לדלג לתוכן

אתרוג קורפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אתרוג יווני)
קריאת טבלת מיוןאתרוג קורפו
יוהאן כריסטוף פולקאמר (אנ'), האתרוג בעל הפיטם. כנראה, האתרוג היווני. מתוך סדרת ציורי זני אתרוגים ולימונים באוסף אוניברסיטת האלה-ויטנברג
"האתרוג בעל הפיטם", יוהאן כריסטוף פולקאמר (אנ') ציור המתאר, כנראה, את האתרוג היווני. מתוך סדרת ציורי זני אתרוגים ולימונים באוסף אוניברסיטת האלה-ויטנברג
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: פיגמיים
סוג: הדרים
מין: אתרוג
תת־מין: אתרוג קורפו
שמות נוספים

אתרוג יווני

אתרוג קורפו או אתרוג יוונייוונית: Κιτριά) הוא אחד משלושה זנים חומציים מתועדים של המין אתרוג (citrus medica).

עץ האתרוג היווני ופריו קטנים ביחס לזני האתרוג האחרים, וציפת הפרי חמוצה ומעט מרה. ענפי העץ בעלי ניחוח חזק.

יופיו הכללי של הפרי ביחס לזני אתרוג אחרים גרם לכך שבמשך שנים, לפחות מן המחצית השנייה של המאה ה-18, העדיפו רבים לקיים בזן זה דווקא את מצוות נטילת ארבעת המינים משום הידור מצווה, והעובדה שפיטמת הפרי מתקיימת באחוזים גבוהים, לעומת זנים אחרים בהם היא נושרת, דבר המעניק לפרי יופי מיוחד, הקנתה לו מלבד יתרון היופי והידור המצווה, גם יתרון הלכתי משמעותי שכן לפי ההלכה, אם נפל הפיטם או העוקץ בתהליך הקטיפה או לאחריו האתרוג פסול, ויש המקפידים ליטול דווקא אתרוג בעל פיטם.

במחצית השנייה של המאה ה-19 התחולל סביב זן זה של האתרוג, שגדל באי היווני קורפו ובפארגה (אנ'), ובהמשך גם במקומות סמוכים כמו אייה (אנ') ופרבזה (אנ'), ושווקו בידי סוחרים מטריאסטה בכל רחבי אירופה, פולמוס רחב היקף ששב והתחדש לאורך השנים, ובמהלכו אסרו חלק מפוסקי ההלכה את השימוש באתרוגים אלו (או חלקם) מסיבות שונות, ביניהן טענות להיותם מורכבים עם מינים אחרים שאינם אתרוג, וטענות לזיופים שנעשו בידי המשווקים.

בארץ ישראל - פרדס מונטיפיורי, חודש גידול האתרוגים בידי יהודים - הרב יהודה מרגוזה והקהילה הספרדית ביפו, מגרעיניהם של אתרוגים שנשלחו מקורפו לראשון לציון. יבול האתרוגים היפואי שווק לחוץ-לארץ והתחרה באתרוגי אום אל-פחם ששימשו את יהודי ארץ ישראל והתפוצות מאות בשנים. בתקופת הפולמוס פרסם בית הדין של העדה החרדית בירושלים "קול קורא" המעלה את החשש שאתרוגי יפו מורכבים ולכן פסולים וקורא להעדיף את "אתרוגי ארץ ישראל".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]