בוריס וולינוב

בוריס וולינוב
Борис Волынов
לידה	18 בדצמבר 1934 (בן 91); אירקוטסק, רוסיה
מדינה	רוסיה
השכלה	Kacha Higher Military Aviation School of Pilots (1956); אקדמיית חיל האוויר הסובייטי על שם ז'וקובסקי (6 בינואר 1968) ;
תקופת פעילות	1960–1990 (כ־30 שנה)
עיסוק	מהנדס חשמל
בשירות	קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית
פרסים והוקרה	עיטור לנין (22 בינואר 1969); Order of Gagarin; מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין; מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945; מדליית השירות המצוין, דרגה 2; מדליה על הכשרת קרקעות בתולות; מדליית השירות המצוין, דרגה 3; מאסטר מוסמך לספורט של ברית המועצות; מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; אזרחות כבוד של מחוז מוסקבה; מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליית השירות המצוין, דרגה 1; מדליה להנצחת 70 שנה לכוחות המזוינים של ברית המועצות; מדליה להנצחת 50 שנים למיליציה הסובייטית; מסדר "מפתח הידידות"; מדליית וטרן הכוחות המזוינים של ברית המועצות; Medal "For Strengthening Brotherhood in Arms"; מסדר שירות המולדת בכוחות המזוינים הסובייטים, דרגה 3 (22 בפברואר 1990); מדליה על הצטיינות בהגנת גבולות ברית המועצות (1977); טייס חלל של ברית המועצות (1969); עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (2 במרץ 2000); עיטור הכוכב האדום (17 ביוני 1961); גיבור ברית המועצות (22 בינואר 1969); מדליה להנצחת 850 שנים לייסוד מוסקבה; כוכב הזהב (22 בינואר 1969); גיבור ברית המועצות (1 בספטמבר 1976); מדליית "אחים לנשק"; עיטור לנין (1 בספטמבר 1976); מסדר הדגל הרפובליקה של הונגריה (1973); כוכב הזהב (1 בספטמבר 1976); עיטור הידידות (רוסיה) (12 באפריל 2011); עיטור מסדר המולדת דרגה שלישית (20 בדצמבר 2024) ;
זמן שהייה בחלל	52 יום, 7 שעות, 17 דקות
חתימה
משימות
	סויוז 5, סויוז 21
עיטורים
	(פעמיים); (פעמיים); ;

בוריס ולנטינוביץ וולינוב (ברוסית: Борис Валентинович Волынов; נולד ב-18 בדצמבר 1934) הוא קוסמונאוט יהודי-סובייטי שטס לחלל בשתי משימות חלל במסגרת תוכנית סויוז. נבחר בקבוצת הקוסמונאוטים הראשונה, יחד עם יורי גגארין, והתאמן לטיסה במסגרת תוכנית החלליות ווסטוק. שימש כטייס גיבוי למספר משימות חלל וטס לראשונה לחלל בחללית סויוז 5 בשנת 1969.

טיסת החלל השנייה שלו התקיימה בשנת 1976 לתחנת החלל סאליוט 5. וולינוב שימש כיועץ בכיר ומדריך בבית הספר לקוסמונאוטים במשך שמונה שנים.

בוריס וולינוב היה האדם הראשון ממוצא יהודי – הוא היה בן לאם יהודיה ולאב רוסי, ותחת חוקי הלאום הסובייטיים לאנשים ממוצא מעורב, בחר להירשם כבן הלאום הרוסי^[1] – ששהה בחלל.

משימת סויוז 5

בוריס וולינוב טס לחלל לראשונה כמפקד החללית סויוז 5, ב-15 בינואר 1969. עמו בחללית היו הקוסמונאוטים אלכסיי יליסייב ויבגני חרונוב. משימת החללית הייתה להתחבר עם החללית המאוישת סויוז 4, שעליה הקוסמונאוט ולדימיר שאטאלוב. לאחר ששתי החלליות עגנו, יצאו שני קוסמונאוטים מחלליתו של וולינוב לריחוף בחלל, ועברו לחללית סויוז 4, ושבו לכדור הארץ. וולינוב נותר לבדו בחללית וחזר עמה לכדור הארץ ב-18 בינואר 1969. הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל ששתי חלליות מאוישות עגנו יחדיו בחלל, ובוצעו חילופי צוותים.

