סלווטורה קווזימודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סלווטורה קווזימודו
Salvatore Quasimodo
Salvatore Quasimodo 1959.jpg
לידה 20 באוגוסט 1901
מודיקה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1968 (בגיל 66)
נאפולי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מרצה באוניברסיטה, עיתונאי, מבקר ספרות, תסריטאי, סופר, מתרגם, בלשן, מבקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק
בן או בת זוג Maria Cumani Quasimodo עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלסנדרו קווזימודו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה איטלקית, צרפתית, אנגלית, ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי הרמטיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1959) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סלווטורה קווזימודואיטלקית: Salvatore Quasimodo;‏ 20 באוגוסט 1901 - 14 ביוני 1968) היה משורר איטלקי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1959.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווזימודו נולד בעיר מודיקה אשר בנפת ראגוּזה, בשנת 1901. ב-1908 עקר עם משפחתו למסינה יום למחרת רעש האדמה הגדול, אשר ההרס שהשאיר אחריו הותיר בלבו של קווזימודו רושם עז. במסינה למד במכון הטכני-מסחרי בשנת 1919, ושם אף הכיר את ג'ורג'ו לה-פּירה, שעתיד היה להיות ראש עיריית פירנצה. משנפסקו הלימודים עקב בעיות כלכליות, עקר לרומא, שם החל בלימודי יוונית ולטינית, בשימת דגש על חקר היוצרים הקלאסיים אשר ישמשו לו מקור בלתי-נדלה של השראה. בשנת 1926 עבר לגור בפירנצה אצל אחותו הנשואה לאליו ויטוריני. הודות ליחסים אלה פגש קווזימודו את אאוג'ניו מונטאלה והשתלב בחוג האנשים של כתב העת לספרות "סולאריה".

מ-1931 שימש במשך עשור כמפקח במשרד הנדסה אזרחית, תחילה ביישוב "אימפריה" אשר בחבל ליגוריה, ומאוחר יותר נפרשה פעילותו בתפקיד זה על פני שאר מחוז ליגוריה ואף במחוזות קלבריה, סרדיניה (סרדֶניה באיטלקית) ולומברדיה. ב-1934 הועבר מתוקף תפקידו למילאנו ושם השתקע.

במילאנו יכול קווזימודו להשתלב בחוגים תרבותיים והקיף עצמו בציירים ובסופרים. שנתיים לאחר מכן נטש את משרתו בתחום ההנדסה האזרחית על מנת להקדיש עצמו לחלוטין לספרות ולשירה. בהמשך כתב בכתבי עת שונים וקיבל קתדרה ללימודי ספרות איטלקית בקונסרבטוריון על שם ג'וזפה ורדי במילאנו.

שירתו של קווזימודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירתו של קווזימודו השיגה הכרה נרחבת ממקורות שונים, בהם ועדת פרס נובל, אשר העניקה לו את הפרס היוקרתי ב-1959. יצירותיו הראשונות (ימים ויבשות - 1930, אבוב שקוע - 1932, ריח אקליפטוס ושירים אחרים - 1933, אֶראטו ואפוליון - 1936, שירים - 1938) הן היצירות שהגדירו את סגנון השירה שכונה מאוחר יותר הרמטיציזם, סגנון הנוטה לחפש אחר טוהר המילה ו"דילול" הדמויות. החיפוש ה"הרמטי" של קווזימודו נמשך אל מעבר למילה בניסיון לפרש מחדש את כל שלימדו אותו הקלאסיקנים בנוגע לצחות ובהירות לירית. שירתו עשויה שילוב של נופים סיציליאניים אופייניים וחוש מידה בכל הנגיעות בטונים הטראגיים. בשנת 1940 תרגם קווזימודו את השירה היוונית. תרגומים אלה מעבירים היטב את הקווים השיריים העתיקים לשפה המודרנית. בכך הביא מחדש להכרת הציבור בן ימינו את הליריקה הקלאסית. לאחר תרגום ה"גאורגיות" (פואמה מאת ורגיליוס), פרסם קווזימודו את "ומיד נעשה ערב" (1942), אנתולוגיה של שירים הלקוחים מתוך אוספים קודמים בשילוב שירים חדשים בהם ה"הרמטיציזם" היה מפותח עד כדי שירה פרושה של התבוננות בטבע והרהור אנושי מדוקדק.

התקופה שבין פרסום האוסף הראשון "ימים ויבשות" (1930) לבין פרסום השני "ומיד נעשה ערב" (1942) נחשבת לתקופה הפורה ביותר שלו.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ספורות לאחר מלחמת העולם השנייה התווספה לעבודתו כמשורר גם עבודה כמתרגם. קווזימודו תרגם יצירות מופת של יוצרים גדולים כגון קאטולוס, אייסכילוס, סופוקלס, אֵיריפידס, מולייר, שייקספיר, נרודה, מיצקייביץ', פאונד, אי. אי. קאמינגס, אובידיוס, הומרוס ורבים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלווטורה קווזימודו בוויקישיתוף