מערות ואומנות עידן הקרח בהרי היורה השוואבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערות ואומנות עידן הקרח בהרי היורה השוואבים
Höhlen und Eiszeitkunst der Schwäbischen Alb
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מערת פוגלהרד מבפנים
מערת פוגלהרד מבפנים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 3
קואורדינטות 48°23′16″N 9°45′56″E / 48.387778°N 9.765556°E / 48.387778; 9.765556
צלמית ממותה משנהב ממותה ממערת גייסנקלוסטרלה

מערות ואומנות עידן הקרח בהרי היורה השוואביםגרמנית: Höhlen und Eiszeitkunst der Schwäbischen Alb) הם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה. בנוסף לאמנות מתקופת הקרח, כולל אתר המורשת שש מערות בהרי היורה של שוואביה (אנ') בהן נמצאו הממצאים העתיקים ביותר של אמנות האדם. עם זאת, מכיוון שניתן היה להכריז על תצורות הגאולוגיה הנפוצות למדי של המערות כאתר מורשת עולמית רק בהתייחס ליצירות האמנות, החליט אונסק"ו לכלול את אמנות תקופת הקרח כמרכיב מכונן בהגדרת המורשת התרבותית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרבות האוריניאקית הייתה תקופה תרבותית שהחלה בסביבות 42,000 לפני הספירה ונמשכה עד 31,000 לפני הספירה. במרכז אירופה זו התרבות העתיקה ביותר של התקופה הפלאוליתית (התקופה הפלאוליתית העליונה). מבחינת היסטוריית האקלים, תקופה זו נופלת במהלך עידן הקרח האחרון בתחילת הפליסטוקן, שבדרום גרמניה מכונה התקרחנות וירם (אנ').

בתקופת התרבות האוריניאקית התפשטו בני אדם מודרניים אנטומית (Homo sapiens) על פני אירופה, ואילו הניאנדרטלים נעלמו. גם אם ידועות צורות קישוט אמנותיות מתקופות קדומות יותר, ייצוגים אמנותיים פיגורטיביים הופיעו לראשונה בתקופת התרבות האוריניאקית כציורי מערות ואמנות החפצים הקטנים של התקופה הפלאוליתית העליונה (אנ'), כך החלה האמנות החזותית. חלילי העצם הראשונים, שמוכרים באופן חד משמעי ככאלה, מגיעים גם הם מהתרבות האוריניאקית, והם מוכיחים גם את העיסוק במוזיקה בתקופה זו. מכתירים את אומנות התרבות האוריניאקית ותקופות מאוחרות יותר של תקופת הקרחונים האחרונה גם כ"אמנות מתקופת הקרח".

הרשמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצה של שש מערות מהרי היורה של שוואביה הוצעה על ידי מדינת באדן-וירטמברג בשנת 2015 בשם: "מערות עם האמנות העתיקה ביותר של עידן הקרח" ברשימת ההצעות של גרמניה לאתרים להכללה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.[1] בשנת 2017, המערות נרשמו כמורשת תרבותית ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בהתבסס על החלטה של הכנס ה-41 של הוועדה למורשת עולמית בשם "מערות ואומנות עידן הקרח בהרי היורה השוואבים".[2] בסיכום כתוב:[3]

"שש המערות חשפו חפצים מלפני 43,000 עד 33,000 שנה מאז שנות ה-60 של המאה ה-19. אלה כוללים דמויות של בעלי חיים מגולפים (כולל אריות מערות, ממותות, סוסים ובקר), כלי נגינה ותכשיטים אישיים. דמויות אחרות מתארות יצורים שהם חצי בעלי חיים, חצי בני אדם, ויש פסלון של אישה. אתרים ארכאולוגיים אלה מציגים כמה מיצירות האמנות הפיגורטיביות העתיקות בעולם ונותנים מידע על מקורות ההתפתחות האמנותית האנושית.

