האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| תאריך הקמה | 26 במאי 1948 |
| מנהל |
עו"ד בן ציון פיגלסון
|
| מטה מרכזי | ירושלים |
| אתר רשמי | |
  | |
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה הוא תאגיד סטטוטורי עצמאי הפועל במשרד המשפטים של מדינת ישראל. הארגון הוקם עם קום המדינה בשנת 1948, והוא מופקד על תחומים הקשורים להגנה על זכויות ורכוש של נעדרים, קטינים, אנשים שאיבדו את כשרותם המשפטית ונפטרים. תפקידו מהווה חלק מרכזי במנגנון החברתי והמשפטי של המדינה, ונועד להבטיח את זכויותיהם של מי שאינם יכולים לייצג את עצמם.
במסגרת סמכויותיו הוא מטפל, בין היתר, בניהול נכסים עזובים, בפיקוח על אפוטרופסים וקידום חלופות לאפוטרופסות, במתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה, בחילוט רכוש במסגרת המאבק בפשיעה הכלכלית בישראל, בניהול עיזבונות ותרומות שניתנו לטובת מדינת ישראל, ובניהול הקרן לתובענות ייצוגיות. הארגון פועל בפריסה ארצית, ומעניק שירותים לציבור באופן מקוון או בלשכות מחוזיות.[1]
עד לשנת 2022 כלל הארגון גם את תפקיד הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. באותה שנה בוצע שינוי ארגוני, שבמסגרתו פוצל הארגון לשני ארגונים נפרדים הפועלים במשרד המשפטים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי הוקם מיד עם קום המדינה בשנת 1948. הקמתו סימנה את החלפת משרד האפוטרופוס הכללי של ממשלת המנדט הבריטי, שפעל בירושלים.
האפוטרופוס הכללי הראשון, ד"ר יצחק קיסטר, מונה לתפקיד ביום 26 במאי 1948 (י"ז באייר תש"ח), בהחלטת שר המשפטים. למחרת, ב־27 במאי 1948 (י"ח באייר תש"ח), נפתחו משרדי האפוטרופוס הכללי לקהל הרחב ברחוב רוטשילד 43 בתל אביב – מיקומם הראשון של משרדי היחידה. ההודעה הרשמית על דבר המינוי ועל פתיחת המשרדים פורסמה כמה ימים לאחר מכן, ב־31 במאי 1948, בכרך הראשון של העיתון הרשמי של מדינת ישראל (לימים "הרשומות").[3]
סמכויות האפוטרופוס הכללי הראשון היו נרחבות, וכללו, נוסף לתפקידי הליבה שנותרו עד היום, גם אחריות על תחומים שבמהלך השנים הועברו ליחידות עצמאיות אחרות במשרד המשפטים. כך למשל, בעבר הוגשו לאפוטרופוס הכללי בקשות ומסמכים בענייני רישום חברות, שותפויות, שמות עסק, פטנטים, סימני מסחר, פירוק חברות ופשיטת רגל.
תחומי פעילות
[עריכת קוד מקור | עריכה]איתור נכסים עזובים והשבתם
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי מופקד על איתור, ניהול והשבת נכסים עזובים בהתאם לחוק האפוטרופוס הכללי. "נכס עזוב" מוגדר בחוק כנכס שלא נמצא מי שרשאי לנהוג בו מנהג בעלים או שבעליו אינו ידוע. הנכסים כוללים, בין היתר, מקרקעין וכספים. עם קבלת דיווח על חשד לנכס עזוב, מתבצעות פעולות לאיתור בעלי הנכס או יורשיהם. אם אותרו זכאים, הם מעודכנים בדבר הרכוש. במקרים בהם לא אותרו זכאים, ניתן צו ניהול על ידי בית המשפט המחוזי, והנכס מנוהל בנאמנות על ידי האפוטרופוס הכללי לטובת בעלי הנכס הנעדרים. במהלך ניהול הנכס ממשיכים להתבצע ניסיונות איתור, וכן עשויות להתקבל פניות מטעם טוענים לבעלות בנכס. במרבית המקרים, הניהול מסתיים בהשבת הנכס לזכאים לאחר הליך של הוכחת זכאות. במקרים בהם לא אותרו זכאים, ולאחר שחלפה התקופה הקבועה בחוק ובוצעו הליכי איתור נוספים, נבחנת האפשרות להעביר את הנכס לקניין המדינה בהתאם להוראות החוק.[4][5]
האפוטרופוס הכללי מופקד גם על איתור, ניהול והשבת נכסים של נספי השואה, שהועברו אליו עם סגירת החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ, בהתאם לחוק הנכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה).[6]
פיקוח על אפוטרופסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי מופקד על פיקוח פעולות האפוטרופסים כדי להבטיח שהעניינים הרכושיים והאישיים של האדם שמונה לו אפוטרופוס ינוהלו לטובתו ותוך שמירה על זכויותיו. במסגרת הפיקוח על עניינים רכושיים בוחן האפוטרופוס הכללי את הדיווחים התקופתיים שמגישים האפוטרופוסים, כדי לוודא שהרכוש והמשאבים מנוהלים באחריות ובאופן המשרת את טובת האדם לאורך זמן.
