בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף בזכות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו בזכות

בזכות - המרכז לזכויות אדם של אנשים בעלי מוגבלויות הוא ארגון שהוקם בשנת 1992 על ידי האגודה לזכויות האזרח, במטרה ליצור מסגרת עצמאית שתפעל על מנת לשפר את זכויותיהם ואיכות חייהם של 600,000 אנשים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות.

פעילויות הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון פועל במספר מישורים:

  • יצירת נגישות נוחה יותר למבנים, למידע ולשירותים הניתנים לציבור הרחב.
  • ייזום של שיכון במגורים במסגרת קהילתית כחלק מהחברה הכללית ובסיוע העזרה הנחוצה, במקום מוסדות סגורים כפי שנהוג בדרך כלל.
  • שילובם של ילדים במוסדות חינוך רגילים.
  • תנאי תעסוקה הולמים הן במקומות העבודה הרגילים והן במסגרות תעסוקתיות מיוחדות.
  • קידום חקיקה שתיטיב עם האוכלוסייה המוגבלת.
  • הענקת מידע והכוונה על זכויות ושירותים.
  • ייצוגם של הפונים מול רשויות הממשלה השונות: החל בשיחת טלפון, המשך בערכאות משפטיות שונות וכלה בעתירה לבג"ץ.

מנכ"לית בזכות מאז ספטמבר 2008 היא אסתר סיוון, לשעבר מנכ"לית במקום ויועצת משפטית בשדולת הנשים.

הכנסות בזכות ב-2013 הסתכם בכ-2923 אלפי ש"ח, שעיקרן מתרומות האיחוד האירופי וקרנות בינלאומיות שונות.[1]

הישגי הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים חקיקתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998: החוק, שהחל את דרכו כהצעת חוק שנוסחה על ידי 'בזכות', והמשיך כהצעת חוק ממשלתית שהונחה על שולחן הכנסת הינו אבן דרך בחקיקה בישראל. לראשונה מכיר חוק בישראל בזכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות לכבוד ולשוויון. החוק קובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לשוויון בתעסוקה ולתחבורה ציבורית נגישה, וכי תוקם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. חקיקת פרק הנגישות בחוק השוויון, תיקון לחוק משנת 2005, חוללה מהפכה של ממש בחובת הרשויות, הממשלה וכל מקום ציבורי גם אם הוא בבעלות פרטית להנגיש את מתקניהם ושירותיהם לציבור נרחב של אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית, חושית ונפשית בישראל. הודות לתיקון חוק זה, כיום נגישים לאנשים עם מוגבלויות תיאטראות, בתי קולנוע, מוסדות ציבוריים, בתי עלמין, מרכזי מסחר וקניונים, קופות חולים, בנקים, גנים ציבוריים, ועוד. חקיקתו של החוק טרם הושלמה ופרקים נוספים בו יחוקקו בשנים הקרובות.
    החוק מסמל מעבר מגישה הרואה את האדם הנכה כנזקק וכתלוי בעזרת הזולת, לגישה המדגישה את זכותו להשתלב באופן שוויוני ופעיל במגוון תחומי החיים ככל אזרח; וכן מעבר לתפיסת אנשים עם מוגבלות לא כנתמכים ונזקקים, אלא כקבוצת מיעוט אשר סובלת ממחסומים ומאפליה, ועל החברה מוטת האחריות להסיר את המחסומים ולפתח מנגנונים לקידום הזכות לשוויון (משרד המשפטים – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח – 1998).
  2. חוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס–2000: חוק שקובע את העיקרון: שיקום אנשים עם מוגבלות נפשית יהיה בקהילה, באמצעות סל שיקום, במקום אשפוז בבתי חולים פסיכיאטריים. תוכנית השיקום של בגירים תיקבע בשיתוף האדם עם המוגבלות ו-וועדת שיקום אזורית. בשנת 2011 'בזכות' היה שותף למאבק שהביא לפתיחת שתי מרפאות לבריאות הנפש במזרח ירושלים ומקדם זכויות תושבי העיר לקבלת טיפול נפשי זמין ונגיש. בזכות הרפורמה בבריאות הנפש עוד עשרות אלפי אנשים ובהם ילדים יזכו לקבל טיפול נפשי ציבורי בכל רחבי הארץ.
  3. תיקון לחוק החינוך המיוחד (1988) – הזכות לשילוב: בעקבות יוזמת חקיקה שהוביל ארגון ‘בזכות’ בשיתוף פעולה עם חה”כ זבולון אורלב, תוקן חוק חינוך מיוחד ונוסף בו פרק המוקדש כולו לזכות לשילוב. פרק השילוב (פרק ד1 לחוק) קובע את זכאותו של תלמיד עם צרכים מיוחדים לתוספת של שירותים מיוחדים הכוללים עזרים מסייעים, שירותי סיוע, שירותים פרה-רפואיים ונגישות מלאה. בזכות התיקון לחוק ש'בזכות' הוביל, היום יותר מ-10,000 ילדים עם צרכים מיוחדים מורכבים משולבים ולומדים בבתי ספר רגילים, ומקבלים סיוע והזדמנות שווה להיכלל בחברה.
  4. חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), תשס"ו-2005: חוק ש'בזכות' יזם, אשר התאים את הליכי עדות בבית המשפט והחקירה במשטרה לאנשים בעלי מוגבלות נפשית או שכלית. חוק זה מבטיח שיישמע קולם של נפגעי עבירה, עדים וחשודים עם מוגבלות, במשטרה ובבתי המשפט.
  5. תיקון לחוק הבחירות: נגישות לקלפי: כתוצאה מעתירה שהגיש ארגון 'בזכות' בשמם של ארבעה אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים, התקבל ב-1999 חוק שקובע את זכותם של אנשים עם מוגבלות לבחור בכל קלפי הנגישה להם. כתוצאה מהחוק אלפי אנשים עם מוגבלויות השתתפו לראשונה בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה. מאז 1999 יש קלפי נגיש בכל ישוב בארץ, המאפשר לאנשים עם מוגבלות לממש את זכותם הדמוקרטית.
  6. תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009 ("חוק לרון") שמטרתו לעודד את השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הפתוח.

