בית הכנסת הגורל

בית הכנסת הגורל
אין תמונה חופשית
מידע כללי
סוג בית כנסת עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם שכונת בתי גורל
כתובת הרב חיים אבולעפיה 31, ירושלים
מיקום ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
נוסח תפילה נוסח בלדי
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ה'תרמ"ו (1886)
תאריך פתיחה רשמי 1886 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′56″N 35°12′52″E / 31.782225°N 35.214578°E / 31.782225; 35.214578
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2.png
 
בית הכנסת הגורל
בית הכנסת הגורל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת הגורל הוא בית כנסת בשכונת משכנות ישראל בירושלים, שהוקם על ידי יהודי תימן תושבי בתי הגורל בשכונה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעליית אעלה בתמר בשנת ה'תרמ"ב (1882) עלו יהודים מהעיר צנעא שבתימן לירושלים. בירושלים לא קיבלו אותם קהילות הספרדים והאשכנזים והתייחסו אליהם בניכור, ורק לאחר שנוצרים תמכו בהם נחלצו לעזרתם יהודי המקום, מפני הפחד מהמיסיון. בתחילה ישבו יהודי תימן בכפר התימנים בשילוח, אך סולקו משם על ידי הבריטים שחששו לחייהם.[1]

בשנת ה'תרמ"ד (1884) נבנתה שכונה ליהודי תימן בעזרת ר' מרדכי אדלר, שהתרים לצורך העניין את אביו הרב נתן מרקוס אדלר, רבה של לונדון, ויוסף נבון שתרם את הקרקע לבנייה. את בתי השכונה חילקו התושבים ביניהם בעזרת הגרלה, ועל שם ההגרלה נקרא שם השכונה.[2]

במרכז השכונה הקימו תושבי השכונה את בית כנסת באחת הדירות, בשנת ה'תרמ"ו (1886). בניית בית הכנסת נעשתה בעזרת תרומת יחיא בן שלום ושצ'י, ושלום וחיים טובי שהתמנו לגבאי בית הכנסת. על קיר בית הכנסת נתלה שלט שבו נכתב: ”זאת בית הכנסת נבנתה על בתי הגורל שבשכונת משכנות ישראל, בהשתדלות ובעזרת המנוחמים האחים שלום וחיים בני המנוח יוסף טובי ובניהם, בשנת ה'תרמ"ו, לזיכרון הגאון הרב שלום שבזי זיע"א“.[3]

בתחילה בית הכנסת היה בקומת הקרקע, אך בשנת ה'תרע"א (1911) נבנתה קומה שנייה למבנה ובית הכנסת עבר לקומה השנייה.[4] התורם לשיפוץ היה יוסף צבטאני, שבמשך חייו נאמר מי שברך לזכותו ולאחר פטירתו אשכבה. בשלט שנתלה לכבוד תרומתו נכתב: ”זכה ונתנדב כה"ר [כבוד הרב] יוסף צבטאני הי"ו לבניין בית הכנסת שלושים לי"פ [לירות פלסטיניות], ובעבור זה יזכה לעה"ב [לעולם הבא] ש' [שנת] תרע"א“.[3]

בשנת ה'תרצ"ו (1936) הוקמה בבית הכנסת ישיבה בשם "ישיבת שלומנו", על שם הרבנים שלום שבזי ושלום שרעבי. במקום נתלה שלט שבו נכתב: ”בשנת ה'תרצ"ו נתייסדה בתוך בית הכנסת ישיבה, ונקראה "שלומנו", על שם הגאונים המקובלים הרב שלום שבזי והרב שלום שרעבי זיע"א, בהשתדלות הר"ש נגאר“.[2]

בין הבולטים במתפללי בית הכנסת היה הרב חיים כסאר. כיום בית הכנסת עדיין פעיל, ומנהיג אותו הרב משה עטרי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בית הכנסת נווה שלום, אודות: סיפורו של בית הכנסת "נוה שלום" בשכונת משכנות ישראל
  2. ^ 1 2 רפי כפיר, אתר אהבת ירושלים, התיישבות התימנים בירושלים – פרק ג'
  3. ^ 1 2 רפי כפיר, אתר נחלאות, בית כנסת גורל
  4. ^ ד"ר אדם אקרמן, אתרים נסתרים בירושלים: שכונות התימנים הראשונות שהוקמו בעיר, אתר כל העיר (18.3.20)