ארת'ארין קאזן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארת'ארין קאזן
Ertharin Cousin
Etharin Cousin.jpg
לידה 1957 (בת 62 בערך)
שיקגו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים נורת' לאונדל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה University of Illinois at Chicago College of Liberal Arts and Sciences
בית הספר למשפטים של אוניבריסטת ג'ורג'יה
אוניברסיטת ג'ורג'יה
אוניברסיטת סטנפורד
אוניברסיטת אילינוי בשיקגו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע דיפלומטית, פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מנהלת בפועל, שגרירת ארצות הברית לסוכנויות המזון והחקלאות של האו"ם, דירקטורית, יועצת משפטית לממשלה, דירקטורית, דירקטורית, מנהל תפעול ראשי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • רשימת 100 הנשים החזקות בעולם של מגזין פורבס
  • טיים 100 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארת'ארין קאזןאנגלית: Ertharin Cousin; נולדה ב-1957 בשיקגו, אילינוי, ארצות הברית) היא אשת עסקים, דיפלומטית ופוליטיקאית אמריקאית אשר כיהנה בין היתר כמנהלת תוכנית המזון העולמית של האומות המאוחדות בשנים 2012–2017.

בין השנים 2009 ו-2012 שימשה קאזן שגרירת ארצות הברית לסוכנויות המזון והחקלאות של האו"ם ברומא, וכן עמדה בראש משלחת ארצות הברית לסוכנויות האו"ם ברומא. לפני כן, כיהנה בתפקידים שונים במגזר הציבורי, תחילה כעובדת המפלגה הדמוקרטית של ארצות הברית, והחל משנות ה-90 של המאה ה-20 בתעשיית המזון ובמוסדות ללא כוונת רווח בתחום המזון.

בשנת 2014 דורגה קאזן במקום ה-45 ברשימת "100 הנשים החזקות בעולם" של כתב העת "פורבס",[1] וכן נכללה ברשימת "100 האנשים המשפיעים בעולם" של "טיים מגזין".

ראשית דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזן גדלה בלונדייל, שכונה ענייה בשיקגו, עם שלוש אחיותיה. אמהּ, אן קאזן, עבדה בתחום הרווחה, ואביה עסק בריכוז פעילות מתנדבים בקהילה. בשנת 1971, החלה קאזן בלימודים בבית הספר הטכני ליין, בשיקגו, במחזור הראשון שקיבל נשים ללימודים. היא השלימה את לימודי התיכון בשנת 1975.

קאזן השלימה תואר דוקטור למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'יה בשנת 1982. שם גם למדה משפט בינלאומי, ואחד ממוריה היה דין ראסק, לשעבר שר החוץ של ארצות הברית.

קאזן עבדה כפרקליטה במשרד תובע מחוזי באילינוי, ולימים ניהלה את המרחב המערבי בפרקליטות מדינת אילינוי, וכן שימשה סגנית מנהלת ועדת האתיקה של שיקגו. אחר כך ניהלה את תחום היחסים עם הממשל בחברת AT&T.

היא גרושה ואם לילד.

קריירה במפלגה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזן עקרה לוושינגטון די. סי. ועבדה בשנת 1993 כסגנית מנהל מטה מועצת המפלגה הדמוקרטית. בשנת 1994 עברה לכהן כאשת הקשר בין הבית הלבן למשרד החוץ האמריקני. שם הוענק לה פרס בשם Meritorious Service Award. בזמן אולימפיאדת אטלנטה שימשה יועצת בכירה למזכירת המדינה מדליין אולברייט. בהמשך אותה שנה, פרשה מתפקיד זה וניהלה את מטה הבחירות של קלינטון באילינוי.

