סויוז 4
נתוני משימה | |||
---|---|---|---|
כן שיגור | קוסמודרום בייקונור | ||
שיגור | 14 בינואר 1969 07:30:00 UTC | ||
נחיתה | 17 בינואר 1969 06:50:47 UTC | ||
משך המשימה | יומיים, 23 שעות, 20 דקות, 47 שניות | ||
מספר קטלוג לוויינים | 03654 | ||
מאגר המידע הלאומי | 1969-004A | ||
נתוני חללית | |||
מסת החללית |
6,625 ק"ג ![]() | ||
משגר |
סויוז (משגר) ![]() | ||
נתוני מסלול | |||
מספר הקפות | 48 הקפות | ||
אפהליון |
224 ק"מ (כדור הארץ) ![]() | ||
פריהליון |
213 ק"מ (כדור הארץ) ![]() | ||
זמן הקפה |
88.7 דק' ![]() | ||
נטיית מסלול | 51.7° | ||
צוות | |||
אנשי צוות |
ולדימיר שטאלוב, אלכסיי יליסייב, יבגני חרונוב ![]() | ||
משימות קשורות | |||
| |||
![]() ![]() |
סויוז 4 הייתה חללית הסויוז הרביעית בתוכנית סויוז ששוגרה לחלל. החללית המריאה ב־14 בינואר 1969 כשעל סיפונה הקוסמונאוט ולדימיר שאטלוב, בטיסת הבכורה שלו. מטרת הטיסה היא לבצע עגינה עם סויוז 5, לבצע העברת צוותים (שני אנשי צוות מסויוז 5 יעברו לסויוז 4) ולחזור חזרה לכדור הארץ[1]. שלוש משימות הסויוז הקודמות ניסו לבצע את הפעולה אך כולן נכשלו מסיבות שונות.
שתי החלליות התחברו ב־16 בינואר 1969, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל ששתי חלליות מאוישות עגנו יחדיו בחלל. אחרי כשעה אלכסיי יליסייב ויבגני חרונוב עברו לסויוז 4 תוך פעילות חוץ רכבית. שתי החלליות התנתקו אחרי 4 שעות ו־35 דקות. ב־17 בינואר סויוז 4 כבר הייתה בדרך חזרה וביום למחרת גם סויוז 5 חזרה בשלום.
המבצע הוכיח כי ניתן לבצע עגינה בחלל ולהחליף צוותים בחלל. המשימה הייתה אבן דרך חשובה בחקר החלל, האמריקאים שיחזרו את הפעולה בחודש מרץ אותה השנה במשימת אפולו 9.
הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות ששוגר:
- ולדימיר שטאלוב - מפקד
צוות שנחת:
- ולדימיר שטאלוב - מפקד
- אלכסיי יליסייב - מהנדס טיסה
- יבגני חרונוב - מהנדס מחקר
צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות רזרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ החלליות הסובייטיות מתקרבות זו אל זו, מעריב, 16 בינואר 1969