ארץ טוב
אֶרֶץ טוֹב, או טוב, היה אזור בצפון עבר הירדן המזרחי.
בתקופת השופטים, ברח יפתח הגלעדי מאחיו, אל "ארץ טוב", על פי המסופר בספר שופטים:[1]
”וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל וְהוּא בֶּן אִשָּׁה זוֹנָה וַיּוֹלֶד גִּלְעָד אֶת יִפְתָּח: וַתֵּלֶד אֵשֶׁת גִּלְעָד לוֹ בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית אָבִינוּ כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה: וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ:”
בתקופת דוד המלך, חברו אנשי ארץ טוב לעזרתם של העמונים, יחד עם אנשי ארם צובא וארם בית רחוב, כנגד צבאו של דוד:[2]
”וַיִּרְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְּדָוִד וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי עַמּוֹן וַיִּשְׂכְּרוּ אֶת אֲרַם בֵּית רְחוֹב וְאֶת אֲרַם צוֹבָא עֶשְׂרִים אֶלֶף רַגְלִי וְאֶת מֶלֶךְ מַעֲכָה אֶלֶף אִישׁ וְאִישׁ טוֹב שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ: וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיִּשְׁלַח אֶת יוֹאָב וְאֵת כָּל הַצָּבָא הַגִּבֹּרִים: וַיֵּצְאוּ בְּנֵי עַמּוֹן וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה פֶּתַח הַשָּׁעַר וַאֲרַם צוֹבָא וּרְחוֹב וְאִישׁ טוֹב וּמַעֲכָה לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה:”
בספר מקבים א' מוזכר המקום באיגרת ששלחו אנשי דיאתמה ליהודה המכבי: ”וכל אחינו הנמצאים בארץ טוב הומתו וישבו את נשיהם ואת טפם ואת הרכוש וימיתו שם כאלף איש”.[3]
התלמוד הירושלמי מזהה את ארץ טוב עם סוסיתא.[4]
במאה ה-20 הציעו חוקרים לזהות את "ארץ טוב" באזור הגלעד הדרומי; בקרבת העיר רחוב, בירת ארם בית רחוב, שזוהתה באתר היישוב הערבי ראחב. זיהוי נוסף של חוקרים, הוערך בסמוך לירמוך בין בוסרה לאדרעי, בסביבות היישוב הערבי טייבה.[5]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם נגב, הערך: טוב, ארץ טוב, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 324.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר שופטים, פרק י"א, פסוקים א'–ג'.
- ^ ספר שמואל ב', פרק י', פסוקים ו'–ח'.
- ^ ספר המקבים א ה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת שביעית, פרק ו', הלכה א'.
- ^ יוחנן אהרוני, אטלס כרטא לתקופת המקרא, ירושלים: הוצאת כרטא, 1974, עמ' 55.
