בוריס ויאן

בוריס ויאן
Boris Vian
לידה	10 במרץ 1920; סן ואואז, צרפת
פטירה	23 ביוני 1959 (בגיל 39); הרובע השביעי של פריז, Seine, צרפת
מדינה	צרפת
אירועים משמעותיים	חתונה (5 ביולי 1941); גירושים (1952)
שם עט	Vernon Sullivan, Bison Ravi, Eugène Minoux, Thomas Quan, Odile Legrillon, Otto Link, Gédéon Molle, Josèfe Pignerole, Adolphe Schmürz, Anna Tof de Raspail, Amélie de Labmineuse, Anna Tof, Lydio Sincrazi, Claude Varnier, Onuphre Hirondelle, Hugo Hachebuisson, S. Culape, Aimé Damour, Xavier Clarke, Andy Blackshick, Zéphirin Hanvélo, Michel Delaroche, Gérard Dunoyer, Fanaton, Joëlle Du Beausset, Bison Duravi, Jules Dupont, Boriso Viana
מקום לימודים	תיכון קונדורסה, Lycée Hoche, אקול סנטרל פריז
שפות היצירה	צרפתית
סוגה	ג'אז
זרם ספרותי	Zazou
יצירות בולטות	Froth on the Daydream, Autumn in Peking, Heartsnatcher, The Red Grass, Je voudrais pas crever, Faut rigoler, Vercoquin and the Plankton, Turmoil in the Swaths, עוד אירק על קבריכן, Fais-moi mal Johnny, Le Déserteur, בפסקה זו 17 רשומות נוספות שטרם תורגמו
תקופת הפעילות	? – 23 ביוני 1959
הושפע מ	ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר
בן או בת זוג	Michelle Vian (5 ביולי 1941–1952); Ursula Kübler (1954–23 ביוני 1959) ; הילדגרד קנף
צאצאים	פטריק ויאן, קרול ויאן
פרסים והוקרה	ordre de la Grande Gidouille
	borisvian.org

בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; ‏10 במרץ 1920 – 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.

ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.

ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר: "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947).

ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".

לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.

ספריו של בוריס ויאן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרש הלבבות, תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
עוד אירק על קבריכן, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
העשב האדום, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
צל הימים, תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.