אשכול רשויות גליל מערבי

אשכול רשויות גליל מערבי
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	ינואר 2010 – הווה (כ־14 שנים)
	wegalil.org

אשכול רשויות גליל מערבי הוא שותפות אזורית של הרשויות המקומיות בגליל המערבי שבמסגרתו מנוהלים שני ארגונים: איגוד ערים וחברה כלכלית. הפרויקטים אותם יוזם ומבצע האשכול מבוססים על יתרון לגודל, איגום משאבים, התייעלות כלכלית, שיפור שירות לתושב.

העיריות והמועצות החברות באשכול: נהריה, עכו, מזרעה, פסוטה, מעיליא, כפר ורדים, מעלות-תרשיחא, מגדל תפן, חורפיש, שלומי, מועצה אזורית מטה אשר, בית ג'ן ומועצה אזורית מעלה יוסף. האשכול, שהוא הראשון מסוגו בישראל, הוקם על ידי שלמה בוחבוט, נמצא בפיקוח משרדי ממשלה, ועוסק בתחומי סביבה, כלכלה וחברה.

רקע להקמת אשכול גליל מערבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשכול גליל מערבי נוסד בינואר 2010, באישור משרד הפנים ומשרד האוצר, כיוזמה של הרשויות החברות בו וכפיילוט. האשכול הוא ניסוי ייחודי במדינת ישראל לטובת ייזום פרויקטים כלכליים וחברתיים בגליל המערבי, מינופו הכלכלי וכחלק מהמסגרת התפיסתית לפיתוח אזורי הנהוגה כיום בישראל ומכונה: קפיצת מדרגה אזורית. ראש עיריית מעלות-תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל, שלמה בוחבוט, יזם את הקמת אשכול גליל מערבי, לאחר שנוכח כי הרשויות המקומיות בפריפריה סובלות מחסרון יחסי בהכנסות עצמיות בעיקר בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים, ולרוב אף זוכות לתשלומי ארנונה מופחתים. מצב עניינים זה, המאופיין בבסיס נמוך של גביית הכנסות עצמיות, מקשה על אספקת השירותים המוניציפליים לתושבים ברמה הנאותה. שיקול נוסף הוא התמודדותן של רשויות קו העימות בגליל המערבי בפני מצב נוסף של מלחמה בגזרה הצפונית של ישראל, לאחר שבשלהי מלחמת לבנון השנייה, ולאחריה, הם עמדו נוכח דילמות לא פשוטות שנגעו לכל תחומי החיים.

ההבנה כי התאגדות של מספר רשויות בתאגיד כלכלי אחד תוך ניצול יתרון הגודל הוא מהלך חדשני בקרב הרשויות המקומיות ואפשרויות של שיתוף הפעולה ביניהן תורם ליציבות האזור ולמיקסום תהליכים במרחב. בימים אילו משרד הפנים אימץ את הפיילוט לאחר ביצועים מרשימים והצלחה מרובה ופועל בשיתוף המכון למנהיגות וממשל להקמת ארבעה אשכולות נוספים בפריפריה במודל זה. ביוני 2013 ממשלת ישראל החליטה לאמץ את מודל האשכולות, והכניסה את התוכנית לחוק ההסדרים לשנים 2013–2014 והפכה את תוכנית האשכולות בהתאם למודל של התאגיד "אשכול גליל מערבי" לתוכנית לאומית אשר מוסדרת בחקיקה ובכך הושלם המהלך הכולל של אשכול גליל מערבי, מפיילוט אשר נבחן מספר שנים להסדרה בחקיקה של הכנסת כגורם שובר שוויון בשלטון המקומי.

פעילות האשכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: ההסבר מעורפל ביותר.

אשכול גליל מערבי, נועד להוות פלטפורמה בעלת יתרון גודל יחסי שתכלול התמקצעות, אשר קיים קושי להגיע אליה במסגרות המוניציפליות הרגילות, ואשר תמהיל השותפים בתאגיד יהווה מרכיב קריטי וזרז לפיתוח אזורי מושכל. אשכול גליל מערבי מזהה בישראל מרחב הכולל מספר אזורים, שביכולתם לפתח מנועי צמיחה לשם תחרות גלובלית על בסיס נכסים אזוריים וחדשנות, וזאת במטרה לחולל קפיצת מדרגה אזורית בהתאם לדירקטיבה של מכון ראות ומכון אלכא למנהיגות וממשל בג'וינט ישראל.

האשכול פועל על סמך מתווה מודל האשכולות לשיתוף פעולה אזורי ועל בסיס קריטריונים מובנים של אפקטיביות ביצועית, יעילות כלכלית, שוויוניות, דמוקרטיה מקומית וישימות ציבורית. פעילות האשכול חובקת מגוון רחב של תחומים: תיירות, תרבות, תעשייה ותעסוקה, חינוך, רווחה, קהילה ואיכות סביבה, ובתוך כך פועל לשיפור השירותים המוניציפליים הניתנים לתושבי האשכול ולעלייה משמעותית ברמת החיים במרחב האזורי.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר האשכול הוא רונן מרלי ראש העיר נהרייה
מועצת האשכול מורכבת מראשי הרשויות ומנכ"לי הרשויות החברות באשכול.
מנכ"לית האשכול, משנת 2023 מירב בן שימול
לאשכול ישנם צוותי עבודה בתחומים פיתוח כלכלי, תעשייה, פיתוח אסטרטגי, חינוך, תרבות, ביטחון, תעסוקה, תיירות ותשתיות.

חזון, מטרות ותפקידי האשכול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזון האשכול: ייזום והנעת פעילות לפיתוח אזורי, המבוססת על שיתוף פעולה על מסגרתי באופן שיביא לקפיצת מדרגה ולצמיחה אזורית, כלכלית, תרבותית וחברתית של הרשויות החברות באשכול.

תפקידי האשכול ליזום, לתכנן, לקדם ולפתח פרויקטים חברתיים וכלכליים בתחומי איכות הסביבה, חינוך ורווחה, תרבות ותיירות, תעשייה, תעסוקה וקהילה.

מטרות האשכול: