לדלג לתוכן

מילורד דודיק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מילורד דודיק
Милорад Додик
צילום משנת 2017
צילום משנת 2017
צילום משנת 2017
לידה 12 במרץ 1959 (בן 66)
באניה לוקה, בוסניה והרצגובינה, הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
מקום מגורים רפובליקה סרפסקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה פוליטיקאי עצמאי, המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה, ברית הסוציאל-דמוקרטים העצמאים עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הכנסייה האורתודוקסית הסרבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר ילדים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
dodik.net
יושב ראש נשיאוּת בוסניה והרצגובינה
20 בנובמבר 2020 – 20 ביולי 2021
(7 חודשים ו־29 ימים)
20 בנובמבר 2018 – 20 ביולי 2019
(7 חודשים ו־29 ימים)
נציג סרביה בנשיאות בוסניה והרציגובינה
20 בנובמבר 2018 – 15 בנובמבר 2022
(4 שנים)
מלאדן איוואניץ'
ז'לקה צוויאנוביץ'
נשיא רפובליקה סרפסקה
15 בנובמבר 2010 – 19 בנובמבר 2018
(8 שנים)
Rajko Kuzmanović
ז'לקה צוויאנוביץ'
15 בנובמבר 2022 – 18 באוגוסט 2025
(שנתיים ו־9 חודשים)
ז'לקה צוויאנוביץ'
ראש ממשלת רפובליקה סרפסקה
28 בפברואר 2006 – 15 בנובמבר 2010
(4 שנים ו־8 חודשים)
Pero Bukejlović
19 בינואר 1998 – 12 בינואר 2001
(3 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מילורד דודיקסרבית, אותיות קירילית: Милорад Додик; נולד ב-12 במרץ 1959) הוא פוליטיקאי סרבי מבוסניה-הרצגובינה, שכיהן החל מנובמבר 2022 עד אוקטובר 2025 כנשיא רפובליקה סרפסקה, אז הודח מתפקידו. הוא כיהן בתפקיד זה גם בשנים 2010–2018. כמן כן כיהן כראש ממשלת רפובליקה סרפסקה בשנים 1998–2001 ו-2006–2010. שימש בשנים 2018–2022 כחבר בנשיאות בוסניה והרצגובינה כנציג של הסרבים וכיהן כיושב ראש שלה בשנים 2018–2019 וב-2020–2021. דודיק מכהן גם כיושב ראש מפלגת ברית הסוציאל-דמוקרטים העצמאיים (Савез независних социјалдемократа - СНСД).

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1959 בלקטאשי (Лакташи) שבבוסניה והרצגובינה. סיים את לימודיו בפקולטה למדעי המדינה שבאוניברסיטת בלגרד ויש לו תואר M.A. במדעי המדינה.

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1986 עד 1990 היה יושב ראש המועצה מקומית בלקטאשי. בבחירות הרב-מפלגתיות הראשונות ב-1990, הוא נבחר לפרלמנט מטעם מפלגת חזית איחוד הרפורמות. במהלך מלחמת בוסניה שימש כחבר בפרלמנט של רפובליקה סרפסקה. במהלכה הוא ייסד סיעה בפרלמנט שנקראה "חברים עצמאיים בפרלמנט" אשר לאחר מכן הפכה להמפלגה הדמוקרטית הסרבית ברפובליקה סרפסקה אשר היה לה רוב בפרלמנט.

מתוך סיעה זו נוצרה ב-1996, לאחר הסכם דייטון, מפלגת הסוציאל-דמוקרטים העצמאיים. הוא נבחר לנשיא המפלגה הראשון. המפלגה אחר כך התאחדה עם מפלגת סוציאליסטים אחרת וכך הוקמה ברית הסוציאל-דמוקרטים העצמאיים שמאז הוא נשיאה. ב-1997 נבחר לאספת הנבחרים של רפובליקה סרפסקה.