בשנת 2024 הורחב הפיקוח כך שהוא כולל גם בחינה של עניינים אישיים, כגון בריאות, מגורים, תעסוקה, חיי חברה וביטחון אישי כחלק מתפיסה הרואה ברווחתו הכוללת של האדם חלק בלתי נפרד מהפיקוח. במסגרת זו נערכים ביקורי בית יזומים, בעיקר בקרב אנשים המתגוררים בקהילה.
בנוסף, בחודש אוגוסט 2025 נכנסה לתוקפה רפורמה משמעותית בתחום הכשרות המשפטית (תיקון מס' 21 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), במסגרתה בקשות של אפוטרופסים, ממונים מכוח ייפוי כוח מתמשך והורים לקטינים שעניינן אישור פעולות ברכוש, יאושרו על ידי האפוטרופוס הכללי בהליך מנהלי, חלף הליך משפטי בבית המשפט כפי שהיה נהוג בעבר. על פי דברי ההסבר לחוק, מטרת הרפורמה היא לפשט את ההליך, לקצר את זמני הטיפול, להפחית עלויות ונטל בירוקרטי.[7][8]
פרקליטי האפוטרופוס הכללי מייצגים את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בהליכים משפטיים בתחומי הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.[9]
חלופות לאפוטרופסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שנכנס לתוקף בשנת 2016, נחשב לאחד המהלכים המשמעותיים בדיני הכשרות המשפטית בישראל. התיקון עיגן שתי חלופות מרכזיות למינוי אפוטרופוס, ייפוי כוח מתמשך וקבלת החלטות נתמכת, והעמיד את רצונו של האדם במרכז, תוך חיזוק האוטונומיה שלו בקביעת האופן שבו ינוהלו ענייניו.[10][11][12]
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר להסדיר מראש את ניהול ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים, למקרה שבעתיד לא יוכל לעשות זאת בעצמו. במסגרתו יכול הממנה לבחור מי יפעל בשמו, להגדיר את היקף סמכויותיו ואף לכלול הנחיות מקדימות. ייפוי הכוח נערך בפני עורך דין שהוסמך לכך, מופקד אצל האפוטרופוס הכללי ונכנס לתוקף באישורו. במספר ייפויי הכוח המתמשכים שנכנסו לתוקף ניכרת מגמת עלייה מובהקת, המשקפת את התחזקות ההעדפה הציבורית לתכנון מוקדם ולשמירה על עצמאות אישית.[13][14]
קבלת החלטות נתמכת היא הסדר משפטי המאפשר לאדם בגיר המתקשה בקבלת החלטות בענייניו, אך מסוגל לעשות זאת בעזרת סיוע, לקבל תמיכה בתהליך קבלתן (ובמקרים מסוימים גם במימושן). הסדר זה מהווה חלופה לאפוטרופסות, בכך שהוא מאפשר לאדם להסתייע בתומך, כגון קרוב משפחה, ידיד קרוב, מתנדב או תומך מקצועי, שיסייע לו בהנגשת מידע, בהצגת חלופות ובליווי בתהליך קבלת ההחלטות, מבלי לקבל אותן במקומו, כך שכל ההחלטות מתקבלות על ידי מקבל ההחלטות בלבד. המינוי נעשה בצו של בית המשפט לענייני משפחה ובהסכמת שני הצדדים, מקבל ההחלטה והתומך.[15]
רשם הירושה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשם הירושה הוקם בשנת 1998 ומאז הוא הגוף המוסמך בישראל לטפל בענייני ירושה וצוואות. לפני כן, סמכויות אלו היו נתונות לבתי המשפט לענייני משפחה. רשם הירושה מטפל ברוב הבקשות למתן צווי ירושה וקיום צוואה, למעט אלו המוגשות לבתי הדין הדתיים.
