נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא יחידה במשרד המשפטים, אשר פועלת לקידום השוויון לאנשים עם מוגבלות, למניעת הפלייתם, ולקידום עקרונות היסוד של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לרבות הזכות להגדרה עצמית והעדפה מתקנת של אנשים אלה. כל זאת במטרה לשלבם בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות וחובות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנות השבעים החלה במדינות מערביות שונות חקיקה בתחום זכויות האדם של אנשים עם מוגבלות. בישראל, לדוגמה, חוק התכנון והבנייה משנת 1974 קובע שיש להנגיש מבני ציבור לאנשים עם לקויות. עם התקדמות החקיקה במערב ומתוקפה, קמו במדינות שונות נציבויות שתפקידן להגן על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. לחוקים וללקחים מאכיפתם הייתה השפעה חוצת גבולות ובשנות התשעים, החברה הישראלית יכלה לבסס את החקיקה בתחום זה על ניסיון שנצבר בחוץ לארץ (למשל, מארצות הברית: סעיף 504 של ה-Rehabilitation Act משנת 1973, the Education of All Handicapped Children Act of 1975 (the Individuals With Disabilities Education (Act, חוק הטלקומוניקציה משנת 1984 שמחייב נגישות מחשבים לעובדי משרדי ממשלה, חוק הטכנולוגיה המסייעת מאמצע שנות השמונים, חוק שמחייב נגישות נמלי תעופה ומטוסים מסוף שונות השמונים, והחשוב ביותר - Americans with Disabilities Act of 1990 שמגן על הלקוח ומקבל השירות הממשלתי בעל הלקות).

בשנת 1995 ניסחה עמותת "בזכות" הצעת חוק במטרה להבטיח את שילובם של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. ח"כ דאז דדי צוקר הגיש הצעה זו בכנסת, והיא עברה קריאה ראשונה במרץ 1996.‏[1] בעקבותיה, כונסה ועדה ציבורית בראשות ד"ר ישראל כץ, אשר המליצה בשנת 1997 על חקיקה "מקיפה ומפורטת" לצמצום הפער הקיים בין עקרונות השוויון וכבוד האדם לבין מציאות חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.‏[2][3]

בעקבות המלצה זו, חזרה ההצעה להידון בכנסת, ובחודש פברואר 1998 התקבל חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מתוקף חוק זה הוקמה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בחודש אוגוסט 2000. הנציבה הראשונה (2000-2002) הייתה עו"ד אריאלה אופיר, הנציבה השנייה (2002-2007) הייתה ד"ר דינה פלדמן, הנציב השלישי היה עו"ס יונה קסטל ז"ל (2008) והנציב הנוכחי הוא אחיה קמארה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות מוסמכת לפעול כדי להביא להשתתפות פעילה ושוויונית של אנשים עם מוגבלות בחברה. היא מקדמת זכויות של אנשים עם מוגבלות בחקיקה, מטפלת בפניות ציבור פרטניות ומספקת מידע. כן מוסמכת הנציבות להגיש תביעות בשל הפליה לרעה של אנשים עם מוגבלות. הנציבות פועלת בעיקר בתחומי התעסוקה, החינוך, הדיור, הפנאי, הרווחה והנגישות.

הנציבות מארגנת כנסים וימי עיון. כמו כן, מדי שנה, ביום הבינלאומי לזכויות הנכים[4] החל ב-3 בדצמבר, מעניקה הנציבות את "אות השוויון" לפורצי דרך בהשתלבות אנשים עם מוגבלות בחברה.‏[5]

הנציבות מופקדת על אכיפת החקיקה העוסקת בנגישות. הוראות החקיקה מחייבות להנגיש מקומות ציבוריים ושירותים הניתנים לציבור ברחבי הארץ, וכן להנגיש שידורי טלוויזיה עבור לקויי שמיעה. הנציבות מוסמכת לחקור חשד לעבירה על החוק בתחום הנגישות, להוציא צווים מנהליים וכן להגיש תביעות אזרחיות ופליליות, ככל שנמצאה הפרה של הוראות אלו.

כן ממונה הנציבות על דיווח לאו"ם בדבר מצבם של אנשים עם מוגבלות בישראל, מכוח אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, משנת 2006.‏[6][7]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראש הנציבות עומד נציב, המתמנה על פי החלטת ממשלה, והיא כוללת שלוש מחלקות מרכזיות: לשכה משפטית, מחלקת שילוב בקהילה ומחלקת נגישות.

ליד הנציבות פועלת וועדה מייעצת שרוב חבריה הם אנשים עם מוגבלויות שונות, ומהם נציגי ארגוני נכים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דינה פלדמן, יעל דניאלי להב, שמואל חיימוביץ (עורכים). נגישות החברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות בפתח המאה ה-21. ירושלים: הוצאת משרד המשפטים, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]