חוק הביטוח הלאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 הוא חוק המסדיר את פעולתו של המוסד לביטוח לאומי וקובע את ההוראות העיקריות בנוגע לזכאות לקצבאות הניתנות על ידי המוסד ולהענקתן ובנוגע לדמי ביטוח לאומי, שהם מקור מימון עיקרי לפעולת המוסד (מקור שני הוא תקציב המדינה). החוק נחקק על ידי הכנסת בשנת 1953, והוא החוק העיקרי המסדיר בישראל את פעולתה של מערכת הביטחון הסוציאלי בה.

בנוסף לחוק זה חוקקה הכנסת חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, בהם חוק הבטחת הכנסה, חוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שגם ביישומם עוסק המוסד לביטוח לאומי.

נושאי החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הביטוח הלאומי דן בנושאים אלו (רשימה לא מלאה):

היסטוריה חקיקתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז נחקק לראשונה תוקן החוק מאות פעמים, בהתאם לשינויים שחלו במערכת הביטחון הסוציאלי בישראל ולהשפעת המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל עליה. עקב כך פורסם פעמיים נוסח משולב לחוק - ב-1968 וב-1995. בחוק מוכנסים מספר תיקונים מדי שנה, ובכלל זה תיקונים במסגרת חוק ההסדרים.

הוראות החוק הושלמו על ידי תקנות, שהותקנו על ידי שר הרווחה, שהוא המופקד על ביצוע החוק. עם השנים הותקנו עשרות קובצי תקנות, הקובעים הוראות ביצוע מפורטות לנושאים המוסדרים בחוק בצורה עקרונית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]