ארנולד וילסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארנולד וילסון
Arnold Wilson
Sir Arnold Wilson.jpg
לוטננט קולונל
לידה 18 ביולי 1884
קליפטון, ליד בריסטול, בריטניה בריטניהבריטניה
נהרג 31 במאי 1940 (בגיל 55)
דנקרק, צרפת צרפתצרפת
השתייכות הצבא הבריטיהצבא הבריטי  הצבא הבריטי
צבא הודו הבריטית
חיל האוויר המלכותיחיל האוויר המלכותי  חיל האוויר המלכותי
דרגה לוטננט קולונל (צבא בריטניה) לוטננט קולונל
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה (המערכה במסופוטמיה)
מלחמת העולם השנייה (מבצע דינמו)
עיטורים
אות השירות המצוין  אות השירות המצוין DSO
מסדר האימפריה ההודית  מסדר האימפריה ההודית KCIE
מסדר כוכב הודו  מסדר כוכב הודו CSI
מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש  מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדושCMG

סר ארנולד טלבוט וילסון (Arnold Talbot Wilson; ‏18 ביולי 1884 - 31 במאי 1940) היה קצין הממשל האזרחי הבריטי בעיראק במלחמת העולם הראשונה והנציב העליון בפועל של המנדט הבריטי על מסופוטמיה. נהרג כחבר הפרלמנט הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה והיה חבר הפרלמנט השלישי שנהרג במלחמה זו.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקליפטון, ליד בריסטול שבאנגליה. אביו היה ראש בית הספר הפנימייתי קליפטון קולג'. התגייס לצבא הודו הבריטית ב-1903 לאחר שסיים בהצטינות את לימודיו באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. ב-1904 הוצב באהוואז שבאירן בדרגת לוטננט, כמפקד כוח משמר. ב-1907 הועבר לתפקיד של קצין ממשל אזרחי במפרץ הפרסי ובין 1908 ל-1911 היה נציג הממשל הבריטי בח'וראמשהר.

ב-1915 התמנה לסגנו של פרסי קוקס במסגרת העברת הכוחות הבריטיים לאזור בצרה, כהכנה לכיבוש עיראק. לאחר כיבוש בגדד היה וילסון לראש המנהל האזרחי של עיראק בדרגת קפטן (וילסון העדיף לקרוא לאזור בשמו הערבי "עיראק" ולא בשם בו כינוהו הבריטים והאירופאים בכלל, "מסופוטמיה"). וילסון הבין את המשימה שלפניו, ניהול מאוזן של אזור שהיה קרוע בין מולסמים סונים, שיעים, כורדים, פרסים, נוצרים מכתות שונות ויהודים.

ב-1919 נשלח על ידי המשרד לענייני הודו יחד עם גרטרוד בל לועידת השלום בפריז על מנת לשרטט את גבולות המנדט.

במאי 1920, מיד לאחר הכרזת המנדט הבריטי על מסופוטמיה בועידת סן רמו פרצו מהומות, אותן דיכא וילסון בהצלחה באמצעות כוחות צבא הודו הכפופים לו והצליח להחזיר את השקט לאזור עד אוקטובר. בפעולות האלימות נהרגו 2,300 חיילים בריטים וכ-8,400 ערבים מקומיים. הקושי בדיכוי המרד נבע מכך שהפרלמנט הבריטי לא העריך נכונה את גודל האיום ולא תקצב משלוח תגבורת, רק עקב לחץ שהפעיל וינסטון צ'רצ'יל תוקצבה הגדלת הכוח הבריטי באזור.[1] למורת רוחו של וילסון, הפכו הבריטים במסגרת ההסכם האנגלו-עיראקי (1922) את עיראק למונרכיה תלויה ולא המשיכו לשלוט בה שלטון ישיר. הוא זוכה באות אבירות מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ושוחרר. לאחר שחרורו הצטרף לחברת הנפט האנגלו-פרסית כמנהל פעילותה במזרח התיכון.

חבר פרלמנט ומלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1933 נבחר לפרלמנט הבריטי כנציג מחוז Hitchin שבצפון הרטפורדשייר. דעותיו נטו לפשיזם. הוא העריץ את שלטון פרנקו בספרד ואת שלטונו של מוסוליני באיטליה. עם זאת, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לחיל האוויר המלכותי כמפציץ אווירי, בעודו מכהן כחבר פרלמנט. ב-31 במאי 1940 התרסק מטוס הויקרס ולינגטון שלו ליד דנקרק. על תפקודו זכה במדליית המלחמה הבריטית[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Persian Gulf, 1928
  • S.W. Persia: Letters and Diary of a Young Political Officer 1907–1914, 1941

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 118-130

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'יימס באר, קו בחול, תל אביב 2016, עמ' 127
  2. ^ המדליה של וילסון בפרלמנט הבריטי