יום כדור הארץ

דגל לא רשמי של יום כדור הארץ – תמונת "The Blue Marble" ("הגולה הכחולה") על רקע כחול

יום כדור הארץ, המצוין ב-22 באפריל, הוכרז באו"ם ב-2009, כיום בינלאומי, המציין מודעות להגנת הסביבה של כדור הארץ.

מטרת היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת היום היא להעלות את המודעות ליכולתו של כל אדם להשפיע באמצעות התנהלות יום-יומית המתחשבת בסביבה, על גורלנו ועל גורל הדורות הבאים, ולהראות כי צריכת משאבים יעילה משפיעה על כל המערכת האקולוגית ועל איכות הסביבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1970 קרא הסנאטור האמריקאי, גיילורד נלסון (Gaylord Nelson), ליום של למידה ומחאה ב-22 באפריל, בתגובה למה, שלדעתו, היה הרס סביבתי נרחב. מעל 20 מיליון איש השתתפו באותו יום בהפגנות שקטות, להעלאת המודעות לסביבה ברחבי ארצות הברית.

ב-2009 התאריך הוכרז על ידי האו"ם כיום בינלאומי, והוא מצוין בכל רחבי העולם, הן על ידי ממשלות והן על ידי פרטים, קבוצות וארגונים.

ב-2021, למרות אילוצי מגפת הקורונה, התקיימה ביום כדור הארץ ועידת אקלים מקוונת, בראשות ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית. ביידן קרא לפעול באופן מיידי תוך איחוד כוחות בינלאומי, כדי לעצור את התחממות כדור הארץ. מנהיגי מדינות נוספים שהשתתפו הועידה הביעו גם הם נכונות לפעולה. ^[1].

יום כדור הארץ בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל מרכזת את אירועי "יום כדור הארץ" עמותת חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה וארגון מגמה ירוקה, המוביל אקטיביזם סביבתי בישראל. בשנים האחרונות התקיימו ביום זה גם אירועים סביבתיים מרכזיים נוספים, ובהם טקס הגלובוס הירוק ואירועי "שעת כדור הארץ", שכללו פעילות של רשויות עירוניות שונות, להעלאת המודעות לחיסכון בחשמל ובמשאבי הטבע, ובכלל זה – גם כיבוי אורות סמלי לשעה אחת.

במערכת החינוך בישראל מציינים את יום כדור הארץ על ידי הקצאת שיעורים שמגבירים את המודעות להגנת הסביבה, שימוש באנרגיה מתכלה ומתחדשת, שינויי אקלים וההתחממות הגלובלית.

ב-2021, התגבש מיזם לאומי רחב היקף, שמטרתו לנקות את השטחים הפתוחים ברחבי ישראל. בין היוזמים: רשות הטבע והגנים, מפעל הפיס, קרן קיימת לישראל, הרשויות המקומיות, המועצות האזוריות והחברה להגנת הטבע^[2]. בנוסף, התקיימו אירועים ירוקים, פעילויות למשפחה ועוד.