לדלג לתוכן

בטיחות בשימוש במכשירי חשמל ביתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תחום בטיחות השימוש במכשירי חשמל ביתיים עוסק במניעת תאונות הנגרמות משימוש במכשירים אלה. במכשירי חשמל ביתיים טמונה סכנה בטיחותית: מדי שנה נפגעים אנשים רבים כתוצאה משימוש במכשירים, לעיתים פגיעה קטלנית.

בטיחות בשימוש במכשירי חשמל ביתיים היא חלק מתחום כללי של בטיחות שימוש בחשמל, המכיל גם את התחום של בטיחות שימוש בחשמל במקומות עבודה ובטיחות בעבודות חשמל. יחודו של התחום הוא בהיותו נוגע למרבית אוכלוסיית העולם, שאינה מיומנת בכל האמור בשימוש בחשמל.

היקף פגיעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקלות חשמל בכלל, ובמכשירי חשמל בפרט הן הגורם העיקרי לשריפות בבתי מגורים.[1] על פי האגודה הלאומית להגנה מפני אש (NFPA), שריפות שנגרמו מחשמל מהוות כ-10% מכלל שריפות הבית בארצות הברית מדי שנה. מכשירי חשמל ביתיים, במיוחד כאלה עם גופי חימום (למשל מחממי חלל, תנורים וטוסטרים) הם המעורבים בדרך כלל בשריפות חשמל. על פי נתוני NFPA אחראים מחממי חלל לכ-50% ממקרי המוות בשריפות בארצות הברית. בשנת 2021 דווחו בארצות הברית כ-24,200 מקרי שריפה שנגרמו ממכשירי חשמל בבתי מגורים. בשריפות אלו איבדו את חייהם 295 בני אדם, כ-900 נפצעו, והנזק הכולל לרכוש נאמד ביותר מ-1.2 מיליארד דולר.[2]

בשנים 2017–2018 דווחו בממלכה המאוחדת 7,067 שריפות שנגרמו עקב שימוש שגוי במכשירי חשמל במטבח, מהם נגרמו בממוצע 72 נפגעים בחודש.[3]

קשישים וילדים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפגיעה, כאשר ילדים נפגעים באחוזים גבוהים מיתר האוכלוסייה, ואילו קשישים סובלים מהפגיעות החמורות ביותר.[4]

בעלי חיים, ובני האדם בתוכם נרתעים באופן בסיסי מסכנות, עליהן הם מקבלים התרעות באמצעות החושים. אנרגיה חשמלית כמעט ואינה נקלטת על ידי חושי האדם[א], ופגיעתה עלולה להיות מיידית וקטלנית.

זאת ועוד, סכנות הנובעות ממכשירי חשמל גדולות בהרבה מסכנות "טבעיות", שכן באמצעות חשמל ניתן להעביר כמויות עצומות של אנרגיה לחלל מצומצם מאוד ובתוך זמן קצר ביותר. לדוגמה, פגיעה של מסור ידני קרוב לוודאי תגרום לפציעה, אך הנפגע ירתע מספיק מהר בטרם תוחמר הפציעה. במקרה של מסור חשמלי, המהירות בה המסור פועל עלולה לגרום לפציעה חמורה או מוות בטרם הספיק הנפגע להרתע.

מכשירי חשמל ביתיים פועלים באמצעות אנרגיה חשמלית, ומופעלים על פי רוב בידי משתמשים שכלל אינם מודעים לפוטנציאל הקטלני של אנרגיה זו - הן למגוון הסכנות הטמונות בה, והן לעוצמתה. בסביבתם של מכשירי חשמל ביתיים נמצאים ילדים שגם מפעילים את חלקם באופן שוטף, אשר מעבר לחוסר מודעותם לסכנה הם פגיעים יותר מסיבות פיזיולוגיות.

