ארקבוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוסף ארקבוזים מארמון טופקאפי, איסטנבול

ארקבוז (Arquebus) הוא רובה נטען־לוע, שהיה בשימוש נרחב מהמאה ה-15 ועד המאה ה-17.

הארקבוז, שבתחילה הופעל באמצעות הצתת גפרור, ומאוחר יותר נעשה בעל בריח פתיל, היה הרובה הראשון שהיה בטוח יחסית לשימוש עבור היורה. אף שטווח הירי שלו היה מוגבל לכמאה מטרים ומשקלו היה כבד.

קצב הירי של הארקבוז היה איטי, ובשנות פעילותו הראשונות היה צורך באבטחה של נושאי חניתות וכדומה, כדי להגן על הארקבוזרים בשדה הקרב.

השימוש הנרחב הראשון ברובים אלו, נעשה בהונגריה בתקופת המלך מתיאש הראשון, שהכניס אותו לקראת סוף המאה ה-15 לשימוש סדיר ב"ארמייה השחורה" (אנ'). בשנים שלאחר מכן נפוץ הרובה מאד ברחבי העולם כולו, והוא היה לכלי נשק בסיסי בשימוש חילות הרגלים.

הארקבוז הגיע ליפן בשנת 1543, ותוך עשורים ספורים היו ביפן מאות אלפי ארקבוזים, יותר מאשר בכל מדינה אירופאית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארקבוז בוויקישיתוף
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.