בית הודו
תחום | סחר בין-לאומי |
---|---|
מדינה | ממלכת פורטוגל |
מטה הארגון | ליסבון |
תקופת הפעילות | 1500–הווה (כ־524 שנים) |
בית הודו (בפורטוגזית: Casa da Índia) היה מוסד אשר ניהל את מסחר האימפריה הפורטוגזית מעבר לים (בעיקר במאה ה-16). מקבילו הספרדי היה ה-"Casa de Contratación" (בעברית: "בית המסחר" או "הבית לניהול חוזים").
בית הודו נוסד בליסבון בשנת 1500 (או ב-1501). האזכור הידוע הראשון של מוסד זה היה במכתב מלכותי משנת 1501. עם זאת, ייתכן כי ירש את מקומם של מוסדות דומים קודמים באימפריה הפורטוגזית, ביניהם "בית גינאה", "בית גינאה ואלמינה" או "בית אלמינה" (בפורטוגזית: Casa da Guiné, Casa de Guiné e Mina או Casa da Mina). על כן, תאריך זה הוא שרירותי, וניתן להתייחס אליו כאל המועד בו שונה שם המוסד ולא כאל יום היווסדו בפועל של גוף פיננסי זה. משרדי "קאזה דה אינדיה" היו ממוקמים בכיכר המסחר (Praça do Comércio) שבליסבון. המשרדים נהרסו לחלוטין בעת רעידת האדמה שהתרחשה בליסבון בשנת 1755.
בית הודו החזיק במונופול מלכותי בסחר בפלפל, בציפורן ובקינמון והטיל מס בגובה שלושים אחוז על רווחי הסחר בפריטים אחרים. במשך כשלושים שנה, מ-1503 עד 1535, גרמו הפורטוגזים לצמצום משמעותי במסחר הונציאני במזרח הים התיכון. החל מ-1510, שלשל לכיסו בית המלוכה הפורטוגזי מיליון ריאל פורטוגזי מהמסחר בתבלינים בלבד, על בסיס שנתי. בשל כך, כינה מלך צרפת פרנסואה הראשון את מלך פורטוגל מנואל הראשון בשם "le roi épicier", כלומר, "המלך החנווני".
ב-1506, כ-65% מהכנסות המדינה הגיעו ממיסים שהוטלו על פעילות מסחרית מעבר לים. לקראת אמצע המאה החלו ההכנסות להצטמצם בשל העלות הגבוהה של שמירת הנוכחות הצבאית במרוקו וכן בשל בזבזנות מבית. בנוסף, לא השכילה פורטוגל לפתח תשתית איתנה דיה בממלכה על מנת לתמוך בפעילות זו, אלא נסמכה יתר על המידה על זרים שסיפקו שרותי עזר למיזמי המסחר שלהם, וכך בוזבז חלק ניכר מסך ההכנסות. ב-1549, המרכז המסחרי הפורטוגזי באנטוורפן פשט את הרגל ונסגר. בשנות החמישים של המאה ה-16, נכסי הכתר היו פזורים יתר על המידה ומידת התלות בהון-חוץ הלכה והחמירה עד שבסביבות 1560 לא הספיקו הכנסות בית הודו לכיסוי הוצאותיו. במילותיו של גארט מטינגלי - "בית המלוכה הפורטוגזי הפך לבעליו של מרכול סיטונאי בתהליכי פשיטת-רגל".
בבית הודו הופקה מפה סודית שכונתה "התקן המלכותי" (Padrão Real), אליו הועתקו בצורה מרוכזת כל מפות הספינות ששורטטו במהלך שיט. לספרדים הייתה מפה מקבילה, ה"Padrón Real".
ב-1709 הדגים הכומר הישועי ברתולומאו דה גוזמאו (דה גוזמאו הוא אחת הדמויות בספרו של סרמגו דברי ימי המנזר) את עקרונות העילוי של בלוני אוויר חם והצליח לגרום לבלון כדורי לרחף בתוככי מבנה בית הודו. מאוחר יותר, הוא נמלט מפורטוגל לספרד, מאימת האשמה של האינקוויזיציה הפורטוגזית במעשי קוסמות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית הודו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)