סוגי פגיעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • התחשמלות - התחשמלות עלולה לגרום להפרעה בתפקודו התקין של לב עד כדי עצירתו, לפגוע בתפקוד הריאות, ולגרום לכוויות בדרגות חומרה שונות ברקמות חיצוניות ופנימיות. התחשמלות עלולה לגרום להתכווצות שרירים חזקה המובילה לתנועות מסוכנות (למשל הירתעות מהירה לעבר חלון זכוכית). התחשמלות עלולה לגרום גם לאובדן הכרה שבשילוב עם גורם סיכון אחר עלול להוביל למוות (למשל טביעה באמבטיה).
  • פגיעות כתוצאה מפיצוץ - קצר חשמלי משחרר כמויות גדולות של אנרגיה בפרק זמן קצר ביותר. אנרגיה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בצורת חום, הבזק אור, הדף, ושדות אלקטרומגנטיים חזקים הפועלים על חומרים מגנטיים. כתוצאה מכל אלה עשוי להתרחש פיצוץ העלול להצית מיידית חומרים דליקים (כגון בגדים) או נפיצים, לסמא את הראיה, ולפצוע מפגיעת הדף או רסיסים.
  • התלקחות שרפה בתוצאה מקשת חשמלית, חימום יתר או ניצוצות. שרפות יכולות להיווצר ישירות בגוף המכשיר החשמלי, או בהצתה של חומר דליק המצוי בתוכו או בקרבתו.
  • פציעות מחלקים נעים - מכשירי חשמל ביתיים רבים כוללים חלקים המונעים במהירות באמצעות מנוע חשמלי. מכשירים רבים משמשים, למשל, לחיתוך, ומגע בלהבים בעת פעולת מכשיר מוביל לפציעה מיידית. גם מכשירים נעים שאינם כוללים להבים עלולים לגרום לפגיעות כתוצאה מפגיעת חלקים נעים או הסתבכות בהם (למשל של שיער). סוג פגיעה נוסף עלול להתרחש בעת תקלה או שבר במכשיר, שכתוצאה ממנה ניתז ממנו במהירות עצם שעלול לפגוע באדם.
  • כוויות ממגע עם חלקים חמים - מכשירי חשמל רבים מיועדים לחימום וכוללים בתוכם גופי חימום המגיעים לטמפרטורות של מאות מעלות צלזיוס. מגע ישיר עם גופי החימום או עם משטחים שחוממו באמצעותם עלול לגרום כוויות בכל דרגות החומרה.

סיבות להתרחשותן של תאונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פופקורן שרוף בתוך מיקרוגל. שרפות רבות נגרמות בשל התלקחות מזון בעת הכנתו.

רוב התאונות המתרחשות כתוצאה משימוש במכשירי חשמל ביתיים הן שרפות.[דרוש מקור] שרפה יכולה להיגרם מאחת או יותר מהדרכים הבאות:

  • התלקחות פנימית במכשיר חשמלי: חלק ממכשירי החשמל הביתיים כוללים חלקים העשויים מחומרים דליקים, ותקלה במכשיר עלולה להביא להצתת חומרים אלו. תקלות נפוצות הן התרופפות של חיבורים בין מוליכי חשמל הגורמים ליצירת ניצוצות והתחממות מהירה, עיוותים מכניים של מוליכים הגורמים להתחממות יתר נקודתית, פגיעה חלקית בבידוד המובילה לזליגה של זרמי חשמל המחממים נתיבים לא מתוכננים, עיוות מכני של חלקים נעים במכשיר היוצרת עומס חשמלי או חיכוך וחום, והעמסת יתר של המכשיר.
  • התלקחות של חומר שהוכנס לתוך מכשיר חשמלי: גם מכשירים שמיועדים לטפל בחומרים דליקים עלולים לגרום להצתתם, עקב תקלה או תפעול שגוי.
  • התלקחות של חומר דליק הנמצא במגע עם מכשיר חשמלי: תאונה כזו עלולה להתרחש הן מהתחממות של מכשיר חשמלי כתוצאה מתקלה, והן מהימצאות חומר דליק בקרבת מכשיר חימום פועל.
  • התלקחות של חומר דליק כתוצאה מניצוצות במכשיר חשמלי: חומרים דליקים במיוחד עלולים להתלקח כאשר בסביבתם נמצא מכשיר חשמלי, כתוצאה מניצוצות שנוצרו בתוכו הן עקב תקלה והן כחלק מפעולתו הרגילה.

