בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה
.jpg) | |||||||
| לידה |
1054 איטליה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 במרץ 1111 (בגיל 57 בערך) איטליה | ||||||
| מדינה |
צרפת | ||||||
| מקום קבורה |
Canosa di Puglia | ||||||
| בן או בת זוג |
קונסטנס מצרפת (1105) | ||||||
| שושלת משפחת הוטוויל | |||||||
| |||||||
  | |||||||
בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה (Bohémond de Tarente, בוהמונד מטרנטו; 1054 - 3 במרץ 1111) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בוהמון נולד בדוכסות קלבריה (כיום מחוז בדרום מערב איטליה) בשנת 1054, כבנו הבכור של מנהיג הנורמנים רובר גיסקאר ושל אשתו הראשונה אוברה דה בורגון. בין 1081 ו-1085 השתתף במבצעים הצבאיים של אביו נגד האימפריה הביזנטית, ועם מות אביו (17 ביולי 1085) ירש את דוכסיות פולייה, קלבריה וסיציליה.
ב-1096, כאשר השתתף במצור על אמאלפי לצד דודו, רוז'ה הראשון, דוכס סיציליה, נודע לו כי מסע הצלב הראשון יצא לדרך. הייתה זו הזדמנות בעבורו לכבוש לעצמו ולאנשי הצבא הנורמנים, ובהם אחיינו טנקרד, (מאוחר יותר טנקרד, נסיך הגליל) נחלה מן הטריטוריה של האימפריה הביזנטית במזרח התיכון.
הוא הקים צבא נורמני, צלח את הים האדריאטי, הגיע לקונסטנטינופול באפריל 1097 וניהל משא ומתן עם אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית. באוקטובר של אותה שנה הגיע לאנטיוכיה (כיום אנטקיה שבדרום טורקיה) שהייתה בידי הסלג'וקים והטיל עליה מצור.
ב-3 ביוני 1098 לכד את העיר ולקח אותה לעצמו כנחלתו הפרטית, למרות מחאותיו של המנהיג הצלבני רמון הרביעי, רוזן טולוז, שגם הוא השתתף במצור על העיר. בינתיים, מצבו של בוהמון, שהפך לבוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה, הסתבך בהיותו נתון במאבק תמידי נגד אלכסיוס הראשון שנתמך על ידי רמון הרביעי, ונגד הסלג'וקים שלטשו את עיניהם לצפון סוריה.
באוגוסט 1100 הפך בוהמון הראשון לאסיר של האמיר של סיבאס, שליט הטורקים הדנישמנדים, והשתחרר רק כעבור שלוש שנים לאחר ששולם בעבורו כופר נפש. בתקופה זו, אחיינו טנקרד מילא את מקומו כשליט אנטיוכיה.
לאחר שהסלג'וקים פלשו לרוזנות אדסה, יצא בוהמון הראשון לעזרתו של בלדווין השני ותקף את העיר חרן (כיום אתר ארכאולוגי בדרום מזרח טורקיה) ביחד עם אחיינו טנקרד. התחולל קרב חרן (7 במאי 1104) שבו נחלו הצלבנים מפלה ניצחת מידי הסלג'וקים. הוא חזר לאירופה כדי לגייס עזרה, אך לא שב עוד לנחלתו באנטיוכיה, ונשא לאישה את קונסטאנס, בתו של פיליפ הראשון, מלך צרפת.
ב-1105 ניסה לתקוף את האימפריה הביזנטית כשנחת עם צבאו באזור דלמאטיה (כיום בקרואטיה) כפי שעשה אביו רובר גיסקאר עשרים שנה לפני כן, ובסוף 1107 הטיל מצור על דורס - עיר הנמל הביזנטית. אך ב-1108 ניצחו הביזנטים את צבאו בעזרת ונציה והוא נאלץ לחתום על חוזה דבול עם אלכסיוס הראשון שלפיו תשוב אנטיוכיה לשליטת האימפריה הביזנטית אחרי מותו, והוא עצמו הפך לואסל של הקיסר.
הסכם זה לא היה מקובל על טנקרד, שב-26 במרץ 1111, עשרים ושלושה ימים בלבד אחרי מותו של בוהמון הראשון, דאג להכריז על ביטולו, והמשיך לשמש כעוצר נסיכות אנטיוכיה בשם בנו של בוהמון שכונה בשם בוהמון השני.
במשך שלוש השנים האחרונות לחייו, בוהמון הראשון היה אדם מדוכדך ולא שב עוד למזרח. הוא נפטר ב-1111 ונקבר בקאנוסה די פולייה (כיום במחוז פולייה שבדרום איטליה).
ההיסטוריונית הביזנטית אנה קומננה, בתו של אלכסיוס הראשון, השאירה עדות ממקור ראשון על מאורעות אלה ותיאור מפורט של בוהמון הראשון שאותו העריצה.
אנה קוממנה תיארה את בוהמון כבעל שיער בלונדיני, מגולח, חזק וגבוה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)