ביסמוט סובסליצילאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ביסמוט סובסליצילאט
ביסמוט סובסליצילאט
שם IUPAC
2-Hydroxy-2H,4H-benzo[d]1,3-dioxa-2-bismacyclohexan-4-one
נתונים כימיים
כתיב כימי C7H5O4 
מסה מולרית 362.093
נתונים פרמוקוקינטיים
זמינות ביולוגית אורלי
בטיחות
מעמד חוקי תרופה ללא מרשם
מזהים
מספר CAS 14882-18-9
PubChem 16682734
ChemSpider 17215772
הדגם "כדור ומקל" של מולקולת הביסמוט סובסליצילאט - "הביסמוט הוורוד", המשמש כמרכיב פעיל בתרופות המבוססות ביסמוט

ביסמוט סובסליצילאט הוא תרכובת כימית של הביסמוט מקבוצת הסליצילאטים. הוא משמש כתרופה (נוגדת שלשול ונוגדת חומציות) בטיפול בתסמינים זמניים בקיבה ובמעיים, כמו שלשולים,"קלקול קיבה", צרבת ובחילות. ידוע בדרך כלל כ"ביסמוט ורוד", הוא מהווה מרכיב פעיל ב"קאופקטאט" (Kaopectate) (קפליות 262 מ"ג וכו') וב"פפטוביסמול" (Pepto-Bismol) (נוזל, טבליות ללעיסה, קפליות). בישראל - משווק כ"קלבטן" או כמרכיב של "קלבטן פורטה" (קפליות 524 מ"ג).

לביסמוט סובסליצילאט הנוסחה האמפירית C7H5BiO4. הוא חומר קולואידי המושג באמצעות הידרוליזה של ביסמוט סליצילאט (Bi{C6H4(OH)CO2}3). המבנה האמיתי שלו אינו ידוע והניסוח הוא אפרוקסימטיבי בלבד. מחקרים אחרונים מצביעים על היותו מורכב ממבנה גרעיני של ביסמוט חמצני עם יוני סליצילאט דבקים בשטחו. המבנה שהוצע לאחרונה נראה כלהלן: Bi38O44{C6H3(OH)CO2}26.

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביסמוט סובסליצילאט הוא מוצק, חסר ריח ובלתי מסיס במים ובאתנול.[1] הוא מסיס במים רותחים ובחומרים אלקליים.[2]

שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגזרת של החומצה הסליצילית, לביסמוט סליצילאט יש פעילות אנטי-דלקתית ובקטריצידי (קוטל בקטריות) ואף פונגיצידית (קוטלת פטריות). כמו כן הוא פועל כנוגד חומצה.

השפעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לביסמוט סובסליצילאט יש מספר השפעות לוואי. הוא יכול אצל משתמשים אחדים לצבוע בשחור את הלשון ("לשון שחורה") ואת הצואה, כשהוא מתחבר עם עקבות גופרית שברוק ובמעי הגס ויוצר ביסמוט גופריתי (bismuth sulfide). הביסמוט הגופריתי הוא מלח שחור מאוד בלתי מסיס, והשינוי המוזכר בצבע הוא זמני ולא מזיק.

שימוש ממושך (מעבר ל-6 שבועות) מביא להצטברות ולרעילות. ישנם סיכונים מסוימים של סליציליזם (כולל טנטון) גם בשימוש בביסמוט סובסליצילאט.

נאסר על ילדים המחלימים משפעת או מאבעבועות רוח ליטול תרופות המכילות ביסמוט סובסליצילאט, מכיוון שקיימות עדויות אפידמיולוגיות על קשר מסוים בין השימוש בתכשירים המכילים סליצילאטים (לרבות אספירין) בעת זיהומים וירליים מסוימים להתחלת תסמונת ריי. מאותן סיבות מומלץ מאוד שאמהות מיניקות לא תשתמשנה בתרופות המכילות ביסמוט סובסליצילט מפני שכמויות קטנות של התרופה מופרשות בחלב ומעמידות את התינוקות היונקים בסיכון תאורטי לתסמונת ריי.

הסליצילאטים רעילים מאוד לחתולים ולכן גם הביסמוט סובסליצילאט אסור לשימוש בטיפול בחתולים.

בקבוק של התרופה הגנרית פפטי-ביסמול

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איפיון תכונותיו של הביסמוט סובסליצילאט היה קשה בגלל אי מסיסותו במים ובאתנול ובגלל ההידורליזה החלקית שלו. נצפו שני מבנים גבישיים:

  • [Bi38O44(HSal)26(Me2CO)16(H2O)2] עם גרעין Bi38O44
  • [Bi9O7(HSal)13(Me2CO)5] עם גרעין Bi9O7

יש סבורים כי ההרכב האחרון יוצר את הראשון, ומכאן החוקרים מאמינים שבאופן דומה נוצרים גם הרכבים יותר גדולים מאלו. זה יכול להיות הבסיס לאי מסיסותו הקיצונית של הביסמוט סובסליצילאט במים ובאתנול. המונח "סוב-" בשם הכימי של החומר מתייחס לכמות הגבוהה של חמצן שבמולקולה ולנוכחותן של מחצות Bi-O. קרבוקסילאטים אחרים של ביסמוט נלכדו בדרך כלל בעזרת אמינים כלאנטים כמו ביפירידין. ניסיונות לפעול כך במקרה הביסמוט סובסליצילאט גרמו לאיבוד החלק "סוב-" של המולקולה.