הישגים בבית המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. 2005 – "בג"ץ השילוב": תיקף את התיקון לחוק החינוך המיוחד משנת 2002, וקידם את השתלבותם של תלמידים עם מוגבלות בחינוך הרגיל.
  2. 2008 – דיור בר-השגה לכל אדם: עתירה לבג"ץ ש'בזכות' הגיש במטרה לקדם דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות שכלית, הובילה לשינוי הקריטריונים במשרד הרווחה – יותר דירות, פחות מוסדות!
  3. 2011: 'בזכות' שותף למאבק שהביא לפתיחת שתי מרפאות לבריאות הנפש במזרח ירושלים ומקדם זכויות תושבי העיר לקבלת טיפול נפשי זמין ונגיש.
  4. 2011: עתירת 'בזכות' הובילה לשינוי ולהכרה בזכותם של דיירים במגורים טיפוליים לשיקום: להשתלב בתעסוקה ולרכוש מיומנויות עבודה, לקראת יציאה לחיים עצמאיים.
  5. 2012: בג"ץ ש'בזכות' הגיש ב-2005 מביא להחלת הרפורמה בבריאות הנפש ב-2012: מעתה יקבלו הזקוקים לטיפול נפשי שירות בקופות החולים, באופן מכבד ושוויוני.

הישגים בינלאומיים (או"ם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

'בזכות' נטלה חלק פעיל בקידום הניסוח והחתימה של מדינת ישראל על אמנת האו"ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, אשר אושרה בעצרת האו"ם בדצמבר 2006. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה במארס 2007, ואשררה אותה בספטמבר 2012 (http://www.justice.gov.il/mojheb/NetzivutNew/). ארגון בזכות, שהיה שותף להליכי המשא-ומתן, השפיע השפעה מכרעת על עיגונה באמנה של הזכות של כל אדם לגור בקהילה ושל הזכות לנגישות למערכת המשפט, הכוללת התאמות להליך המשפטי, לרבות בהליכי חקירה והעדה. מדינת ישראל מובילה בנושא זה ברמה הבינלאומית הודות לניסיון רב שנים בפרויקט 'ההליך ההוגן’ שיזם "בזכות" ולחקיקה פנימית מתקדמת ופורצת דרך.

הישגים בהעלאת מודעות והכשרת נותני שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבזכות מחלקת דוברות והסברה אשר פועלת למען העלאת המודעות בקרב הציבור הכללי ונותני השירותים השונים – כגון גורמים רפואיים; גורמים משפטיים; נותני שירותים ציבוריים כנהגי התחבורה הציבורית, ועוד – לשמירה על זכויות של אנשים עם מוגבלויות. המחלקה אחראית על העברת מאות סדנאות והרצאות לאלפי אנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם, אנשי מקצוע והקהל הרחב בנושאים כגון הנגשת השירות, דיור בר השגה בקהילה, בריאות הנפש, תעסוקה, אפוטרופסות ואוטונומיה, שוויון ואפליה, הליך הוגן ונגיש, סנגור עצמי, ועוד. מספר דוגמאות הן: בתחום הרפואי – פרויקט להנגשת השירות הרפואי; פרויקט גדול-ממדים עם נהגי אגד; יום עיון בקרב רשויות; הכשרות לשופטים ופרקליטים; ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי הדוחות הכספיים של העמותה, עמ' 12, באתר guidestar