ארמנדו פיירוצ'י

**ארמנדו פיירוצ'י**
**Fra Armando Pierucci**
לידה	3 בספטמבר 1935 (בן 88); מאיולאטי-ספונטיני, איטליה
מוקד פעילות	איטליה
שפה מועדפת	איטלקית
כלי נגינה	עוגב

ארמנדו פיירוצ'י (באיטלקית: Fra Armando Pierucci, נולד ב-3 בספטמבר 1935 במויה, מאיולאטי-ספונטיני, במחוז אנקונה באיטליה) הוא מלחין, נגן עוגב ומנצח מקהלה איטלקי, נזיר פרנציסקני. הוא התמחה במוזיקה כנסייתית וחי 30 שנה בארץ ישראל, בה פעל כנגן עוגב של כנסיית הקבר בירושלים וכפרופסור למוזיקה ליטורגית בסמינר הרומי-קתולי Studium Theologicum Hyerosolymitanum בירושלים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיירוצ'י נולד בשנת 1935 בחבל מארקה שבאיטליה, ביישוב מויה (Moie) שבמאיולאטי-ספונטיני במחוז אנקונה, כבנם של ארמנדו פיירוצ'י ושל דיאמנטה לבית דוניני. בגיל 10 אחרי שהתייתם מאביו נכנס לסמינר הפרנצסקני בסאסופראטו. ב-16 במרץ 1950, בגיל 15, נכנס פיירוצ'י כנזיר למנזר הפרנציסקני יעקב הקדוש. ב-19 בספטמבר 1957 נדר את נדריו הקבועים כנזיר במנזר בייזי וב-13 ביולי 1958 הוסמך ככומר.

הוא למד בעיקר הלחנה, נגינת פסנתר ועוגב, מזמור גרגוריאני, מוזיקה מקהלתית וניצוח מקהלות במכון האפיפיורי למוזיקה כנסייתית ברומא, בקונסרבטוריון סן פייטרו של נאפולי ובקונסרבטוריון הממלכתי על שם ג'אוקינו רוסיני בפזארו. הוא היה תלמידם של וינצ'נצו די דונאטו (אחד מתלמידיו של אוטורינו רספיגי) להרמוניה ושל ארג'נציו יוריו להלחנה.

הוא לימד נגינה והלחנה לעוגב בקונסרבטוריון רוסיני בפזארו. רבים מתלמידיו הפכו למורים באקדמיות למוזיקה ברחבי איטליה. פיירוצ'י הופיע במנצח מקהלות וברסיטלים לעוגב באיטליה, ביוון, בקפריסין, במצרים ובישראל.

החל משנת 1988 הוא פעל כנגן עוגב בכנסיית הקבר בירושלים וכפרופסור למזמור גרגוריאני ומוזיקה כנסייתית בסמינר התאולוגי הרומי-קתולי בירושלים. הוא כיהן בו כמנהל המכון למוזיקה "מגניפיקט" אותו הקים בירושלים בשנת 1995 ושבו לומדים כמאה-מאתיים תלמידים ושרוב מוריו הם ישראלים, רבים מהם יוצאי חבר המדינות. פיירוצ'י התגורר במנזר הפרנקציסקני סן סלוודור בירושלים. בשנת 2015 חזר לאיטליה מסיבות בריאות והתיישב במנזר בפרנציסקני סנטה קתרינה ביישוב פבריאני.^[1]

בשנים 1989–1999 הוא היה העורך הראשי של המגזין הדו-חודשי La Terra Santa (ארץ הקודש) של משמורת ארץ הקודש. ב-11 בדצמבר 1997 מאמר שפרסם בכתב העת, שבו הביע את האמונה שהיהודים ייעלמו בעתיד, משך ביקורת בעיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה".

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירות קוליות באיטלקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

4 Cori su testo di Salvatore Quasimodo (4 שירי מקהלה על טקסטים מאת סלווטורה קווזימודו)

יצירות קוליות בלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Missa de Angelis Pacis בלטינית
Missa Regina Pacis בלטינית
Missa Magnificabant Omnes בלטינית
Missa Sancti Antoni בלטינית
Mater misericordiae בלטינית
In Fractione panis בלטינית
Notre Dame de Noel בלטינית

יצירות קוליות בערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסה עממית Messa popolare - בערבית - ל־3–4 קולות מעורבים, מקבלה ועוגב
Missa Regina Palestinae מיסת מלכת פלסטין - בערבית ל־3–4 קולות מעורבים, מקבלה ועוגב
Tota Pulchra כולה יפה - בערבית -
סונטה לעוגב ולמקהלה
Hymnal ספר המנונים - 580 שירים ערביים מעובדים לעוגב
Zahr Er-Rahm (15 שירים לקול ולפסנתר)

יצירות קוליות ברוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Via Crucis (קנטטה לסולנים, מקהלה ועוגב) למילים של המשוררת רגינה דריאבה (1998)
De Profundis (קנטטה לסופרנו, מקהלה קאמרית, רביעיית מיתרים, חליל וקונטרבס) למילים של רגינה דריאבה (2001)

אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Callido verde (קאלידו ירוק)
Quaderno d’Organo 14 composizioni per organo (מחברת לעוגב - 14 יצירות לעוגב)
קבורת משה על הר בנו - קנטטה לשני סולנים, מקהלה, רביעיית כלי קשת, חליל ואבוב
Le Sette Parole di Gesù in croce שבע המלים של ישו על הצלב
Sinfonia eucaristica
Mahtak ash-Shark - ארבעה קטעים לפסנתר ל־4 ידיים
הקנטטה La terra dei fioretti לסולנים, מקהלה, אבוב, חצוצרה ועוגב