מנגנון הפעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביסמוט סובסליצילאט משמש כנוגד חומצה נוגד שלשולים, וכן בטיפול בתסמינים אחרים של מערכת העיכול כמו בחילות. באיזה מנגנון בדיוק הוא פועל עדיין אינו ידוע. משערים כי שילוב של פעולות כגון:

  • עיכוב (איחור) הפרשת הנוזלים לתוך מערכת העיכול מן הרקמות המגורות, על ידי "ריפודם".
  • הגברת ספיגתם של נוזלים ושל אקלטרוליטים על ידי קיר המעי (פעילות נוגדת הפרשתיות)
  • כסליצילאט - פעילות נוגדת דלקות וגרוי של קירות הקיבה והמעי, על ידי עיכוב של האנזים פרוסטגלינדין G/H סינתאז 1/2
  • הפחתת תנועתיות-היתר של הקיבה
  • לכידת רעלנים הנוצרים על ידי אשריכיה קולי
  • פעילות בקטריצידית (קוטלת חיידקים) של כמה מתת-מרכיביו, כולל החומצה הסליצילית
  • פעילות בקטריצידית באמצעות מה שנקרא אפקט אוליגודינמי שבו כמויות קטנות של מתכות כבדות כמו ביסמוט הן רעילות לגבי סוגים מסוימים של חיידקים.
  • תכונות נוגדות חומצה קלות

נתונים In vitro וIn vivo מצביעים על כך שהביסמוט סובסליצילאט עובר הידרוליזה בתוך המעי והופך לביסמוט אוקסיכלוריד ולחומצה סליצילית ופחות שכיח - לבסימוט הידרוקסיד. בקיבה מתרחשת ככל הנראה הידרוליזה שבה החומצתיות משחקת תפקיד קטליזטור (זרז). החומצה הסליצילית נספגת ואחרי מתן ביסמוט סובסליצילאט ניתן לגלות בדם ריכוזים טיפוליים של חומצה זו. לביסמוט אוקסיכלוריד ולביסמוט הידרוקסיד מיחסים השפעות בקטריצידיות. אותו דבר לגבי החומצה הסליצילית כנגד החיידק אשריכיה קולי האנטרוטוקסיגנית, האחראית בדרך כלל ל"שלשולי הנוסע".

החומרים הביסמוט-אורגניים שימשו בעבר בתרביות גדילה לצורך בידוד סלקטיבי של מיקרו-אורגניזמים. מלחים כאלה הוכחו כמעכבים את התרבותם של ההליקובקטר פילורי, של חיידקים אנטריים אחרים, ושל פטריות מסוימות.

התפרקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביסמוט סובסליצילאט הוא המרכיב הפעיל היחיד בתרופה לממכר ללא מרשם היכול להשאיר סיג מבריק של תחמוצת מתכתית אחרי ששורפים אותה בעזרת מנורת הלחמה. בדרך כלל כל סיג מכיל רק חמרים בלתי פעילים כמו סיליקון דו-חמצני (סיליקה), אלומינה או תחמוצות ברזל. גם הסיג של פפטו-ביסמול הוא בדרך כלל מבריק בהשוואה לתוצרי פירוק אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומת לפפטי-ביסמול בארצות הברית, במגזין "לייף" בשנת 1957

בעוד שמלחי הביסמוט היו כבר בשימוש באירופה בשלהי המאה ה-18, התרכובת של ביסמוט סובסליצילאט ומלחי האבץ לצורך חיזוק הלכידה, עם פניל סליצילאט ("סלול") שימשה בתחילת שנות ה-1900 כתרופה נגד שלשולים מסכני חיים אצל ילדים חולי כולרה. בהתחלה היא נמכרה ישירות לרופאים ושווקה לראשונה בשנת 1918 תחת השם ביסמוסל" (Bismosal).

ה"פפטו-ביסמול" נמכר לראשונה בשנת 1901 על ידי רופא בניו יורק. חברת נורוויץ' (Norwich Pharmacal Company) שיווקה אותו כתרופה לשלשולי תינוקות תחת השם "ביסמוסל:מיקסטורה כולרכה אינפנטום) (Bismosal: Mixture Cholera Infantum).בשנת 1919 שמה הוסב בחזרה ל"פפטו-ביסמול". חברת נורוויץ' נקנתה בשנת 1982 על ידי חברת "פרוקטר וגמבל".

בימינו פפטו ביסמול היא תרופה ללא מרשם המיוצרת על ידי חברת פרוקטר וגמבל בארצות הברית, קנדה ובריטניה. היא בצורת טבליות לעיסות, כמוסות הניתנות לבליעה (1983). ובעיקר בצורתה המקורית של נוזל סמיך. לנוסחה מקורית זו צבע ורוד בינוני עם נינוח חזק של וינטרגרין ושל דובדבנים.

במדיה אמנותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Robert Krieger (editor), Handbook of Pesticide Toxicology second edition, vol.1 Principles and Agents, Academic Press 2001, Orlando, San Diego, London, ch. 61, p.1390

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ביסמוט סובסליצילאט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר Alfa Aesar 2016
  2. ^ R.Krieger 2001

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.