בוריס ויאן
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| לידה |
10 במרץ 1920 צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 1959 (בגיל 39) פריז, צרפת |
| עיסוק |
איש אשכולות, זמר, משורר, חצוצרן, ליריקן, צייר, מתרגם, מהנדס, לבריתן, מחזאי, סופר, זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין, תסריטאי, מוזיקאי ג'אז, מבקר ספרותי, עיתונאי מוזיקה |
| בן/בת זוג |
הילדגרד קנף |
| צאצאים | Patrick Vian, Carole Vian |
| מקום לימודים | תיכון קונדורסה, Lycée Hoche, אקול סנטרל פריז |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| סוגה |
ג'אז |
| זרם ספרותי | Zazou |
| פרסים והוקרה | ordre de la Grande Gidouille |
| הושפע מ |
ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר |
|
www | |
  | |
בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; 10 במרץ 1920 – 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.
ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.
ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר: "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947).
ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".
לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.
ספריו של בוריס ויאן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חרש הלבבות, תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
- עוד אירק על קבריכן, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
- העשב האדום, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
- צל הימים, תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בוריס ויאן (בצרפתית)
בוריס ויאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)- בוריס ויאן, באתר Discogs (באנגלית)
בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שיר "העריק" (1954) בתרגומים שונים, באתר של יוסי קאופמן
- שיר "העריק" בביצועו של ויאן.
- העריק ועוד שירים, תרגם דן דאור, "מעיין", 01/03/2008
- אורי הולנדר, החיים מדכאים, אבל תמיד ישנה החצוצרה, באתר הארץ, 28/11/07
- אסתי סגל, צל הימים / בוריס ויאן, באתר גלובס, 14 במאי 2008
- אמוץ גלעדי, קפוץ לקפה בדרך להתאבדות, באתר הארץ, 27/09/09
- שמוליק דובדבני, "צל הימים": כיד הדמיון המכבידה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
- עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "הערק": סרבו פקודה, המלחמה נפשעת, בבלוג "סופרת ספרים", 27 במרץ 2017
