מעיליא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מעיליא
Mi'ilya COA.png
Miiliya-castle-36.jpg
שרידי מבצר המלך במרכז מעיליא
שם בערבית معليا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה חאתם עראף
גובה ממוצע[1] ‎502 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 3,255 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 242
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.0% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,975 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 113
תחום שיפוט[2] 1,620 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 239
33°01′36″N 35°15′27″E / 33.0267874951638°N 35.2575325201589°E / 33.0267874951638; 35.2575325201589
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
7 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3954
    - דירוג מדד ג'יני 140
לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 97.4%דרוזים: 0%אחרים: 2.6%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 6.9%
גילאי 5 - 9 6.3%
גילאי 10 - 14 7.6%
גילאי 15 - 19 8.7%
גילאי 20 - 29 13.2%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 17.7%
גילאי 60 - 64 4.1%
גילאי 65 ומעלה 16.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
תלמידים 783
 –  יסודי 424
 –  על-יסודי 359
מספר כיתות 32
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
פרופיל מעיליא נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.mielya.muni.il
כנסיית הבשורה במעיליא

מעִילְיָאערבית: معليا) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל בסמוך לעיר מעלות-תרשיחא, שתושביה ערבים נוצרים קתולים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1957. במרכז הכפר נמצאת מצודה צלבנית בשם מבצר המלך. תושבי הכפר משתייכים לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית בד עתיק

העדויות הראשונות ליישוב במקום הן מתקופת הברונזה. יש חוקרים המזהים את היישוב עם העיר "אשר בעלות" המוזכרת בתנ"ך בספר מלכים א' (ד',ט"ז). בשיפוע הגבעה שמדרום לכנסייה המודרנית התגלו כ-12 כוכים שכנראה שימשו כקברים בממלכת ישראל, זאת לפי הקרמיקה שנתגלתה בקרבתם - עיקרה מתקופת הברזל בארץ ישראל. מן התקופה הרומית נמצא במקום שבר זכוכית ועליו מנורה, המעידה על התיישבות יהודית במקום.

היישוב הנוכחי החל עם בניית "מבצר המלך" בתחילת המאה ה-12 על ידי בלדווין השלישי, מלך ממלכת ירושלים הצלבנית. המצודה הוקמה על מנת להגן על הדרך מעכו לדמשק שעברה שם. במהלך המאה ה-12 הפכה מעיליא לבירת הגליל. בשנת 1220 נמכר המבצר למסדר הטבטוני וחשיבותו פחתה עם הקמת מבצר המונפור הסמוך. בשנת 1265 נכבש המבצר על ידי השליט המוסלמי בייברס. לאחר מכן החלו מוסלמים להתיישב במקום.

בשנת 1596, בתקופת האימפריה העות'מאנית, נמנו בכפר 15 בתי-אב מוסלמים ושניים נוצריים. במאה ה-18 ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסין - הוא הביא לכפר נוצרים מלבנון ומסוריה ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא. הנוצרים החלו בשיפוץ המבצר והתיישבו בו. מאוחר יותר התפתח הכפר לכיוון מערב.

בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול בנוי אבן ובו כנסייה ושרידי מסגד, גרים בו 450 נוצרים והוא מוקף מטעי זית ושטחים חקלאיים מעובדים.[3] בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת עכו. על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל התגוררו בו 900 נפשות ושטחיו החקלאיים מנו 29,084 דונמים (מתוכם 9,948 דונמים שטחים ציבוריים).[4]

שלטון ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית מלחמת העצמאות התארגנו תושבי מעיליא להגנה על כפרם. הם רכשו נשק ומנעו בכח בריחת תושבים ללבנון[5]. לאחר קרב קצר במבצע חירם, בה נעשה שימוש בתותחים[6] בגללם תושבי הכפר ברחו להרים מסביב לכפר ולנו במערות[7], נמלטו כמעט כל התושבים מהכפר וחלקם חצו את הגבול ללבנון. למחרת הם הורשו לחזור על ידי המפקד הצבאי של האזור, רשות יוצאת דופן במבצע חירם[8].

