בוריס טאדיץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בוריס טאדיץ'
Борис Тадић
צילום משנת 2008
צילום משנת 2008
לידה 15 בינואר 1958 (בן 62)
סרייבו, בוסניה והרצגובינה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הפקולטה לפילוסופיה באוניברסיטת בלגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, פסיכולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הדמוקרטית הסרבית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא סרביה ה־3
11 ביולי 2004 (עד שנת 2006 במסגרת איחוד פדרטיבי עם מונטנגרו)–15 באפריל 2012
פרסים והוקרה
  • פרס צפון–דרום (2011)
  • פרס שטייגר (2010)
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945 (2010)
  • קוואדריגה (2008)
  • אות המסדר של רפובליקה סרפסקה (9 בינואר 2012, מילורד דודיק) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Boris Tadic signature.gif עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בוריס טאדיץ'סרבית: Борис Тадић, להאזנה (מידעעזרה); נולד ב-15 בינואר 1958) הוא פוליטיקאי סרבי, שכיהן כנשיא השלישי של סרביה, נשיא אחרון של סרביה כרפובליקה במסגרת האיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו (2006-2004) ונשיא ראשון של הרפובליקה של סרביה הנפרדת (2012-2006). הוא פסיכולוג בהכשרתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאדיץ' נולד בעיר סרייבו בבוסניה והרצגובינה לליובה טאדיץ' פילוסוף במקצועו ולנבנקה, פסיכולוגית. סביו נרצחו במלחמת העולם השנייה בקרואטיה על ידי האוסטאשה בשל מוצאם הסרבי ונחשבים לחלק מקורבנות השמדת הלא יהודים במלחמת העולם השנייה.

בנעוריו עבר לבלגרד, שם למד בבית הספר התיכון במגמת פסיכולוגיה. לטאדיץ' תואר בפילוסופיה ופסיכולוגיה. כמו כן לימד פסיכולוגיה בגמנסיה הראשונה בבלגרד. בשנים 19972000 כיהן כראש המכון לפוליטיקה, דמוקרטיה וכישורים.

כניסתו לפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הצטרף למפלגה הדמוקרטית הסרבית בסרביה וכיהן במספר תפקידים בהם: מזכיר המפלגה, נשיא המפלגה (כיהן פעמיים, בפעם השנייה לאחר רצח הנשיא הקודם בתפקיד זוראן ג'ינג'יץ'). בשנת 2002 מונה כשר התקשורת של יוגוסלביה, בשנת 2003 נבחר לשר ההגנה של סרביה ומונטנגרו, במסגרת זו ביקר בישראל. בשנת 2003 נבחר גם לחבר הפרלמנט בסרביה ומונטנגרו מטעם המפלגה הדמוקרטית ושם גם כיהן כיו"ר גוש האופוזיציה הדמוקרטית ושנה לאחר מכן מונה לנשיא המפלגה בעקבות הירצחו של ג'ינג'יץ'.

נשיא סרביה במסגרת האיחוד המדיני עם מונטנגרו 2006-2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נבחר לנשיא סרביה כשזו הייתה חלק מן האיחוד המדיני של סרביה ומונטנגרו, וזאת לאחר שלסרביה לא נתמנה נשיא נבחר במשך כשנתיים. הוא גבר על מועמד המפלגה הרדיקלית (הלאומנית) טומיסלב ניקוליץ' לאחר שני סיבובים, עם 27.3% בסיבוב הראשון ו-53.24% בסיבוב השני, והחל לכהן כנשיא ב-11 ביולי 2004.

ב-1 בדצמבר 2004, אירעה תאונה במהלך נסיעתו בשיירת הנשיא, כאשר סרבי עובד שגרירות ארצות הברית פגע במכוניות בשיירה ונמלט. המקרה הזכיר את ניסיון ההתנקשות בראש הממשלה הסרבי זוראן ג'ינג'יץ' שבועות ספורים לפני הרצחו. חקירה העלתה כי ההתנגשות בשיירה הייתה תאונה ולא הייתה כלל כוונה להתנקש בטאדיץ'.

טאדיץ' היה ראש המדינה הראשון של סרביה שנפגש עם האפיפיור, מפגש זה אירע ב-28 בספטמבר 2005 עת שנפגש עם בנדיקטוס השישה עשר.

נשיא סרביה 2012-2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 ביוני 2006 הכריזה סרביה בראשותו על עצמאותה, לאחר פרישת מונטנגרו מהאיחוד המדיני של שתיהן. טאדיץ' אף הניף את דגל סרביה ליד האומות המאוחדות לאחר מכן.

ב-3 בפברואר 2008 נבחר שוב לנשיא סרביה, לראשונה כמדינה נפרדת עצמאית.

ב-4 באפריל 2012 התפטר טאדיץ' מנשיאות סרביה כדי לשפר את סיכויי מפלגתו בבחירות לפרלמנט, והכריז כי יתמודד על תפקיד הנשיא גם בבחירות הקרובות[1]. בבחירות, שהתקיימו ב-6 במאי 2012, העפיל טאדיץ' לסיבוב השני. בסיבוב השני, שהתקיים ב-20 במאי 2012, הובס טאדיץ' על ידי טומיסלב ניקוליץ'.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאדיץ' נשוי ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בוריס טאדיץ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]