ארלקינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "הארלקין" מפנה לכאן. לערך העוסק ברומן היסטורי מאת ברנרד קורנוול, ראו הארלקין (ספר).

ארלקינואיטלקית: Arlecchino, בצרפתית: Harlequin) הוא אחת מדמויות המשרתים בקומדיה דל'ארטה.

ארלקינו 1671
ארלקינו בחרסינת מייסן מאת יוהאן יואכים קנדלר בהיכל לגיון הכבוד בסן פרנסיסקו

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ודאי מנין באה הדמות. התיעוד הראשון של הופעתה על הבמה הוא משנת 1262 במחזה "Jeu de la Feuillière" מאת אדם דה לה האל. הבליטה המופיעה במצח המסכה מצביעה על ההתפתחות המאוחרת יותר, אך מזכירה גם משהו שדוני, שטני, מה שמחזק את התאוריה על מקור זה של הדמות. hellecchino הוא שטן קטן באיטלקית. דנטה אליגיירי מציין בשיר ה-21 של התופת של "הקומדיה האלוהית" שדון בשם ארלקינו. למרות שמו, ארלקינו של הקומדיה דל'ארטה אינו מרושע, אלא ערמומי ותחבולן, ומסייע לאוהבים צעירים לגבור על המכשולים בדרכם. את העיצוב הסופי של המסכה קיבל ארלקינו על ידי השחקן טריסטנו מרטינלי, ששייך את ארלקינו להרי ברגמו.

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התלבושת האופיינית של ארלקינו נוצרה מאוחר יותר: מעוינים בשני צבעים מתחלפים, שחור ואדום בדרך כלל. במהלך הדורות הופיעה הדמות לעיתים קרובות בלבוש ליצן, בוואריאציות שונות. לכובע לא הייתה צורה קבועה.

אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארלקינו הוא אנרגטי ובעל תחבולות; זריז ואקרובטי, מעין ליצן ערמומי. כמשרת הוא יודע לתמרן את מעסיקיו ולהשיג את מטרתו. יש בו שילוב של פשטות עממית, גסות וחספוס ביחד עם שנינות, לבביות וחן. הוא מחזר אחר שותפתו לתחבולות, קולומבינה, אך גם אחרי משרתות אחרות. מאופיין גם בכך שהוא תמיד רעב וצמא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]