התחשמלות כתוצאה משימוש במכשיר חשמלי נגרמת כתוצאה ממגע, ישיר או עקיף, במוליך חשמלי "חי" (כלומר שיש עליו מתח חשמלי) וסגירת מעגל חשמלי על ידי גוף הנוגע או חלקו. בשימוש רגיל, מכשירי חשמל ביתיים עוברים כמה שכבות בקרה וכוללים כמה אמצעי הגנה כנגד התחשמלות (ראו להלן), וכדי שתתרחש התחשמלות נדרש שילוב של כמה תקלות. התחשמלות מתרחשת בדרך כלל כשהתקלות השונות נגרמות על ידי גורמים שאינם קשורים זה לזה, ומצטברות לאורך זמן. גם בלאי הנוצר כתוצאה משימוש ראוי אך ממושך במכשיר חשמלי יכול לגרום לתאונה.[5]

מגע ישיר במוליך חי יכול להיווצר עקב החדרת חלקים מהגוף (אצבעות, למשל) או חפצים אל תוך גוף המכשיר. אפשרות נוספת למגע כזה היא כאשר הבידוד החשמלי הקיים בתוך המכשיר נפגם, ומתח חשמלי מופיע על גוף המכשיר. מגע עקיף יכול להתרחש כאשר נוצרים תנאים המאפשרים מוליכות חשמלית בתווך שלא נועד לכך - למשל עקב חדירת מים או חומר מוליך אחר לתוך המכשיר: גם הצטברות אבק שספג לחות או קורוזיה יכולה להוליך זרם חשמלי.

פגיעות פיזיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סוגים נפוצים של פגיעות פיזיות כתוצאה משימוש במכשירי חשמל נובעים ממכשירים עם חלקים נעים וממכשירים המייצרים חום רב.

מנועים חשמליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית מכשירי חשמל בשימוש ביתי הכוללים מנועים מנצלים את המנועים לתנועה סיבובית. המכשירים הנפוצים הם מכשירי מטבח המיועדים לערבל ולעבד מזון, ומכשירים העושים שימוש ברוח כמאווררים ומייבשי שיער. כאשר חלקים המסתובבים חיצוניים לגוף המכשיר (אך לעיתים גם כשהם פנימיים), קיימות סכנות בטיחותיות של פגיעה מחלקים נעים או הסתבכות בהם (למשל של שיער). במכשירים הכוללים להבים מסתובבים עלולות להתרחש פציעות חמורות.

גופי חימום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גוף חימום

מכשירי חשמל ביתיים רבים עושים שימוש בגופי חימום. לעיתים גופי החימום חשופים לחלוטין למגע (למשל בחלק מהכירות), לעיתים חשופים למחצה ולעיתים הם מחממים משטח חיצוני. בכל אחד מהמקרים, ייתכן מגע מקרי של חלקי גוף בחלקים החמים של המכשיר שעלול לגרום לכוויות.

צמצום תאונות על ידי אסדרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסדרה אינה יכולה למנוע לחלוטין התרחשות תאונות, אך מנסה לצמצם את היקפן. האסדרה מנסה לייצר שתי "שכבות הגנה" מפני תאונות הנובעות ממכשירי חשמל ביתיים - האחת, על ידי הבטחת בטיחותם הבסיסית של המכשירים עצמם, והשניה על ידי יצירת מערכות הגנה מובנות בתוך מערכת אספקת החשמל, המיועדות לנתק את אספקת החשמל במקרה של תקלה.

בשל היקף השימוש במכשירי חשמל ביתיים, עיקר האסדרה נוגעת אליהם. האסדרה נעשית באמצעות חוקים ותקנות המחייבים מכשירי חשמל לעמוד בתקנים. גופי תקינה שונים מוציאים תקנים למכשירי חשמל - חלק מהוראות התקנים הן כלליות וכוללות הוראות לכלל מכשירי החשמל עליהם חל התקן, וחלק מהתקנים מוגדרים למכשירים מסוג מסוים.