צו ירושה הוא צו משפטי המגדיר את אופן חלוקת עיזבונו של מנוח שלא הותיר אחריו צוואה, בעוד צו קיום צוואה מאשר את תוקפה של צוואה שנערכה על ידי המנוח, ומאפשר את מימושה בהתאם להוראותיה. בקשות למתן צווים אלו נבחנות על ידי רשם הירושה, ובמקרים מסוימים הקבועים בחוק, כגון כאשר מוגשת התנגדות או מתעוררת מחלוקת, מועברות הבקשות להכרעת בית המשפט לענייני משפחה בליווי עמדת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה המיוצג על ידי פרקליטי האפוטרופוס הכללי.
תחום פעילות נוסף של רשם הירושה הוא הפקדת צוואות. השירות מאפשר לכל אדם להפקיד את צוואתו לשמירה בטוחה, כך שתישמר בסודיות ותימסר לזוכים על פיה לאחר פטירתו. ההפקדה מתבצעת בלשכות המחוזיות או באופן מקוון, וניתנת ללא עלות אחת לחמש שנים.[16] [17]
פיקוח על מנהלי עיזבון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 2023, בעקבות תיקון לחוק הירושה שנעשה ביוזמת האפוטרופוס הכללי, צומצם הפיקוח של האפוטרופוס הכללי על מנהלי עיזבון, וכעת מנהלי העיזבון נדרשים למסור את הדו"חות ליורשים, ואילו חובת הדיווח לאפוטרופוס הכללי היא לצורכי תיעוד בלבד. הפיקוח בידי האפוטרופוס הכללי מתקיים רק במקרים מיוחדים, למשל לצורך הגנה על ענייניו של יורש נעדר, הקדש ציבורי, או קטין יתום משני הוריו. במקרים אלה מחויב מנהל העיזבון להגיש לאפוטרופוס הכללי פרטה, שומה ודוחות תקופתיים לבדיקה. בנוסף, האפוטרופוס הכללי מנהל מרשם של כלל צווי המינוי של מנהלי עיזבון.[18] [19]
חילוט
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי הוא גורם מרכזי במאבק בפשיעה הכלכלית בישראל והוא אמון על ניהול רכוש שהושג בדרכים לא חוקיות ולאחר מכן בחילוטו לטובת המדינה. הפעילות בתחום החילוט משלבת מומחיות משפטית, כלכלית ותפעולית בניהול נכסים. תהליך התפיסה מתחיל מרגע חשיפת עבירה כלכלית בשיתוף פעולה עם גורמי אכיפת החוק. לאחר תפיסת הרכוש, בהתאם לצווים שיפוטיים, הרכוש מנוהל תוך איזון בין ההליך המשפטי לבין שימור ערכו הכלכלי של הרכוש. בתום ההליך המשפטי, הרכוש מחולט ונמכר בהתאם להוראות בית המשפט. הכספים המתקבלים משמשים לתמיכה בפרויקטים ציבוריים, חברתיים וביטחוניים, כחלק מהמאבק המתמשך בפשיעה הכלכלית ובהשלכותיה על החברה.
