נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא יחידה במשרד המשפטים, אשר פועלת לקידום שוויון לאנשים עם מוגבלות, למניעת הפלייתם, ולקידום עקרונות היסוד של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לרבות הזכות להגדרה עצמית והעדפה מתקנת של אנשים אלה. כל זאת במטרה לשלבם בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות.

בראש הנציבות עומד נציב, והיא כוללת שלוש מחלקות מרכזיות: לשכה משפטית, מחלקת שילוב בקהילה ומחלקת נגישות. ליד הנציבות פועלת ועדה מייעצת שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלויות שונות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות השבעים החלה במדינות מערביות שונות חקיקה בתחום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות. בישראל, לדוגמה, חוק התכנון והבנייה משנת 1974 קובע שיש להנגיש מבני ציבור לאנשים עם מוגבלות. עם התקדמות החקיקה במערב ומתוקפה, קמו במדינות שונות נציבויות שתפקידן להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. לחוקים וללקחים מאכיפתם הייתה השפעה חוצת גבולות, ובשנות התשעים החברה הישראלית יכלה לבסס את החקיקה בתחום זה על ניסיון שנצבר בחוץ לארץ (למשל, מארצות הברית: סעיף 504 של ה-Rehabilitation Act משנת 1973,

The Education of All Handicapped Children Act of 1975 (the Individuals With Disabilities Education Act),

חוק הטלקומוניקציה משנת 1984 שמחייב נגישות מחשבים לעובדי משרדי ממשלה, חוק הטכנולוגיה המסייעת מאמצע שנות השמונים, חוק שמחייב נגישות נמלי תעופה ומטוסים מסוף שונות השמונים, והחשוב ביותר – Americans with Disabilities Act of 1990, המגן על מקבל שירות עם מוגבלות).

בשנת 1995 ניסחה עמותת "בזכות" הצעת חוק על מנת להבטיח את שילובם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. חבר הכנסת דדי צוקר הגיש הצעה זו בכנסת, והיא עברה קריאה ראשונה במרץ 1996.[1] בעקבותיה, כונסה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ, שהמליצה בשנת 1997 על חקיקה "מקיפה ומפורטת" לצמצום הפער הקיים בין עקרונות השוויון וכבוד האדם לבין מציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.[2][3] בעקבות המלצה זו הוחזרה ההצעה לדיון בכנסת, ובחודש פברואר 1998 התקבל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה כיחידה במשרד המשפטים בשנת 2000. הנציבה הראשונה (2000–2002) הייתה עו"ד אריאלה אופיר,[4] הנציבה השנייה (2002–2007) הייתה ד"ר דינה פלדמן,[5] הנציב השלישי היה עו"ס יונה קסטל (2008)[6] והיה גם האדם הראשון עם מוגבלות למלא תפקיד זה. הנציב הרביעי היה אחיה קמארה (2010–2016),[7] גם הוא אדם עם מוגבלות. הנציב החמישי הוא אברהם (אברמי) טורם (2016–),[8] ומינויו גרר גל ביקורת בקרב אקטיביסטים עם מוגבלות ואנשי מקצוע לאור העובדה שאינו אדם עם מוגבלות.

הנציב מתמנה על פי החלטת ממשלה, אחרי התייעצות עם שר המשפטים ועם שר הרווחה, ותפקידו (המוגדר גם הוא בחוק) להיות ממונה על ביצוע תפקידי הנציבות. תפקיד הנציב הוא המשרה הבכירה ביותר האמונה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מוגדרים בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, פרק ו׳ סעיף 21 וכוללים:

(1) קידום עקרונות היסוד של החוק.
(2) קידום שוויון ומניעת הפליה של אנשים עם מוגבלות.
(3) עידוד השתלבותם והשתתפותם הפעילה של אנשים עם מוגבלות בחברה.
(4) מילוי תפקידים נוספים שהוטלו עליה בחוק.

הנציבות מוסמכת לפעול כדי להביא להשתתפות פעילה ושוויונית של אנשים עם מוגבלות בחברה. היא מקדמת זכויות של אנשים עם מוגבלות בחקיקה,[דרוש מקור] מטפלת בפניות ציבור פרטניות ומספקת מידע.

הנציבות מופקדת על אכיפת החקיקה העוסקת בנגישות, והיא מוסמכת להגיש תביעות עקב הפליה של אנשים עם מוגבלות. הנציבות פועלת בעיקר בתחומי התעסוקה, החינוך, הדיור, הפנאי, הרווחה והנגישות. הוראות החקיקה מחייבות להנגיש מקומות ציבוריים ושירותים הניתנים לציבור ברחבי הארץ, וכן להנגיש שידורי טלוויזיה עבור חירשים וכבדי שמיעה. הנציבות מוסמכת לחקור חשד לעבירה על החוק בתחום הנגישות, להוציא צווים מנהליים וכן להגיש תביעות אזרחיות ופליליות, ככל שנמצאה הפרה של הוראות אלו.

