סויוז 4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סויוז 4
כן שיגור קוסמודרום בייקונור
שיגור 14 בינואר 1969 07:30:00 UTC
נחיתה 17 בינואר 1969 06:50:47 UTC
משך המשימה יומיים, 23 שעות, 20 דקות, 47 שניות
מספר קטלוג לוויינים 03654
מאגר המידע הלאומי 1969-004A
נתוני חללית
מסת החללית 6,625 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
משגר סויוז (משגר) עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 48 הקפות
אפהליון 224 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 213 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 88.7 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
נטיית מסלול 51.7°
צוות
אנשי צוות ולדימיר שטאלוב, אלכסיי יליסייב, יבגני חרונוב עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
סויוז 3
משימה הבאה
סויוז 5
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סויוז 4 הייתה חללית הסויוז הרביעית בתוכנית סויוז ששוגרה לחלל. החללית המריאה ב־14 בינואר 1969 כשעל סיפונה הקוסמונאוט ולדימיר שאטלוב, בטיסת הבכורה שלו. מטרת הטיסה היא לבצע עגינה עם סויוז 5, לבצע העברת צוותים (שני אנשי צוות מסויוז 5 יעברו לסויוז 4) ולחזור חזרה לכדור הארץ[1]. שלוש משימות הסויוז הקודמות ניסו לבצע את הפעולה אך כולן נכשלו מסיבות שונות.

שתי החלליות התחברו ב־16 בינואר 1969, הייתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הטיסות לחלל ששתי חלליות מאוישות עגנו יחדיו בחלל. אחרי כשעה אלכסיי יליסייב ויבגני חרונוב עברו לסויוז 4 תוך פעילות חוץ רכבית. שתי החלליות התנתקו אחרי 4 שעות ו־35 דקות. ב־17 בינואר סויוז 4 כבר הייתה בדרך חזרה וביום למחרת גם סויוז 5 חזרה בשלום.

המבצע הוכיח כי ניתן לבצע עגינה בחלל ולהחליף צוותים בחלל. המשימה הייתה אבן דרך חשובה בחקר החלל, האמריקאים שיחזרו את הפעולה בחודש מרץ אותה השנה במשימת אפולו 9.

הצוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות ששוגר:

צוות שנחת:

צוות גיבוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות רזרבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סויוז 4 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]