מועצה אזורית מעלה יוסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועצה אזורית מעלה יוסף
Ma'ale Yosef Regional Council COA.jpg
Maaleh Yoseph2014b.jpg
הכניסה לבית המועצה האזורית מעלה יוסף
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 22
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים
‎20
ראש המועצה שמעון גואטה[1]
תאריך ייסוד 1957
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[2]
  - אוכלוסייה 10,300 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎158
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.7%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 111 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎227
תחום שיפוט 92,950 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎38
מפת היישובים של מועצה אזורית מעלה יוסף
בירוק - מיקום בניין המועצה
[הקטנת המפה]Israel Map - Ma'ale Yosef Regional Council zoomin.svg
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3995
    - דירוג מדד ג'יני
‎139
לאום ודת
יהודים: 96.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 3.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 9.4%
גילאי 5 - 9 8.8%
גילאי 10 - 14 9.2%
גילאי 15 - 19 7.0%
גילאי 20 - 29 13.7%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 18.9%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 8.7%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2016
חינוך
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,800
 –  יסודי 677
 –  על-יסודי 1,123
מספר כיתות 76
ממוצע תלמידים לכיתה 24.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016)
פרופיל מועצה אזורית מעלה יוסף נכון לשנת 2016 באתר הלמ"ס
http://www.myosef.org.il

מועצה אזורית מעלה יוסף היא מועצה אזורית השוכנת בגליל העליון, ליד הערים מעלות-תרשיחא ושלומי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצה אזורית מעלה יוסף הוקמה רשמית בפברואר 1958, על פי החלטה מסוף 1957. המועצה הוקמה תחת השם "מעלה הגליל" והקיפה את היישובים: אלקוש, חוסן, מעונה, פקיעין החדשה וצוריאל וכן את מעלות-תרשיחא, שהוכללה במועצה באופן זמני עד שתוקם עבורה מועצה מקומית נפרדת[3]. משרדי המועצה מוקמו אז במעלות[4]. המועצה הייתה המועצה האזורית ה-50 שהוקמה בישראל ועם הקמתה הסתיים תהליך הקמת מועצות אזוריות עבור יישובים יהודים חסרי מעמד מוניציפלי[5]. לקראת סוף 1962, עם הוצאתה של מעלות-תרשיחא מתחומי המועצה, התקיימו דיונים בשאלה האם לצרף את שאר יישובי המועצה למועצה אזורית סולם צור או להעביר למועצת מעלה הגליל את יישובי העולים של מועצה אזורית סולם צור[6]. בסופו של דבר הוחלט לצרף את יישובי העולים של מועצה אזורית סולם צור (גורן, יערה, עבדון, עין יעקב, שומרה) למועצת מעלה הגליל וכן את היישוב החדש אבן מנחם, שנוסד ב-1960, כך שהמועצה כללה 11 יישובים. בהרכבה החדש המועצה נחשבה למועצה אזורית חדשה ומונה לה יושב ראש מועצה ממונה - יוסף וקרט[7]. הצעה שעלתה בראשית שנות ה-60 לכלול את הכפרים כיסרא וסמיע במועצה נדחתה על ידי תושבי הכפרים בגלל שלא רצו להיות מיעוט במועצה יהודית[8].

בשנים 1966–1967 הוקמו בצפון מזרח המועצה, ליד אבן מנחם, שלושה יישובים חדשים: זרעית, נטועה ושתולה.

בשנת 1975 הוסב שמה של המועצה ל"מעלה יוסף", על שם יוסף ויץ, שהיה יושב ראש קרן קיימת לישראל.

בשנת 1978 הוקם מושב לפידות עבור בנים ממשיכים של תושבי מושבי המועצה. בשנים 19791981 הוקמו בתחומי המועצה מספר יישובים קהילתיים במסגרת תוכנית המצפים בגליל. יישובים אלו כללו את מתת, אבירים, מצפה הילה וגיתה ואת גרנות הגליל ומנות, שיועדו לבנים של תושבי מושבי המועצה.

בשנת 2000 נוסף היישוב החדש נווה זיו למועצה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה משתרעת על שטח של 180 אלף דונם וגובלת בצפון בגבול ישראל-לבנון, בדרום במועצה אזורית משגב ובמערב במועצה אזורית מטה אשר, ובמזרח במועצה אזורית הגליל העליון. כמו כן גובלת המועצה בתחומה במספר כפרים דרוזים וערביים.

יישובי המועצה האזורית ממוקמים ברובם לאורך שני צירים עיקריים:

בין שני הצירים, במערב המועצה נמצאים עבדון ומנות. היישוב אבירים נמצא במזרח המועצה ממערב לאלקוש על ציר פנימי. בדרום המועצה, דרומית לכפר ורדים, נמצאים לפידות וגיתה, אשר למרות קרבתם הגישה אליהם היא מכיוונים שונים, בגלל נחל בית העמק המפריד ביניהם.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במועצה אזורית מעלה יוסף 10,300 תושבים (מקום 158 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2016, למועצה אזורית מעלה יוסף דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ו (2015-‏2016) היה 74.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2015 היה 9,281 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,868 ש"ח).[9]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]