בישונן
בישונן (ביפנית: 美少年, הפירוש המילולי של המונח הוא "נער צעיר ויפה") הוא סגנון ציור אשר פופולרי למדיי בתתי-ז'אנרים רבים של אנימה אשר שם דגש על ציור נערים צעירים על פי האסתטיקה היפנית המודרנית - הדמויות גבוהות, רזות, עם סנטר בולט ולפעמים עם שיער רופף או גלי.
מחוץ ליפן אוטאקו משתמשים במונח בדרך כלל על מנת לציין את דמויות עם מראנ סטריאוטיפי של דמויות זכרים במאנגה ואנימה - מראה טיפוסי אשר נפו. במיוחד בתתי הז'אנרים של שג'ו, שונן איי, או יאוי.
דמויות המצוירות בסגנון בישונן לרוב צעירים, נאים באופן נשי, ואינם שריריים. לעיתים קרובות הם יהיו לבושים בבגדים אלגנטיים.
סדרות אנימה ומאנגה המציגות דמויות בישונן פופולריות במיוחד בקרב נערות ונשים ביפן[1][2], ייתכן שהסיבה לכך היא היחסים החברתיים הייחודיים בין הדמויות הללו לבין דמויות הנשים בעלילת הסדרות.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Buckley (2002). Encyclopedia of Contemporary Japanese Culture. Taylor & Francis. עמ' 188, 522, 553. ISBN 0-415-14344-6.
- ^ Tan, Caroline S.L. (2008). "Of Senses and Men's Cosmetics: Sensory Branding in Men's Cosmetics in Japan". European Journal of Social Sciences 6 (1): 7–25. אורכב מ-המקור ב-9 December 2008.
| אנימה ומאנגה | ||
|---|---|---|
| מיקוד לפי קהל יעד | קודומו • שונן • שוג'ו • סיינן • ג'וסיי • סייג'ין • רדיסו | 
|
| סוגות ייחודיות | מכה • אסקאי • מאהו שוג'ו • מאהו שונן • ג'ידאימונו • הארם • אצ'י • הנטאי | |
| אמני מאנגה בולטים | אוסמו טזוקה • אייצ'ירו אודה • ביסקו הטורי • מגומי איגראשי • הייאו מיאזאקי • טייט קובו • מסאשי קישימוטו • קלאמפ • רומיקו טקהאשי • אקירה טוריאמה • פוג'יקו פוג'יו | |
| אנימטורים יפנים בולטים | אוסמו טזוקה • הידאקי אננו • מאמורו הוסודה • מאקוטו שינקאי • הייאו מיאזאקי • טייט קובו • יושיאקי קוואג'ירי • רומיקו טקהאשי | |
| חברות אנימה בולטות | טאצונוקו הפקות • טואי אנימציה • ניפון אולפני אנימציה • סטודיו ג'יבלי • סטודיו פיירו | |
| סגנונות ציור | בישוג'ו • בישונן • צ'יבי • SD | |
| תרבות קהילות המעריצים | אוטאקו • קוספליי • כנסי אנימה | |