תקני בטיחות למכשירי חשמל מיועדים לצמצם בעיות בטיחות, ולכן הם מוכווני בטיחות וההוראות בהם נוגעות לרכיבים מהם יכולות לנבוע תקלות. בין הנושאים העיקריים אליהם מתייחסים התקנים:[6]

  • מארזים - מבנה, סוג חומר, חוזק מכני, פתחים במארז, עמידות ללחות ולאבק. המארז של מכשירים חשמליים הוא שכבת ההגנה הראשונה שלכם. החומר ממנו עשוי המארז יכול להיות מוליך או מבודד, ולכל אחת מהאפשרויות דרישות תקן שונות. חוזקו המכני צריך להתאים לתנאי ההפעלה הרגילים של המכשיר, הפתחים שבו למנוע חדירת חפצים זרים.
  • מעגלים מודפסים ורכיבי מתח נמוך-מאוד אחרים. רכיבים אלו רגישים מאוד ללחות, אבק ומתחי-יתר, ועלולים להיות מקור לכשל בטיחותי במכשירים.
  • אמצעי מדידה והתרעה. קיימים מכשירי חשמל הנדרשים לכלול התקן בטיחות - רכיב או מנגנון המיועד למנוע או לצמצם סיכון בטיחותי.
  • דרישות בטיחות לסוללות. סוללות חשמליות הן סיכון להתלקחות ולייצירת קורוזיה במכשירים.
  • כללי חיווט חשמלי.
  • מניעת קרינה מסוגים שונים. מכשירים מסוימים מפיקים קרינה אלקטרומגנטית העלולה לגרום לפגיעה.
  • מניעת כשלים כתוצאה מהשפעה הדדית בין מכשירים. מערכות בקרה ופיקוד רגישות מאוד לגלים אלקטרומגנטיים העשויים להיווצר גם בהפעלת מכשירים סמוכים, ושיבוש פעולתן עלול לגרום לכשל בפעולת המכשיר ולתאונה.
  • סימון מוצרים ומידע למשתמשים. המידע נועד לספק למשתמשים הנחיות מלאות שיאפשרו שימוש בטוח במכשיר.
  • מנגנוני אבטחה חשמליים ומכניים. אלו הם מנגנונים שמונעים הפעלה שגויה של המכשיר.

התקנים מחייבים את יצרני המכשירים לתכנן את מכשירי החשמל כך שיעמדו בדרישות התקן. בנוסף, מחויבים היצרנים למערכות בקרת איכות, לבדיקות תקופתיות של מכוני תקנים ומעבדות מוסמכות הן לתהליכי הייצור והן למוצרים עצמם. עמידה בדרישות אלה באה לידי ביטוי, בסופו של דבר, גם במחיר הסופי לצרכן. עם זאת, גם כלל התהליך של תקינה וישומה בייצור מכשירים לא יכול למנוע לחלוטין הגעת מוצר פגום לצרכן.

כמו במקרים רבים אחרים, גם בשוק מכשירי החשמל קיימות תופעות של זיוף - הטעיית לקוחות תוך הצגת מכשירים כמיוצרים על ידי יצרן "אמין", זיוף של תוי תקן, של אישורי מעבדות ועוד. מכשירי חשמל כאלה בדרך כלל נמכרים במחיר נמוך ממכשירים אחרים, אך גם בטיחות השימוש בהם נמוכה יותר.

בנוסף, קיימים מכשירי חשמל המיוצרים בבתי מלאכה שכלל אינם נתונים לפיקוח, המייצרים מכשירים "יחודיים" או במלאכת יד (דוגמה נפוצה היא מנורות), כאשר יצרני המכשיר כלל אינם מודעים אף לכללי הבטיחות הבסיסיים ביותר במכשירי חשמל.

לאור כל זאת, האסדרה בתחום מכשירי החשמל הביתיים אמנם מצמצמת משמעותית את כמות התאונות המתרחשות כתוצאה ממכשירי החשמל עצמם, אך אינה יכולה למנוע אותן לחלוטין.