הרישום נעשה על בסיס קריטריון 3:[3]

(iii): מערות ואמנות מתקופת הקרח ביורה השוואבית היא עדות יוצאת דופן לתרבותם של האנשים המודרניים הראשונים שהתיישבו באירופה. היבטים יוצאי דופן של תרבות זו שנשתמרו במערות אלה כוללים דוגמאות לדמויות מגולפות, פריטי תכשיטים אישיים וכלי נגינה. חפצי האמנות הם מהעתיקים בעולם וכלי הנגינה הם העתיקים ביותר שנמצאו ברחבי העולם עד היום.

תחום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר המורשת העולמית כולל שני אזורים נפרדים, אחד בעמק הנהר אך (אנ') במחוז אלב-דונאו (אנ') והשני בעמק לונה (Lonetal) באזור הגבול שבין מחוז אלב-דונאו ומחוז היידנהיים (אנ').[4] שטח אתר המורשת הכללי הוא 4,621 דונם וכל אחד משני האזורים מוקף באזור חיץ, ששטחו הכולל הוא 11,587 דונם.[3] כל אחד מהאזורים הללו מכיל שלוש מערות, הממוינות בטבלאות הבאות בכיוון במורד הזרם.

מספר אתר אזור המערות קהילה מקומית מחוז שטח האתר שטח אזור החיץ
1527-001 עמק אך (Achtal) הולר פלס (Hohler Fels 48°22′45″N 9°45′15″E / 48.37926°N 9.75409°E / 48.37926; 9.75409) שלקלינגן (Schelklingen) מחוז אלב-דונאו 2,717 דונם 7,668 דונם
מערת שירגנשטיין (Sirgensteinhöhle 48°23′13″N 9°45′40″E / 48.38704°N 9.76119°E / 48.38704; 9.76119) בלאובאורן (Blaubeuren)
גייסנקלוסטרלה (Geißenklösterle 48°23′54″N 9°46′17″E / 48.39821°N 9.77138°E / 48.39821; 9.77138)
1527-002 עמק לונה (Lonetal) מערת בוקשטיין (Bocksteinhöhle 48°33′15″N 10°09′17″E / 48.55424°N 10.15469°E / 48.55424; 10.15469) רמינגן (Rammingen) מחוז אלב-דונאו 1,904 דונם 3,919 דונם
הולנשטיין-שטאדל (Hohlenstein-Stadel 48°32′58″N 10°10′23″E / 48.54931°N 10.17294°E / 48.54931; 10.17294) אסלפינגן (Asselfingen)
מערת פוגלהרד (Vogelherdhöhle 48°33′31″N 10°11′39″E / 48.55865°N 10.19428°E / 48.55865; 10.19428) נידרשטוטצינגן (Niederstotzingen) מחוז היידנהיים

המערות והממצאים שהתגלו בהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממערות עמק אך ועמק לונה וסביבתם ידועים בסך הכול יותר מ-50 ייצוגים פיגורטיביים וכן ממצאים ושרידים של 24 חלילים מהתרבות האוריניאקית (נכון לשנת 2016). הדמויות וכלי הנגינה, המגולפים לרוב משנהב של ממותה, הם "המכלול המוקדם ביותר של יצירות האמנות שידוע עד כה".

בגיל מוערך של לפני 42,000 עד 38,000 שנים, צלמית ונוס (אנ'), שהתגלתה במערת הוהלה פלס (Hohle Fels)(אנ') (גר'), היא אחד הייצוגים הפיגורטיביים העתיקים ביותר הידועים של גוף האדם. הצלמית העתיקה, באותה מידה של ארי-אדם ממערת שטאדל, מייצגת אדם עם ראשו וגפיו של אריה מערות. ממצאים דומים התגלו במערות האחרות, למשל פסלוני בעלי חיים בני כ-40,000 שנה במערת פוגלהרד או חלילי עצם בני 42,000 עד 43,000 שנה מגייסנקלוסטרלה.

