בוריס ויאן

בוריס ויאן
Boris Vian

לידה	10 במרץ 1920 צרפת
פטירה	23 ביוני 1959 (בגיל 39) פריז, צרפת
מקום קבורה	Ville-d'Avray
שם עט	Vernon Sullivan, Bison Ravi, Eugène Minoux, Thomas Quan, Odile Legrillon, Otto Link, Gédéon Molle, Josèfe Pignerole, Adolphe Schmürz, Anna Tof de Raspail, Amélie de Labmineuse, Anna Tof, Lydio Sincrazi, Claude Varnier, Onuphre Hirondelle, Hugo Hachebuisson, S. Culape, Aimé Damour, Xavier Clarke, Andy Blackshick, Zéphirin Hanvélo, Michel Delaroche, Gérard Dunoyer, Fanaton, Joëlle Du Beausset, Bison Duravi, Jules Dupont, Boriso Viana
בן או בת זוג	Michelle Vian (5 ביולי 1941–1952) Ursula Kübler (1954–23 ביוני 1959) הילדגרד קנף
צאצאים	פטריק ויאן, קרול ויאן
מדינה	צרפת
מקום לימודים	תיכון קונדורסה, Lycée Hoche, אקול סנטרל פריז
שפות היצירה	צרפתית
סוגה	ג'אז
זרם ספרותי	Zazou
יצירות בולטות	Froth on the Daydream, Autumn in Peking, Heartsnatcher, The Red Grass, Je voudrais pas crever, Faut rigoler, Vercoquin and the Plankton, Turmoil in the Swaths, עוד אירק על קבריכן, Fais-moi mal Johnny, Le Déserteur, בפסקה זו 17 רשומות נוספות שטרם תורגמו
תקופת הפעילות	? – 23 ביוני 1959
הושפע מ	ז'אן-פול סארטר, סימון דה בובואר
פרסים והוקרה	ordre de la Grande Gidouille
borisvian.org

בוריס ויַאן (בצרפתית: Boris Vian; ‏10 במרץ 1920 – 23 ביוני 1959) היה סופר, משורר, מחזאי, חצוצרן ומבקר ג'אז צרפתי. כתב יותר מ-400 שירים.

ויאן למד פילוסופיה והנדסה אזרחית.

ניתן לכנות את יצירותיו כפנטזיות אבסורדיות. היה מידידיו הקרובים של ז'אן-פול סארטר, ואף רעייתו של ויאן, מישל, הפכה לאחת ממאהבותיו העיקריות של הפילוסוף. סארטר עצמו מופיע, בצורה קומית, בשם ז'אן סול פארטר, בכמה מיצירותיו של ויאן. שני ספריו המפורסמים ביותר: "עוד אירק על קבריכן" (1946) ו"צל הימים" (1947).

ויאן מת בגיל 39 מהתקף לב ב-23 ביוני 1959 במהלך הקרנת הבכורה של סרט שנעשה על פי ספרו "עוד אירק על קבריכן".

לאחר מותו נעשה ויאן מגיבורי מרד הסטודנטים של שנות ה-60, בעיקר בצרפת.

ספריו של בוריס ויאן בעברית

• חרש הלבבות, תרגם אביטל ענבר, ספרית פועלים, תל אביב, 1979.
• עוד אירק על קבריכן, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, ספרית פועלים, 1979.
• העשב האדום, תרגם אביטל ענבר, תל אביב, 1981.
• צל הימים, תרגמה אליה גילדין, הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה, תל אביב, 1987, 2007.

לקריאה נוספת

• "העריק" בתרגום לעברית של דן דאור, מעין, גיליון 1.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של בוריס ויאן (בצרפתית)
• בוריס ויאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר AllMovie (באנגלית)
• "בוריס ויאן", במסד הנתונים הקולנועיים Kinopoisk.ru (ברוסית)
• בוריס ויאן, באתר Last.fm (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר AllMusic (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר Yandex.Music (ברוסית)
• בוריס ויאן, באתר Discogs (באנגלית)
• בוריס ויאן, באתר Genius
• בוריס ויאן, באתר SecondHandSongs
• בוריס ויאן, באתר DNCI
• שיר "העריק" (1954) בתרגומים שונים, באתר של יוסי קאופמן
• שיר "העריק" בביצועו של ויאן.
• העריק ועוד שירים, תרגם דן דאור, "מעיין", 01/03/2008
• אורי הולנדר, החיים מדכאים, אבל תמיד ישנה החצוצרה, באתר הארץ, 28/11/07
• אסתי סגל, ‏צל הימים / בוריס ויאן, באתר גלובס, 14 במאי 2008
• אמוץ גלעדי, קפוץ לקפה בדרך להתאבדות, באתר הארץ, 27/09/09
• שמוליק דובדבני, "צל הימים": כיד הדמיון המכבידה, באתר ynet, 9 בספטמבר 2013
• עופרה עופר אורן, סיפורו של השיר "העריק": סרבו פקודה, המלחמה נפשעת, בבלוג "סופרת ספרים", 27 במרץ 2017
• בוריס ויאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.