ארנה קאזמר
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1892 סיגט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
1941 (בגיל 48 בערך) בלגרד, ממלכת יוגוסלביה |
| שם לידה |
Klein Ernő |
| מדינה |
הונגריה, צ'כוסלובקיה |
| מעסיק |
ניוגט |
  | |
ארנה קאזמר (במקור קליין עד 1911[1] בהונגרית: Kázmér Ernő; סיגט, 5 באוקטובר 1892 – פנצ'בו, ? ביוני 1941) היה סופר מסות יהודי-הונגרי, מבקר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארנה קליין נולד במשפחה יהודית כבנם של אברהם קליין ושל אמיליה מאוטנר. הוא סיים את בית הספר התיכון בבודפשט, וסיים את בחינות הבגרות ב-1910. לאחר מכן למד באוניברסיטה בפקולטה למדעי הרוח, אבל לא ידוע כמה זמן. לפי מקור אחר, לאחר שסיים את לימודיו עבד כפקיד בנק ולמד תולדות אמנות באיטליה בין השנים 1912-1910.[2]
קאזמר הפך לעיתונאי בתחילת העשור השני של המאה ה-20. בשנת 1913, בכתב העת "מאי" קצר החיים היה אחד מעורכי המגזין[3] ועיתונאי בעיתון וילאג" (Világ). משנת 1915,היה חבר מערכת בעיתון "א הט" (A Hét) שפירושו "השבוע". הוא פרסם ביקורות ספרות ואמנות, שבאמצעותן התפרסם. הכרך הראשון (והיחיד) שלו יצא לאור ב-1917, בו הציג כמה יצירות של סופרים זרים ושל סופרים שלא היו ידועים אז בהונגריה. ב-17 במאי 1919, ברובע 5 של בודפשט, נשא לאישה את איבויקה וייס, בתם של מור וייס ושל אילונה וייס.[4] לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית נעצר בסוף פברואר 1920 ושוחרר ב-1 במאי.
לאחר מכן עזב את הונגריה והתיישב בברטיסלאבה. הקריירה שלו כמבקר נמשכה בסלובקיה בשנות ה-20 של המאה ה-20, אף על פי שלא הצליח להתחבר לחיי הספרות ההונגרית שם. בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 עבר והתפתח ביוגוסלביה. הוא עבד כנציגה של חברת סחר בעץ צ'כית, תחילה בזאגרב ולאחר מכן בדוברובניק ומשנת 1936 בבלגרד. ביוגוסלביה, חלק גדול ממאמריו הופיעו תחילה בעיתון יומי הונגרי בסובוטיצה. לאחר מותו של העורך קורנל סנטלקי (1933) התחיל לפרסם בכתב העת היוקרתי של הסופרים ההונגרים בצפון יוגוסלביה, בקלנדיה (Kalangya) שהיה כתב העת הספרותי והביקורתי על הלאום ההונגרי ביוגוסלביה, בתקופת קארוי סירמאי כעורך העיתון. בקלנדיה פרסם ביקורות ומאמרים רחבי היקף ומשמעותיים ומסות, כמו כן תרגם ספרים והשתתף בעריכת לקסיקונים וכתב בין היתר מחקרים על סופרים סרבים. רבים מכתביו הקטנים יותר הופיעו, הוא עבד במהירות, ומשנת 1938 חי רק מכתביו כי בהיותו יהודי פוטר מעבודתו לאחר צירוף האזור שוב לשלטון הונגרי. הוא גם פרסם חלק מיצירותיו בכתב העת הספרותי והאמנותי החשוב ניוגט וכתב מאמרים לכמה עיתונים סרבים. משנת 1940 עבד גם עבור כתב העת "אופק" (Láthatár).
בעבר היה ידוע שהוא נעלם בימים שלאחר הפצצת בלגרד (9 באפריל 1941).[5] עד ראייה סיפר מאוחר יותר כי לאחר הכיבוש הגרמני של הבאנאט (12 באפריל), הוא נעצר כיהודי צ'כוסלובקי. הוא עדיין היה עצור בזרניאנין ביוני ומשם נלקח למחנה הריכוז בפנצ'בו לאחר ההתקפה הגרמנית על ברית המועצות, מבצע ברברוסה ב-22 ביוני. ייתכן שארנה קאזמר היה אחד הקורבנות הראשונים במחנה הריכוז, ממנו לא שב.[6]
על עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הפרסום הראשון שלו היה: הדת של מסריק (Globus Ny., Košice, 1923).
- ספרו היחיד, דיוקנאות זרים (Tevan, Békéscsaba, 1917) [7] מכיל ביקורות בערך על עשרים וחמישה סופרים זרים ויצירות ספרותיות, שרובן פורסמו ב"שבוע". הביקורות הקצרות בסגנון אימפרסיוניסטי, מכילות בעיקר "הצהרות משורטטות, ראויות לשבח ללא הסבר".[8]
- בכתביו על ספרות עסק בעיקר בסופרים בני זמנו, בסופרים וביצירות הונגריות, דרום סלאביות ושאר סופרים אירופים.
- כתביו בעניין ביקורות ספרות ואמנות יפה, דיוקנאות סופרים, תערוכות וביקורות ספרים מסתכמות במאות מאמרים קצרים מפוזרים בעיתונים ובמגזינים יוגוסלביים שונים.
- גם לאחר מותו לא הופיעה מהם אנטולוגיה, רק התכתבותו עם עורך "קלנדיה" פורסמה (מכתבים לקארוי סירמאי, 1975).
- גאבור ויידה ניתח את עבודתו בפירוט במונוגרפיה "הפנים הרוחניות של ארנה קאזמר" (Novi Sad, Forum Könyvkiadó, 1980).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Vajda Gábor: Kázmér Ernő szellemi arca (Újvidék, Forum Könyvkiadó, 1980)
- (Részlet Vajda Gábor könyvéből) Ex Symposion c. folyóirat, 11. évfolyam 124. szám (1975. augusztus 1.)
- Kázmér Ernő: Idegen portrék (MEK, pdf formátum)
- A cseh/szlovákiai magyar irodalom lexikona 1918-1995. Főszerk. Fónod Zoltán. Pozsony, Madách-Posonium, 1997.
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub. I. köt.
- Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- לקסיקון של הונגרים סלובקים (צ'כים) מאז הקמת צ'כוסלובקיה ועד היום
- אקוש בנקה: דיוקן של ארנה קאזמר תולדות הספרות שנתון 58. מס' 1 (1976), 146–158. היא.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ A Belügyminisztérium 1911. évi 170721. sz. rendelete.
- ^ Gerold László i. m.
- ^ Benkő Ákos i. m.
- ^ A házasságkötés bejegyezve Budapest V. ker. polgári akv. 851/1919. folyószám alatt.
- ^ "Ernő". Petőfi Irodalmi Múzeum., és Magyar életrajzi lexikon
- ^ Kalapis Zoltán i. m.
- ^ Online
- ^ [1] Részlet Vajda Gábor Kázmér Ernő szellemi arca c. monográfiájából. Ex Symposion c. folyóirat, 11. évfolyam 124. szám (1975. augusztus 1.)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ארנה קאזמר".