בית המכירות תירוש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית המכירות הפומביות תירוש
סמליל תירוש מכירות פומביות
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים דב חזן ומיקי תירוש
תאריך הקמה 1992
משרד ראשי הרצליה
מוצרים עיקריים מכירות פומביות
אנשי מפתח אורנה ודב חזן
 
www.tiroche.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בית המכירות הפומביות תירוש היא חברה העוסקת במכירה פומבית של יצירות אומנות ובתיווך בין מוכרים לקונים.

החברה נוסדה ב-1992 וקיימה מאז מעל 170 מכירות פומביות, בהן נמכרו עשרות אלפי פריטי אמנות. היא מקיימת ארבע מכירות גדולות בשנה, של אמנות ואומנות דקורטיבית, כגון כלי כסף, תכשיטים, יודאיקה, שעונים, שטיחים, וכלי פורצלן.

החברה מאפשרת מכירה של אמנות באמצעות המכירות פומביות חיות, מכירות ברשת, מכירות פרטיות, ומכירות בחנות אינטרנטית.

במשך כ-20 שנים, תירוש הייתה הגוף היחיד שמוכר עבור האפוטרופוס הכללי את עיזבונות המדינה ומתנות הניתנות לאנשי ציבור. בין המכירות הפומביות שהתקיימו בתירוש בשנים האחרונות ניתן למנות מכירות של עיזבונות חשובים כגון עיזבון הברונית בת שבע דה רוטשילד, עיזבון סוזי ואבא אבן, אפרים קישון, ציורים מעיזבון לאה ויצחק רבין, גולדה מאיר ואחרים. בין הגופים והמוסדות שמכרו בתירוש ניתן למנות גם את אוסף האמנות של הפניקס חברה לביטוח, ואוסף האמנות של עמי וגבי בראון, אוסף האמנות של אל-על, מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות ועוד.

ב-2014 החברה נבחרה על ידי בית המשפט להוציא לפועל את מכירת אוסף האמנות של חברת IDB אחזקות כחלק מהסדר החוב. במכירה נמכרו 100% מהפריטים ונשברו שיאי מחיר לאמנים ישראליים רבים, כגון לאה ניקל, רפי לביא, ניר הוד ואלי שמיר. תירוש גם מחזיקה בשיאי מחיר למרבית האמנים הישראליים, דוגמת יוסף זריצקי, משה גרשוני, משה קופפרמן ורבים נוספים.

בית המכירות מלווה מלכ"רים ועמותות מקומיות במכירות צדקה וגיוס כספים.

בית המכירות מנוהל על ידי דב חזן, ושני ילדיו – גליה ואמיתי חזן תירוש. ז'אן תירוש, אבי אשתו של דב, עלה לארץ והקים את גלריות האמנות הראשונות בישראל.[דרוש מקור] בתו של ז'אן, אורנה, נישאה לדב וביחד הפעילו במשך כעשרים שנה שתי גלריות בתל אביב ויפו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בית המכירות תירוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]