תמונת המערה שם תיאור ממצאים תמונת הממצאים
הולה פלס
תמונות נוספות
הוהלה פלס (Hohler Fels) המערה בנויה ממסדרון באורך 15 מטר ובהמשכו אולם, שהוא אחד הגדולים ביורה של שוואביה עם שטח רצפה של 500 מטרים רבועים וחלל בנפח של 6000 מטרים מעוקבים. צלמית ונוס עשויה משנהב של ממותה, חליל עשוי מעצם החישור של נשר מקראי צלמית ונוס
תמונות נוספות
מערת שירגנשטיין
תמונות נוספות
מערת שירגנשטיין (Sirgensteinhöhle) אורך המערה הכולל הוא 42 מטרים וגובהה המרבי הוא 10 מטרים. מאחור, המערה מוארת בפתחים טבעיים בתקרה. 5,000 חפצי צור, חודי חניתות, מרצעים ומגרדים
גייסנקלוסטרלה
תמונות נוספות
גייסנקלוסטרלה (Geißenklösterle) חצי מערה מוגנת על ידי שני קירות סלע בולטים. בערך 60 מטרים מעל קרקעית עמק אך. אדם סוגד, יצורי כלאיים בין חיות לבני אדם חקוקים בלוחות שנהב, חלילים עשויים עצם ושנהב דמות אדם סוגד
תמונות נוספות
מערת בוקשטיין
תמונות נוספות
מערת בוקשטיין (Bocksteinhöhle) המערה היא אולם גדול של כ־15 מטרים × 20 מטרים בסלע בסביבות 50 מטרים מעל קרקעית עמק לונה. סכין טריז גדולה מאבן סכין בוקשטיין
הולנשטיין-שטאדל
תמונות נוספות
הולנשטיין-שטאדל (Hohlenstein-Stadel) המערה היא מערה אופקית באורך 50 מטרים ללא אולמות גדולים יותר. רוחב הכניסה 8 מטרים וגובהה 4 מטרים. ארי-אדם ממערת שטאדל משנהב של ממותה ארי-אדם
תמונות נוספות
מערת פוגלהרד
תמונות נוספות
מערת פוגלהרד (Vogelherdhöhle) למערה שלוש כניסות והיא מורכבת משני חלקים: "מערת פוגלהרד הגדולה" (Große Vogelherdhöhle) היא מעבר מעוקל באורך של 40 מטרים; בין שני פתחים בגובה 2.5 עד 3.5 מטרים ו"מערת פוגלהרד הקטנה" (Kleine Vogelherdhöhle) צרה מאוד בכניסה ואורכה כ-40 מטרים. המעבר בין שני חלקי המערה נסתם למעט פער שגובהו כמה סנטימטרים. צלמיות של בעלי חיים עשויות שנהב ממותה, צלמית ונוס משן חזיר בר סוס פרא
תמונות נוספות

ייצוג המערות במוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערות אלה וחפצי האמנות הפלאוליתיים שהתגלו בהם מוצגים בעיקר באמצעות שחזור המערות במוזיאון הפרהיסטורי בלאובאורן (Urgeschichtlichen Museum Blaubeuren, ליד המערות בעמק אך), בארכאופארק פוגלהרד (Archäopark Vogelherd, ליד מערת פוגלהרד שבעמק לונה), במוזיאון אולם (אנ'), במוזיאון המדינה וירטמברג (Landesmuseum Württemberg) בשטוטגרט ובמוזיאון של אוניברסיטת טיבינגן. מבין הממצאים המקוריים שהוצגו בארבעה מוזיאונים ובפארק הארכאולוגי, יותר ממחציתם נמצאים באגף "תרבויות עתיקות" (Alte Kulturen) במוזיאון של אוניברסיטת טיבינגן בטירת הוהנטיבינגן (Schloss Hohentübingen).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nicholas J. Conard, Michael Bolus, Ewa Dutkiewicz und Sibylle Wolf, Eiszeitarchäologie auf der Schwäbischen Alb. Die Fundstellen im Ach- und Lonetal und in ihrer Umgebung, Kerns Verlag Tübingen 2015 ISBN 978-3-935751-24-7
  • Nicholas J. Conard, Ernst Seidl: Das Mammut vom Vogelherd. Tübinger Funde der ältesten erhaltenen Kunstwerke, Tübingen: MUT, 2008, ISBN 978-3-9812736-0-1
  • Nicholas J. Conard: Das Vogelherdpferd und die Ursprünge der Kunst (i. d. R. Kleine Monographien des MUT 5), Tübingen: MUT, 2016, ISBN 978-3-9817947-7-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]