ראש ממשלת רפובליקה סרפסקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 מונה לראש ממשלת רפובליקה סרפסקה על ידי הנשיאה, בילייאנה פלבשיץ' (Биљана Плавшић), וממשלתו שרדה עד ינואר 2001. בזכותו, בעיקר, מפלגתו - הברית הסוציאל-דמוקרטים העצמאיים של רפובליקה סרפסקה (Савез независних социјалдемократа) ניצחה ניצחון סוחף בבחירות ב-2006. דודיק נהנה מפופולריות גדולה בקרב עמו ואצל הקרואטים מבוסניה והרצגובינה ולהערכה רבה בחו"ל[דרוש מקור]. בשנתיים האחרונות[דרושה הבהרה] הוביל מהלכים כלכליים אסטרטגיים וחיזק את מעמדם של מוסדות הרפובליקה. דודיק הציע כי סרפסקה תפרוש מבוסניה והרצגובינה, באמצעות משאל עם, אם תאלץ לאבד את שוויונה והשפעתה השווינית על הממשל המשותף בסרייבו (מול הפדרציה של בוסניה והרצגובינה).

ב–2009 הואשם דודיק על ידי צוות תביעות בינלאומי שיושב בסרייבו, בירת בוסניה, במעורבות בפרשת שחיתות גדולה. דודיק הוזכר כחלק מקבוצה שגרפה לכיסה בצורה בלתי־חוקית לכאורה כ–74 מיליון דולר, במסגרת פרויקטים לבניית כבישים מהירים ובנייני ממשל בבאניה לוקה, עיר הבירה של סרפסקה. בסופו של דבר, הועבר התיק לבאניה לוקה - ושם נסגר.[1]

ארצות הברית הטילה סנקציות על דודיק, בהן הקפאת נכסים והגבלות תנועה,[2] בשל ניסיונו לפגוע בהסכם דייטון.[3]

נשיאות בוסניה והרצגובינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נבחר ב-18 באוקטובר 2018[3] כנציג הסרבי בנשיאות, דרש לבטל את כל הרפורמות שנעשו אחרי מלחמות יוגוסלביה ולחזור לחוקה שהתקיימה בה ב-1995, ושבמסגרתה למחוזות השונים היו סמכויות נרחבות יותר.

בשנת 2021, אישר הבית התחתון של רפובליקת סרפסקה החלטה בעד תחילת התהליך של הוצאת רפובליקה סרפסקה מתוך הצבא, מערכת המשפט ומערכת גביית המיסים של בוסניה והרצגובינה. סיעות אופוזיציה נטשו את הישיבה לפני ההצבעה, בטענה שהמהלך הוא רק תרגיל תעמולה שנועד להתניע את הקמפיין לקראת הבחירות הכלליות.

ארצות הברית הזהירה כי תטיל סנקציות נוספות על דודיק אם הסרבים בבוסניה ימשיכו להחליש את המוסדות המרכזיים של המדינה. לרעיון להטיל סנקציות של האיחוד האירופי על דודיק יש תמיכה מרוב מדינות האיחוד, אבל כל החלטה על הקפאת נכסיו של דודיק והטלת הגבלות תנועה עליו חייבה הסכמה פה אחד של 27 המדינות החברות, ואילו הונגריה וסלובניה התנגדו לצעד זה.[4][2]

בשנת 2025, בית המשפט בסרייבו קבע כי דודיק מפר במעשיו ובהצהרותיו את הסכם דייטון, וסיכן את האחדות והשלום בבוסניה הרצגובינה. בתגובה על הרשעתו של דודיק, החליט הפרלמנט של רפובליקת סרפסקה להכריז כי הסרבים בבוסניה לא מכירים במוסדות המדינה הרשמיים, ולא מקבלים את מרותה של המשטרה הבוסנית ורשויות אכיפת החוק במדינה. לאחר מכן, התביעה הכללית בסרייבו, בירת בוסניה הרצגובינה, הורתה באופן רשמי לעצור אותו. בית המשפט בסרייבו גזר עליו עונש של שנת מאסר בפועל והרחקה מהחיים הפוליטיים למשך שש שנים. יחד איתו, נקבע שיש לעצור גם את עוזריו הבכירים.[5]