לקראת סוף 1949 ביקשו בממסד הביטחוני הישראלי לגרש את תושבי מעיליא, אולם בגלל התנגדות משרד החוץ הדבר לא יצא אל הפועל[9]. על הכפר נעשו מספר פשיטות בחיפוש אחר מסתננים[10] והיו ששיערו שהמטרה הייתה לגרום לתושבים לנטוש את מעיליא[11]. לאחר המלחמה, והתבססות השלטון הישראלי באזור, הוצגו האירועים בצורה שונה לגמרי: "עקבות המלחמה אינם ניכרים כאן כלל, כי תושבי המקום לא גילו התנגדות למדינת ישראל בתקומתה. הדגל הלבן אשר הורם במעיליא חסך לתושביהו הרס וקורבנות"[12].

בינואר 1962 חוברה מעיליא לרשת החשמל הארצית[13].

בקיץ 1979 אירעו במעיליא עימותים קשים עם שוטרים שאבטחו את פריצת הדרך למצפה הילה[14], בטענה שהמצפה מוקם על אדמות בבעלות ערבית, או שהקמת המצפה תפגע בהתפתחות עתידית של מעיליא, טענות שהוכחשו על ידי אנשי הסוכנות היהודית[15][16][17][18].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיליא ופסוטה הם היישובים היחידים בישראל שמרבית תושביהם נוצרים קתולים.

ענפי הפרנסה העיקריים בכפר עד שנות ה-60 היו גידול זיתים וטבק. בשנת 1965 עסקו 45% מהמפרנסים בחקלאות, 30% בעבודה שכירה וכ-25% במלאכה ומסחר זעיר[19]. כיום רמת ההכנסה לנפש במעיליא היא הגבוהה ביותר מבין היישובים הערביים בישראל. 30 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת הם אקדמאים ובעלי מקצועות חופשיים.[20] ענפי החקלאות העיקריים ביישוב כיום הם גידול זיתים וגידול חזירים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במעיליא 3,255 תושבים (מקום 242 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למעיליא דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 94.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 8,963 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[21]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנון גופר, סודות גליליים, הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 173-150

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעיליא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
  4. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  5. ^ Baruch Kimmerling, The Palestinian People: A History, Harvard University Press, 2009, pages 163-164
  6. ^ עם התותחנים בגליל, הבוקר, 17 ביולי 1949
  7. ^ Elias Shoufani, "The Fall of a Village", Journal of Palestine Studies, Vol. 1 No. 4, Summer, 1972; (pp. 108-121)
  8. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 304
  9. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 323
  10. ^ סריקה ועוצר לשם תפישת מסתננים, חרות, 17 בנובמבר 1949
  11. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947-1949, עם עובד, 1991, עמוד 320
  12. ^ יהודה דמינסקי, דור חדש בכפר ערבי עתיק, זמנים, 22 בדצמבר 1953
  13. ^ סופחו לרשת החשמל, חרות, 8 בינואר 1962
  14. ^ תושבי מעיליה מנעו עלית מצפה לקרקע, דבר, 14 ביוני 1979
  15. ^ טובה צימוקי, פעילות הערבים נגד הקמת מצפה הר זיו משקפת התנגדות לשליטתנו בגליל, דבר, 29 ביוני 1979
  16. ^ יוסף צוריאל, נדחו העבודות להקמת מצפה הר זיו בגליל, מעריב, 4 ביולי 1979
  17. ^ יואל דר, היום יוחל בעבודות פריצת הדרך למצפה החדש בהר זיו, דבר, 5 ביולי 1979
  18. ^ במחסומים ובברד אבנים קידמו תושבי מעיליה בגליל את מפלסי הדרך להר זיו, מעריב, 10 ביולי 1979
    המערכה על יישוב הגליל, מעריב, 13 ביולי 1979
  19. ^ מזכיר אחד-הרבה תפקידים, מעריב, 26 בינואר 1966
  20. ^ דובי זכאי, מעיליא: כפר יווני קתולי, באתר ynet, 20.12.02
  21. ^ פרופיל מעיליא באתר הלמ"ס