בית הכנסת קהל גדול בסרייבו

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בסרייבו
Il Kal Grande
מבנה בית הכנסת הספרדי קהל גדול (1939)
מבנה בית הכנסת הספרדי קהל גדול (1939)
מידע כללי
סוג בית כנסת
כתובת המרכז לתרבות של בוסניה רחוב בראנילאצה סרייבה 24 (אנ')
מיקום סרייבו
מדינה בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה בוסניה והרצגובינה
רב בית הכנסת מוריץ לוי
נוסח תפילה נוסח הספרדים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 19261930 (כ־4 שנים)
תאריך פתיחה רשמי 1581 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל רודולף לובינסקי
סגנון אדריכלי נאו-מורי
מידות
שטח 3,000 מטר מרובע
קומות 2
קיבולת 1,000 מתפללים
קואורדינטות 43°51′28″N 18°25′28″E / 43.85778°N 18.42444°E / 43.85778; 18.42444
(למפת בוסניה והרצגובינה רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית הכנסת הספרדי "קהל גדול" בסרייבולאדינו: Kal Grande) היה בית כנסת אשר פעל בעיר סרייבו, בוסניה אשר בממלכת יוגוסלביה, בין השנים 19301941. בתקופת מלחמת העולם השנייה, במהלך הפלישה ליוגוסלביה נפגע בית הכנסת ובהמשך נשדד וחולל. לאחר המלחמה נמסר המבנה על ידי שארית הפליטה של יהדות סרייבו לעיריית סרייבו ובהמשך שופץ ובו שוכן המרכז לתרבות של בוסניה (אנ').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – יהדות סרייבו

קהילה יהודית ספרדית התקיימה בסרייבו החל מאמצע המאה ה-16.[1] ב-1581 נחנך "בית הכנסת קהל ישן" אשר מוקם בתוך שכונת החצר היהודית בעיר שנקראה "אֶיל קוֹרְטִיז'וֹ" (El Cortijo, מלאדינו: החצר). לאחר המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) השתלטה האימפריה האוסטרו-הונגרית על שטחי בוסניה והעיר סרייבו עברה תנופת פיתוח ובינוי שהוביל לגידול במספר התושבים ובכלל זה בני הקהילה היהודית. בראשית המאה ה-20 מנתה הקהילה למעלה מ-4,000 נפשות. לאחר מלחמת העולם הראשונה וכינון ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים התחולל גל הגירה פנימית מהאזורים הכפריים ומיישובים קטנים לערים הגדולות בעיקר מסיבות כלכליות. ב-1923 מנתה הקהילה היהודית בסרייבו כ-8,000 נפשות ולמעלה מ-7,000 היו יהודים ספרדים. מבנה בית הכנסת קהל ישן היה צר מלהכיל את מספר המתפללים מחד, ומאידך היו נתונים צעירי הקהילה בתהליך חילון מהיר. והוחלט להקים בית כנסת מרכזי חדש ומפואר.

המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1923 החליטה הנהגת הקהילה להקים ועדה ציבורית בראשות אברהם אלטרץ וזו עסקה באיתור מקום ובחלופות מימון להקמת בית הכנסת. ב-1926 נרכשה הקרקע והונחה אבן הפינה. בית הכנסת נבנה בעלויות נכבדות ולצורך בנייתו לוותה הקהילה כספים רבים. בסוף שנות ה-20 נקלעה יוגוסלביה למשבר כלכלי שלא פסח על בני קהילת סרייבו. הקהילה התקשתה להחזיר את ההלוואות והגיעה כמעט לפשיטת רגל. המבנה תוכנן על ידי האדריכל רודולף לובינסקי בסגנון אדריכלי נאו-מורי ובנייתו נמשכה עד ספטמבר 1930, עת נחנך בית הכנסת. המבנה תוכנן ל-1,000 מתפללים, אורך אולם התפילה היה 100 מטרים ורוחבו 30 מטרים, ומצידיו 28 עמודי תמך מבטון שצופו בשיש בצבע טורקיז. את המבנה עיטרה כיפה. הקירות היו מעוטרים בפרסקאות ושובצו בהם פסוקים מתנ"ך באותיות מזהב. הרצפה הייתה מכוסה בשטיחים ועל התקרה הותקנו נברשות. עוד הוקמו בתוך המבנה ארכיון, ספרייה ומוזיאון ובו הוצגו מסמכים ומוצגים רבים שעסקו בתולדות יהודי בוסניה.[2][3]

עם הפלישה ליוגוסלביה במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע מבנה בית הכנסת מהפצצת הלופטוואפה. לאחר הכיבוש התחוללו פרעות ביהודי העיר שהובלו ברובם על ידי תושביה המוסלמים של סרייבו. בית הכנסת הספרדי נבזז והועלה באש על ידי הפורעים. התקרה הפנימית שלו קרסה בחלקה והמבנה נותר ללא שימוש.[4][5][6][7] לאחר המלחמה העניקה במתנה שארית הפליטה של קהילת סרייבו את מבנה בית הכנסת לרשות המקומית. ב-1965 נבחר האדריכל איוואן שטראוס לשקם ולהתאים את המבנה לצורכי הרשות המקומית. המבנה הוסב לאולם תרבות בן 854 מושבים. ב-1993 הוענק לו השם המרכז הבוסני לתרבות, וב-2017 שונה שמו למרכז הבוסני לתרבות של קנטון סרייבו.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]