לדלג לתוכן

בינום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

באלגברה אלמנטרית, בינוֹםעברית: דו־איבר[1]) הוא פולינום המורכב משני איברים או מונומים.

בינום הוא פולינום שהוא סכום של שני מונומים. בינום במשתנה יחיד נכתב בצורה

כאשר a ו־b הם מספרים, ו־m ו־n הם מספרים שלמים לא־שליליים ו־x הוא סמל שנקרא משתנה. בהקשר של פולינום לורן (אנ'), בינום לורן, המכונה לעיתים קרובות בפשטות בינום, מוגדר באופן דומה, אך המעריכים m ו־n עשויים להיות שליליים.

באופן כללי יותר בינום הוא מהצורה

פעולות בבינומים פשוטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
.
זהו מקרה פרטי של הנוסחה הכללית יותר:
.
במספרים מרוכבים הנוסחה ניתנת להרחבה ל־
.
  • המכפלה של שני בינומים ליניאריים (ax + b) ו־(cx + d ) היא טרינום:
.
תחילתו של משולש פסקל
.
המספרים (1, 2, 1) המופיעים כמקדמים בנוסחה זו הם המקדמים הבינומיים בשורה השנייה שמתחת לקודקוד במשולש פסקל. הפיתוח של החזקה ה־n־ית משתמש במספרים בשורה ה־n שמתחת לקודקוד במשולש פסקל.
עבור m < n, יהי a = n2m2, b = 2mn, ו־c = n2 + m2; ומתקיים a2 + b2 = c2.
  • בינומים שהם סכום של חזקות שלישיות ניתנים לפירוק לפולינומים ממעלה נמוכה יותר כדלקמן:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בינום בוויקישיתוף
  • בינום, באתר MathWorld (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]