שלמה בוחבוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה בוחבוט
שלמה בוחבוט, פברואר 2018
שלמה בוחבוט, פברואר 2018
לידה 8 בנובמבר 1944 (בן 77)
כ"ב בחשוון ה'תש"ג
מרוקו
מדינה ישראלישראל  ישראל
תאריך עלייה 1954
מפלגה העבודה, קדימה
סיעה העבודה
חבר הכנסת
13 ביולי 199217 ביוני 1996
(4 שנים)
כנסות 13
ראש המועצה המקומית מעלות-תרשיחא ה־5
19761995
(כ־19 שנים)
ראש עיריית מעלות-תרשיחא ה־1
21 בנובמבר 19954 בדצמבר 2018
(23 שנים)
יו"ר מרכז השלטון המקומי בישראל ה־18
20092014
(כ־5 שנים)
שלמה בוחבוט עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, בעת ביקורו של הנשיא במעלות-תרשיחא, פברואר 2018

שלמה בוחבוט (נולד ב-8 בנובמבר 1944) הוא פוליטיקאי ישראלי. עמד בראש מעלות-תרשיחא, כמועצה מקומית ואחר-כך כעירייה, במשך 42 שנים, (19762018), שני רק לאברהם קריניצי במשך הכהונה לראש רשות מוניציפלית בישראל. כיהן כראש מרכז השלטון המקומי בישראל, חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ויו"ר פורום יישובי קו העימות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוחבוט נולד במרוקו בשנת 1944. ב-1954 עלה לישראל במסגרת עליית הנוער.

בשנים 1971-1963 עבד כמזכיר לשכת הסעד של מעלות תרשיחא, וגם שימש מזכיר המשמרת הצעירה במפא"י.[1] בשנת 1974 נבחר כחבר מועצת מעלות תרשיחא, ובמהלך הקדנציה הראשונה שלו, ב-1976, היה לראש המועצה המקומית, תפקיד בו כיהן במשך 42 שנה ברציפות עד (2018). זהו משך הכהונה השני באורכו של אדם כראש יישוב במדינת ישראל (אברהם קריניצי כיהן במשך 43 שנים כראש עיריית רמת גן).

היה פעיל במפלגת יחד ולקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ מטעמה במקום החמישי, אך לא נכנס לכנסת לאחר שהרשימה זכתה ב-3 מנדטים. בשנת 1992 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה, אך אחרי קדנציה אחת בלבד העדיף להתמקד בתפקידו כראש המועצה, מה גם שהחוק האוסר על חברי הכנסת לכהן במקביל כראשי רשויות מקומיות עמד להיכנס לתוקפו.

עם הפיכתה של מעלות-תרשיחא ממועצה מקומית לעיר, בשנת 1996, הוא הוגדר מאותה עת כראש העירייה הראשון שלה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-17 עזב בוחבוט את מפלגת העבודה והצטרף לקדימה, ממנה פרש כעבור שנה[2]. בהמשך שב למפלגת העבודה.

בוחבוט מנחה תוכנית רדיו בשם "קו העימות" ברדיו ללא הפסקה.

בשנת 2009 נבחר לשמש ראש מרכז השלטון המקומי בישראל. בהמשך השנה התפרסם תחקיר במוסף "שבעה ימים" של ידיעות אחרונות, שבו נטען כי ניצל את מעמדו כראש עיריית מעלות-תרשיחא כדי להיטיב עם מקורבים[3].

ב-2018 התמודד מול ארקדי פומרנץ במירוץ לראשות העיר. בסיבוב השני הובס על ידי פומרנץ, שגרף 64% מהקולות.


בוחבוט נשוי-בשנית לקרן ולהם ארבעה ילדים. מנישואיו הראשונים הוא אב לשלושה. אחד מהם הוא השחקן והבמאי אייל בוחבוט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלמה בוחבוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי ברקאי, מי כאן הבוס?, דבר, 14 בינואר 1966
  2. ^ אלי לוי, שלמה בוחבוט התייאש מאולמרט, באתר nrg‏, 29 ביולי 2007
  3. ^ אילנה קוריאל ודניאל אדלסון, מ"מ של בוחבוט התפטר: "זו חצר ביזנטית", באתר ynet, 25 באוקטובר 2009