מערכות חשמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקן חשמל דירתי

בדומה למכשירי החשמל הביתיים, גם מערכת החשמל הביתית ממנה הם מוזנים נתונה לאסדרה באמצעות חוקים ותקנות[ב]. החוקים מיועדים ליצירת מערכת בטוחה לשימוש בכל ההיבטים[ג], בהם גם יצירת "שכבת הגנה" נוספת בפני תקלות הנובעות ממכשירי חשמל או משימוש שגוי בהם. מערכת החשמל הדירתית מוסיפה להגנות הקיימות במכשירים גם הגנות למקרי כשל פנימי של קצר חשמלי במכשיר, הגנה בפני התחממות במקרה של עומס יתר, הגנה כנגד זליגת זרם ממכשירים כתוצאה מרטיבות ועוד. גם מתקן החשמל הדירתי עובר שורה של פעולות ובדיקות המוסדרות בחוק על מנת להבטיח את התאמתו לשימוש, אך אותם כשלים העלולים להתרחש באסדרת המכשירים לעיל עלולים להופיע גם במתקני חשמל דירתיים, ולכן גם במקרה זה האסדרה מצליחה לצמצם את כמות התאונות אך לא למנוע אותן לחלוטין.

צמצום תאונות בהפעלת מכשירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנחיית בטיחות על גבי טוסטר אובן: "אם התכולה נדלקה, שמור על דלת המכשיר סגורה ונתק מהחשמל"

כללי "אל תעשה" בסיסיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מים: רובם המכריע של מכשירי החשמל הביתיים אינם מיועדים לפעול בסביבה לחה או רטובה. גם מכשירים העושים שימוש במים לצורך פעולתם בנויים כך שבכל עת פעולתם נמצאים המים אך ורק באזור במכשיר שנועד לכך. סביבת ההפעלה של כל מכשיר חשמלי צריכה להיות יבשה בעת פעולתו.
  • נקודת כשל נפוצה היא פתילי ההזנה של מכשירים. מצב הפתילים צריך להיות רפוי, ללא כיפופים וללא חפצים כבדים המונחים עליהם. אין להעביר פתילים דרך דלתות או חלונות העשויים להיסגר ולפגוע בהם, ורצוי מאוד להימנע מהנחת פתילים באזור בו עשויה להיות תנועה שתביא להתקלות בהם.
  • חומרים דליקים: אין לאחסן או אף להחזיק זמנית חומרים דליקים בקרבת מכשירי חשמל מחשש להתלקחות מהירה.
  • הפעלת מכשירים ללא השגחה: ככלל, בהשארת מכשירי חשמל ללא השגחה קיימות רמות שונות של סיכון, ובכל מקרה של השארת מכשיר פועל ללא השגחה קיים סיכון מסוים. מכשירי חימום מהווים גורם סיכון גבוה יחסית בהשארתם פועלים ללא השגחה ובהם יש להקפיד מאוד. עבור מכשירים שאינם מכשירי חימום ושאינם חייבים לפעול כאשר אין אנשים בסביבתם רצוי שלא להשאירם פועלים, אך הסיכון בהם קטן.
  • שינוי יזום של מכשירי חשמל: זוהי פעולה מסוכנת ביותר ואין לבצעה בשום אופן.[7]
  • הפעלת מכשיר פגום: מכשיר חשמלי פגום, ובמיוחד כזה שנפגעו בו רכיבים שנועדו למניעת הפעלתו במצבים מסוימים (כגון פיני אבטחה במכסה של מעבד מזון) מהווה סיכון בטיחותי מוגבר.
  • ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה ממכשירי חשמל: בנוסף לכל הסיכונים שפורטו לעיל, ילדים עלולים להחדיר חלקי גוף או עצמים זרים לתוך מכשירי חשמל, בזמן פעולתם או בזמן שאינם פועלים. ילדים גם עלולים להפעיל מכשירים בצורה שתגרום לתאונה. יש לבחון את הסיכונים ולצמצם עד למינימום ההכרחי את הנגישות של ילדים למכשירי חשמל, ולהשגיח על ילדים בכל עת שהם נמצאים בקרבת מכשיר חשמל שעלול לסכן אותם.

