ביטוח חיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביטוח חיים הוא הסכם ביטוח בין חברת ביטוח למבוטח, המקנה הטבה כספית במקרה של פגיעה בגופו של המבוטח, ובעיקר במקרה מותו. ההטבה הכספית ניתנת בצורה של סכום חד-פעמי, או בצורה של קצבה חודשית. בתמורה לביטוח משלם המבוטח פרמיה חד-פעמית או תקופתית (לרוב חודשית).

ביטוח חיים בא להגן מפני הסיכון של אובדן היכולת להתפרנס, ובהתאם לכך, ההטבה הכספית למבוטח (או למוטבים שבחר) משולמת כאשר קורה אחד המקרים הבאים (הפירוט המדויק משתנה בהתאם לסוג הביטוח):

  • מות המבוטח.
  • הגעת המבוטח לגיל שנקבע בפוליסה (בדרך כלל גיל פרישה).
  • הפיכת המבוטח לנכה, כך שנפגעת יכולתו לפרנס את עצמו.

ביטוח חיים בספרות ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטוח החיים נדון בספרות השו"ת במאה העשרים. הדיונים נדונו סביב השאלות: (1) האם ביטוח חיים מצביע על חוסר ביטחון באל מבחינה כלכלית; (2) האם חתימה על ביטוח חיים יש בה פתיחת פה לשטן. בנוסף נידונו השאלות: (3) איזה סוג ביטוח חיים מועדף לפי היהדות; ו-(4) התמודדות עם סעיף בביטוח המחייב ניתוח בגופה לאחר המוות.

פוסקים שונים הצביעו על כך שחובת ההשתדלות לפרנסה, מצדיקה אף את ביטוח החיים, כשלדעתם ההשתדלות אינה סותרת את הביטחון באל [1]; אחרים ציינו לפי התלמוד [2] שמעלה גדולה יותר היא להימנע מביטוח חיים אף שאין איסור בכך.

ביחס למושג פתיחת פה לשטן בשו"ת לחם שלמה[3] קבע שמותר לאדם להכין את עצמו למוות; כשהוא מציין שגם דודו שהיה בקיא בחכמת התורה ביטח את עצמו.

הרב משה פיינשטיין[4] טוען שאף שאין זו הלכה, לפי השקפת היהדות מומלץ שאדם ירכוש ביטוח חיים אשר התגמולים מתקבלים לאחר מותו יותר מאשר ביטוח המעניק את התגמולים בגיל מסוים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988, חלק ו': הסדרי ביטוח חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת אגרות משה, או"ח חלק ב, סימן קיא; שו"ת יחווה דעת, חלק ג סימן פה
  2. ^ בבלי, סוטה דף מח עמוד ב
  3. ^ חלק ב, ערך יורה-דעה סימן סז
  4. ^ שו"ת אגרות משה, או"ח חלק ד, סימן מח
P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.