לאחר פסיקת בית משפט בוסני נגדו, הוביל דודיק סדרת צעדים שמטרתם לנתק את רפובליקת סרפסקה ממוסדות המדינה המרכזיים. כך, אישר הפרלמנט של האזור הסרבי טיוטת חוקה חדשה שבה מוגדרת רפובליקה סרפסקה כ"מדינה של העם הסרבי וכל האזרחים החיים בה". החוקה הזו אמורה להעניק לאזור סמכות להקים צבא תחת פיקודו של דודיק וגוף שיפוטי נפרד משל השלטון המרכזי, וכן את הזכות להגדרה עצמית ולהצטרפות לאיחודים מדיניים אחרים.[6]

ב-26 במרס 2025 הוצא נגדו צו מעצר בינלאומי בעת ששהה בישראל לרגל כנס של משרד התפוצות למאבק באנטישמיות.[7]

דודיק הודח באוגוסט 2025 לאור פסיקת בית המשפט. הוא נידון לשנת מאסר ולשש שנות הרחקה מהחיים הפוליטיים, אך שילם קנס וכך נמנע ממאסר. ב-18 באוקטובר 2025, פרש דודיק מתפקיד הנשיא אך המשיך לעמוד בראש מפלגתו.[8]

דודיק היה נתון לסנקציות אמריקניות ובריטיות בשל מדיניותו הבדלנית, אך ממשל טראמפ האמריקני הסיר את הסנקציות בחודש לאחר שהסכים לפרוש. בנובמבר 2025, הבחירות לנשיאות רפובליקת סרפסקה הסתיימו בניצחון של בעל בריתו, סינישה קראן. דודיק גם לקח חלק פעיל בקמפיין של קראן ואמר לבוחרים שקראן ינצח במקומו ושהמאבק הפוליטי שלו יימשך.[8]

דודיק תומך בהיפרדות של רפובליקה סרפסקה מבוסניה הרצגובינה.[9] הוא נחשב בעל ברית של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. בספטמבר 2007 צוטט כאומר "להומואים למיניהם פשוט לא תהיה דריסת רגל במשרדי".[10] ב-2017 הכחיש את המצור על סרייבו, ואסר על בתי הספר ללמד את הנושא.[11] הוא התנגד להגדרת טבח סרברניצה כרצח עם.[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מילורד דודיק בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד אורי בלאו, השר ליברמן, ידידו מימי הלימודים, הנשיא מהבלקן - ועסקת הענק במכרות הברזל, באתר TheMarker‏, 16 במרץ 2015
  2. ^ 1 2 גובר החשש להתפרקות בוסניה: "מדינה שלא יכולה לשרוד", באתר ynet, 14 בדצמבר 2021
  3. ^ 1 2 בוסניה בחרה נשיא שרוצה לפרק את המדינה, באתר ynet, 8 באוקטובר 2018
  4. ^ Secession threats and nationalist strife shock Bosnia as EU offers limited response, POLITICO, ‏2022-01-18
  5. ^ אסף רוזנצוייג, 30 שנה אחרי: בוסניה הרצגובינה על סף אחד המשברים החמורים ביותר - שעלול להתפרץ לעימות כלל-אירופי, באתר מאקו, 12 במרץ 2025
  6. ^ 30 שנה אחרי המלחמה: האם בוסניה בדרך להתפרקות?, באתר ynet, 16 במרץ 2025
  7. ^ איתמר אייכנר, מבוכה בכנס של שיקלי: זה המנהיג שנאלץ לעזוב בבהילות בגלל צו מעצר בינלאומי, באתר ynet, 27 במרץ 2025
  8. ^ 1 2 אסף רוזנצוייג, לקראת חידוש המתיחות בבלקן? מועמדו של דודיק ניצח בבחירות המתוחות בבוסניה, באתר מאקו, 24 בנובמבר 2025
  9. ^ Secessionist leader says Serbs will undo Bosnia state institutions, Reuters, ‏14 באוקטובר 2021
  10. ^ Dodik’s statement deplored, Human Rights House Foundation, ‏2007-09-20
  11. ^ "Serb president bans teaching about Sarajevo siege, Srebrenica genocide". Reuters.
  12. ^ "אחת הדמויות הבזויות בהיסטוריה": נדחה ערעור "הקצב מסרברניצה", באתר ynet, 9 ביוני 2021