הנציבות מארגנת כנסים וימי עיון. מדי שנה, ביום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות[9] החל ב-3 בדצמבר, מעניקה הנציבות את "אות השוויון" לפורצי דרך בהשתלבות אנשים עם מוגבלות בחברה.[10]

כן ממונה הנציבות על דיווח לאו"ם בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל, מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, משנת 2006.[11][12]

בג"ץ נגד הנציבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביוני 2016 הגישו מרכז השלטון המקומי בישראל ושש רשויות מקומיות עתירה לבג"ץ (מס' 4840/16) נגד ממשלת ישראל ונגד הנציבות, וביקשו מבית המשפט העליון להורות לנציבות לחדול מאכיפת נגישות על הרשויות המקומיות. בעתירתן דרשו הרשויות המקומיות ממשרדי הממשלה (משרד האוצר ומשרד הפנים) לספק תקציב הולם ליישום תקנות הנגישות, ובהיעדר תקציב זה על הנציבות להפסיק בפעולות אכיפה. תגובת המדינה הייתה, כי בקשת הרשויות להקפאת האכיפה הקבועה בחוק, שנועדה לשמור על זכויות יסוד של אנשים עם מוגבלות, הייתה בקשה חריגה. לפי המדינה, לרשויות המקומיות ניתן פרק זמן של עשר שנים עד שנת 2021 ליישום החוק, שהיה פרק הזמן הארוך ביותר שניתן ביחס לגופים אחרים, פרטיים וציבוריים. עיקר האכיפה שבוצעה על ידי הנציבות, עסקה באי-הגשה של תוכניות עבודה ושל רשימות מבנים, שאותם צריך להנגיש כחוק, ואין "טענה תקציבית" שתצדיק אי-ביצוע של הוראות החוק, שלא עסקו בביצוע פיזי של ההנגשה עצמה, ולכן לא היו כרוכות בעלויות כלכליות מיוחדות. לא הייתה הצדקה למנוע מהנציבות את סמכותה כחוק, שאותה הפעילה באופן סביר וזהיר, משום שהיעדר אכיפה הוביל לפגיעה באנשים עם מוגבלות, שעל זכותם לנגישות במרחב הציבורי, בא החוק להגן.[13] ב-4 באוגוסט 2016 דחה בית המשפט את בקשת הרשויות לצו על תנאי נגד הנציבות,[14] וב-2 בינואר 2017 דחה את העתירה כולה בהסכמת הרשויות המקומיות,[15] אחרי שביקשו להצטרף לעתירה הסתדרות העובדים הכללית החדשה ועמותות למען אנשים עם מוגבלות,[16] כידידות בית המשפט.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות באתר הנציבות באתר של משרד המשפטים
  2. ^ תקציר - דוח הוועדה לבדיקת חקיקה מקיפה בנושא: זכויות אנשים עם מוגבלות
  3. ^ נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - דוחות ומאמרים מקצועיים - דו"ח וועדת כץ באתר הנציבות
  4. ^ עו"ד אריאלה אופיר, ‏"נשים הן מומחיות לשיוויון", באתר גלובס, 18 בספטמבר 2000
  5. ^ ד"ר דינה פלדמן – המועמדת הסופית לתפקיד נציבת שוויון לאנשים עם מוגבלויות, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2002
  6. ^ החלטת ממשלה 3469, מיום 29 באפריל 2008
  7. ^ החלטת ממשלה 1241, מיום 17 בינואר 2010
  8. ^ החלטת ממשלה 1203, מיום 28 בפברואר 2016
  9. ^ אבירם זינו, מצב המוגבלים בישראל - הגרוע בעולם המערבי, באתר ynet, 2 בדצמבר 2007
  10. ^ מירי חסון, היום הבינלאומי למוגבלים: אין סיבה למסיבה, באתר ynet, 5 בדצמבר 2006
  11. ^ אשרור האמנה הבינלאומית בהחלטת ממשלה 5100, מיום 10 בספטמבר 2012
  12. ^ טקסט האמנה בעברית באתר הנציבות
  13. ^ תגובת המדינה לבג"ץ הרשויות המקומיות
  14. ^ החלטת בית המשפט העליון
  15. ^ פסק הדין
  16. ^ ארגון 'בזכות', עמותת 'נגישות ישראל', ארגון 'קשר' וארגון 'אחוה' (איגוד רב-תחומי לאנשים עם מוגבלות)