תעשיית המזון והמגזר השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 מינה הממשל את קאזן לכהן בוועדה לפיתוח בינלאומי של מזון וחקלאות, במינוי למשך ארבע שנים. בתפקיד זה הייתה מעורבת במיזמים רבים של הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID). במקביל שימשה סמנכ"ל לענייני ממשל וקהילה ברשת מרכולים בשם Jewel Food. בשנת 1999 נרכשה רשת המרכולים על ידי חברת אלברטסון בע"מ, וקאזן הפכה סמנכ"ל ליחסי ציבור ושתדלנות. בנוסף כיהנה כנשיאת ויושבת ראש קרן הצדקה של אותה חברה, ודוברת החברה.

בשנת 2002, הצטרפה קאזן לוועד המנהל של הארגון America's Second Harvest, הארגון הגדול ביותר בארצות הברית בתחום מניעת רעב ותת-תזונה, ובשנת 2004 התקדמה לתפקיד סמנכ"ל ומנהלת הפעילות בארגון. בין היתר הובילה את התמודדות הארגון עם הוריקן קטרינה בשנת 2005, שכללה חלוקת כ-30,000 טונות של מזון לנזקקים באזורי חוף מפרץ מקסיקו, שנפגעו מן הסופה. קאזן סייעה בהכפלת סך התרומות שגייס הארגון בתקופתה.

בשנת 2006 עזבה את הארגון ושימשה נשיאת חברת ייעוץ בנושא יחסי ציבור ושתדלנות בשיקגו, בשם "קבוצת רחוב פולק". בשנת 2009 מסרה את ניהול החברה לבנהּ, מוריס קאזן, כדי לקבל מינוי ממשלתי נוסף.

שגרירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאזן בנאום לרגל יום כדור הארץ ברומא, אפריל 2010.

ב-19 ביוני 2009 מונתה קאזן על ידי הנשיא ברק אובמה לשמש שגרירת ארצות הברית לסוכנויות המזון והחקלאות של האומות המאוחדות, ברומא. מינויה אושר בידי הסנאט ארצות הברית ב-7 באוגוסט 2009, והיא הושבעה עשרה ימים לאחר מכן. ברומא עמדה לא בראש משלחת ארצות הברית לסוכנויות האו"ם ברומא, אלא גם הייתה חברה ב"קהילת שלוש המשלחות", שכללה גם את שגרירות ארצות הברית לאיטליה, ואת שגרירות ארצות הברית לכס הקדוש.

ניהול תוכנית המזון העולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2012 החליפה קאזן את ג'וזט שירן בתפקיד מנכ"ל תוכנית המזון העולמית של האו"ם. שרת החוץ האמריקאית דאז, הילרי רודהם קלינטון, אמרה לרגל המינוי כי לקאזן "היה חלק מרכזי בתכנון ובמימוש מדיניות ביטחון המזון של ארצנו. אני סמוכה ובטוחה שהיא תמשיך להוות קול חזק במאבק העולמי נגד רעב, ושהיא תעמיד את מרצה, את האופטימיות שלה, ואת הניסיון שלה לרשות תוכנית המזון העולמית.[דרוש מקור] קאזן זכתה במינוי לאחר שהממשל התנגד לכהונה נוספת של שירן, אשר מונתה בימי ממשל ג'ורג' ווקר בוש.

עם כניסתה לתפקיד, הצהירה קאזן שהיא תומכת במעבר של תוכנית המזון העולמית (שהיה בעיצומו באותה עת) מסעד מזון (food aid) לסיוע להשגת מזון (food assistance), ואמרה "אני חושבת שהוויכוח הסתיים. ושתוכנית המזון העולמית היא עכשיו ארגון סיוע להשגת מזון, עם הכלים הנכונים, והכלים הללו כוללים סעד מזון. אבל גם סיוע בכסף מזומן, ובתלושים, וכל שאר האפשרויות."

כהונתה נגמרה באפריל 2017 והיא הוחלפה על ידי דייוויד ביזלי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימת 100 הנשים החזקות בעולם (אנגלית), באתר פורבס.