13].

בעקבות הסכמת הררי להשמטת דברי ביקורת על שלטון פוטין מהתרגום לרוסית של ספרו "21 מחשבות על המאה ה-21", נמתחה ביקורת על בגידת הררי בערכים להם הוא עצמו מטיף[14]. הררי השיב לביקורת זו שללא הסכמתו לשינויים מעטים בספר, הספר לא היה מאושר לפרסום ברוסיה, וציין "אני חושב שהתשלום של שינוי דוגמאות ספורות שווה את הרווח של הגעה לקהל הרוסי."[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמריו
על כתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך הערות נלוות למאמר של הררי בניוזוויק, 24 ביולי 2019
  2. ^ גילי איזיקוביץ, יובל נח הררי, עירית לינור, דויד גרוסמן ומירב הלפרין זכו בפרס סטימצקי, הארץ, 23 בדצמבר 2015
  3. ^ איתמר אייכנר, החרם של ההיסטוריון הישראלי הנודע: "הממשלה מגבילה את חופש הביטוי", באתר ynet, 30 ביולי 2018
  4. ^ חוצה ישראל עם קובי מידן - יובל נח הררי, בעמוד הפייסבוק של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 31 במאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018) קובץ וידאו
  5. ^ 5.0 5.1 ד"ר יובל נח הררי - חטאים שבין חיה לחברתה, במסגרת הכנס 'איך תשפוט אותנו ההיסטוריה', תיאטרון היהלום, רמת גן, 10 בדצמבר 2013 קובץ וידאו
  6. ^ הרצאה חד- פעמית משותפת של דר' אלכס הרשאפט ופרופ' יובל נוח הררי בנושא: יחסי אדם- חיה: היסטוריה אנושית מול היסטוריה אישית, באתר הכל אודות ירושלים, מאי 2015(הקישור אינו פעיל, 22.11.2018)
  7. ^ וואלה! תרבות‏, יוצרי "הנוסע השמיני" ו"איימי" יביאו את "קיצור תולדות האנושות" למסכים, באתר וואלה! NEWS‏, 11 ביולי 2018
  8. ^ פרק ראשון מהספר באתר מאקו, לרגל צאת הספר
  9. ^ נדב שנרב, קיצוץ תולדות האנושות, השילוח. 11 בדצמבר 2017
  10. ^ משה רט, מחשבותיו של יובל (המבולבל) נח הררי, באתר "מיסטריום" 5 בנובמבר 2015
  11. ^ תרומת היהדות לעולם - תשובה ליובל נח הררי, לדעת להאמין
  12. ^ בתגובה למאמרו של פ' הררי: ומה אם ליהדות לא הייתה השפעה גדולה על המין האנושי?, הרב מיכאל אברהם
  13. ^ חיים נבוןסילוף תולדות האנושות, באתר מידה, 7 באוקטובר 2015
  14. ^ שגיא בן נון‏, צנזורה? התרגום הרוסי לספרו של יובל נח הררי משמיט ביקורת על פוטין, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2019;
    איתן אורקיבי, ‏האינטלקטואל, הפוסט־אמת והכוח, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2019
  15. ^ יובל נח הררי, פרופ' יובל נח הררי מגיב בנוגע לצנזור התרגום הרוסי של ספרו, באתר הארץ, 25 ביולי 2019