כמעט אסון בחלל

לאחר שהפעיל וולינוב את מנועי הבלימה של חלליתו, תא החזרה לכדור הארץ היה צריך להתנתק מתא השירות של החללית, אך עקב תקלה ניתוק זה לא התבצע. החללית של וולינוב החלה בנפילתה אל כדור הארץ כשחרטום החללית מופנה קדימה במקום מגן החום. הטמפרטורה עלתה באופן ניכר, ותא החללית של וולינוב החל להתמלא בעשן כתצאה מאטמי הגומי של הפתח, שהחלו נשרפים. דלת התא, העשויה טיטניום, החלה להתעוות מהחום, ושניות שלפני שהחללית החלה להשרף ולהתפרק, נותק תא השירות ותא הפיקוד של החללית החל לייצב עצמו עם מגן החום כלפי מטה.

נחיתה קשה

עקב הסחרור של החללית, משנפרש המצנח שלה, הוא לא התנפח כראוי, והחללית צנחה במהירות רבה הרבה יותר מהמתוכנן. החללית פגעה בקרקע בעוצמה רבה, ולוולינוב נגרמו פציעות מרובות, ובהם שברים בצלעות, בלסת, ורוב שיניו נשברו. כשהוא פצוע קשה, יצא מחלליתו על מנת לגלות כי נחת בהרי אוראל, בשלג עמוק, עקב תקלה במערכת הניווט של החללית. הטמפרטורה הייתה 38 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, וולינוב הבין כי אם ימתין לחילוץ, סביר שלא ישרוד, לכן יצא למסע מילוט רגלי, ולאחר כעשרה קילומטרים הגיע לבית של אזרח מקומי, שם קיבל מחסה, והוזעקה עזרה.

סיפור הנחיתה הקשה, שכמעט הסתימה באסון לא פורסם עד שנת 1997, אז התראיין וולינוב לראשונה. פרטים מלאים על קורותיו במשימת חלל זו נתן וולינוב בראיון מקיף בשנת 2003, עת ביקר בישראל.

משימת סויוז 21 / סאליוט 5

וולינוב טס לחלל במשימתו השנייה כמפקד החללית סויוז 21. השיגור התקיים בקוסמודרום בייקונור ב-6 ביולי 1976. החללית שהתה בחלל כשהיא מחוברת לתחנת החלל סאליוט 5, ונחתה בקזחסטן ב-24.8.1976. עם וולינוב טס לחלל הקוסמונאוט ויטאלי ז'ולובוב.

שני הקוסמונאוטים פעלו בתחנת החלל סאליוט 5^[2], שהייתה למעשה תחנת חלל צבאית מסדרת תחנות החלל הצבאיות של ברית המועצות, שכונתה אלמאז. במסגרת הפעילות שלהם בחלל, ערכו תצפיות על תרגיל צבאי סובייטי גדול, לשם הערכת היכולת לתצפת מהחלל על מטרות קרקעיות צבאיות. נוסף לפעילות הצבאית, בוצעו על ידי הצוות מספר ניסויים מדעיים.

משימת החלל הסתיימה מוקדם מהצפוי, עקב שורה של בעיות טכניות ובהן תקלת חשמל חמורה, התדרדרות במצבו הנפשי של הקוסמונאוט ז'ולובוב, והיה חשש להרעלה של אנשי הצוות עקב חשיפה לחומרים כימיים שונים, חלק מהם אדי דלק רקטי שנשאה תחנת החלל לצורך תמרון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוריס וולינוב בוויקישיתוף

אמנון ברזילי, הנחיתה הרכה של קולונל וולינוב, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2003
ביוגרפיה
ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)

הערות שוליים

↑ Космонавт Волынов - в Израиле; כך גם ב-ערכו ברשימת גיבורי ברית המועצות.
↑ חיים מזר, ‏סוליוט 5, באתר "הידען", 21 בפברואר 2014

[1] Космонавт Волынов - в Израиле; כך גם ב-ערכו ברשימת גיבורי ברית המועצות.

[2] חיים מזר, ‏סוליוט 5, באתר "הידען", 21 בפברואר 2014

[1]

[2]