סימני אזהרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאנרגיה חשמלית כאמור אינה ניתנת לתחושה, הרי שלעיתים ניתן להבחין בהתפתחות של תקלה במכשירי חשמל. להלן כמה תופעות המאפיינות התפתחות של תקלה:

  • ריח פלסטיק שרוף.
  • סימני חריכה - שינוי מקומי בגוון של מארז המכשיר.
  • התחממות חריגה של המכשיר בעת פעולתו.
  • רעש חריג - מכשירי חשמל רבים מרעישים בעת הפעלתם. שינוי של סוג הרעש או עוצמתו עשוי להצביע על תקלה.
  • ניתוק על ידי ממסר פחת - ממסר פחת מזהה תקלות של זליגת זרם עוד בטרם יהיו סיכון בטיחותי. הממסר עשוי לנתק מכשיר כתוצאה מחדירת לחות לתוכו, למשל, אולם ניתוקים חוזרים ונשנים מצביעים על תקלה מסוג קצר. אין להפעיל מכשיר חשמלי שגורם להפעלת הפחת.

תפעול נכון של מכשירי חשמל ביתיים מבטיח את פעילותם היעילה, מאריך את חייהם ומונע תקלות ובעיות בטיחות.

  • קריאת הוראות ההפעלה המסופקות על ידי היצרן והפעלת המכשיר בכפוף להוראות אלו, בדגש על הוראות הבטיחות ואזהרות.
  • התקנת המכשיר באופן המאפשר נגישות לניתוקו מהחשמל.
  • מיקום המכשיר בהתאם להוראות הבטיחות.
  • תשומת לב לתוואי פתיל הזינה.
התקנה ותחזוקה לקויה של מייבש כביסה: בתמונה העליונה צינור פליטת האוויר מכופף ומעוך, בתמונה התחתונה הצינור סתום. חסימת צינור פליטת אוויר במייבש כביסה עלולה לגרום להתלקחות הבגדים בעת ייבושם.

תחזוקת מכשירי חשמל צריכה להיות בהתאם להוראות היצרן, בדגש על שימוש בחומרים שאינם מסכנים את תקינות המכשיר. בעת ביצוע פעולות תחזוקה יש לנתק את המכשיר ממקור ההזנה. אין לפתוח או לפרק מארזים של מכשירים - אם המכשיר כולל חלקים המיועדים לפירוק הדבר מוסבר בהוראות היצרן.

  • במכשירים מסוימים נדרשות פעולות תחזוקה תקופתיות, שהקפדה על ביצוען מצמצמת את הסיכוי להתרחשות תקלה.
  • בדיקות: מומלץ לבצע במכשירי חשמל ביתיים בדיקות ויזואליות תקופתיות לגילוי פגמים במכשיר, בפתיל הזינה או בתקע.
  • אחסון: אחסון לטווח ארוך של מכשירי חשמל ביתיים צריך להיעשות במקום מוגן ממים, כימיקלים ואבק, ובטמפרטורות סביבה התואמות את הוראות היצרן. פתילים יש לאחסן מגולגלים ללא כיפופים, ללא הנחת עצמים כבדים עליהם וללא מגע במשטחים חמים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דו"ח מחקר של ה-NFPA בנושא שריפות ונפגעים, כולל טבלאות וסטטיסטיקות להורדה. הטבלאות מפרידות באופן חלקי בלבד בין מכשירי חשמל לבין מכשירים אחרים - כך למשל מופיע בטבלאות מידע לגבי שריפות שפרצו עקב שימוש במכשירים מסוימים כמיקרוגל או מייבש שיער, אך לעיתים מוכללות שריפות יחד, למשל כל השריפות שפרצו כתוצאה משימוש בכיריים, בין אם כיריים גז או חשמליות.
  • בטיחות בחשמל - כל מה שצריך לדעת באתר חברת החשמל לישראל

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אם כי קיימים בעלי חיים המסוגלים לחוש שדות חשמליים, ראו למשל דג חשמל
  2. ^ תקנים כמעט ואינם חלים על מבנים, אלא על חלקים או רכיבים מסוימים שלהם
  3. ^ כולל היבטים בטיחותיים של מערכת החשמל עצמה