עיזבונות לטובת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי מנהל עיזבונות ותרומות שניתנו לטובת מדינת ישראל או מוסדותיה. כספי העיזבונות מיועדים למטרות ציבוריות בתחומים מגוונים, ובהם חינוך, רווחה ובריאות, ואינם חלק מתקציב המדינה. מחלקת העיזבונות לטובת המדינה מייצגת את המדינה ומוסדותיה בהליכים משפטיים בישראל ובעולם, ופועלת למימוש נכסי העיזבונות ולהעברתם למדינת ישראל. ועדת העיזבונות היא ועדה ציבורית בלתי תלויה הקובעת את ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה. הוועדה מונה עשרה חברים שמונו על ידי שר המשפטים ובראשה עומד שופט בדימוס. החלטות הוועדה מתפרסמות לציבור בילקוט הפרסומים ובאתר האפוטרופוס הכללי.[20]
קרן תובענות ייצוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקרן לניהול וחלוקה של כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות הוקמה במטרה לנהל ולחלק כספים אלו, בהתאם להחלטות בתי המשפט ולמטרות ציבוריות שהוגדרו על ידם. הקרן מנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי. הקצאת הכספים מתבצעת על ידי ועדה המונה חמישה חברים, שמונו על ידי שר המשפטים ובראשה עומד שופט בדימוס. דוחות שנתיים על פעילות הקרן מפורסמים לציבור בילקוט הפרסומים ובאתר האפוטרופוס הכללי.[21] [22]
מבנה ארגוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה פועל כתאגיד סטטוטורי עצמאי בתוך משרד המשפטים. בראש הארגון עומד האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, שמינויו נעשה בהחלטת ממשלה ובאישור שר המשפטים. נכון ל־2025, מכהן בתפקיד עו"ד בן ציון פיגלסון.[23] מטה הארגון ממוקם בירושלים, ולו מחוזות בפריסה ארצית המעניקים שירות לציבור בתחומי פעילות הארגון.
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | יצחק קיסטר | 26 במאי 1948 | 30 ביוני 1948 |
| 2 | חיים קדמון | 1 ביולי 1948 | 31 בדצמבר 1965 |
| 3 | יצחק במברגר[24] | 2 במאי 1951 | 8 באוגוסט 1951 |
| 4 | שמואל היינריך וינוגרד | 1 בינואר 1966 | 30 בנובמבר 1972 |
| 5 | עמרם בלום | 1 בדצמבר 1972 | 30 באפריל 1994 |
| 6 | שמואל צור | 1 במאי 1994 | 31 בינואר 2002 |
| 7 | שלמה שחר | 1 בפברואר 2002 | 19 ביוני 2011 |
| 8 | דוד האן | 20 ביוני 2011 | 4 ביוני 2017 |
| 9 | סיגל יעקבי | 27 ביוני 2017 | 5 במרץ 2022 |
| 10 | אורית קוטב – ממלאת מקום[25] | 6 במרץ 2022 | 14 ביולי 2022 |
| 11 | בן ציון פיגלסון | 15 ביולי 2022 | הווה |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- האתר הרשמי של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- פרטי התקשרות וקבלת קהל – אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- תמונות האפוטרופוסים הכלליים לדורותיהם – אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ האתר הרשמי של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ אבישי גרינצייג, משרד המשפטים: סמכויות האפוטרופוס הכללי והכנ"ר יפוצלו | בלעדי, באתר גלובס, 2 במאי 2022
- ^ צילום ההודעה על המינוי ופתיחת המשרד, אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ חוק האפוטרופוס הכללי, תשל"ח–1978, נבו
- ^ חוק הסדרי משפט ומינהל (נוסח משולב), תש"ל–1970, נבו
- ^ חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), תשס"ו–2006, נבו
- ^ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024; דברי ההסבר לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 21), התשפ"ד–2024;
- ^ ידיעה על הרפורמה בתחום האפוטרופסות (תיקון מס' 21), אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, 18 באוגוסט 2024
- ^ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962, נבו
- ^ חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016; תיקון טעויות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ו–2016; דברי ההסבר להצעת החוק (הוגשה כהצעת תיקון מס' 19 אך אושרה כתיקון מס' 18)
- ^ עמוד מידע בדבר חלופות לאפוטרופסות, אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ הסבר על תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אתר נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
- ^ תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (חוות דעת מומחים), תשפ"ד–2024, נבו
- ^ סיכום פעילות 2024 – האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה, עמודים 29–30
- ^ תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (קבלת החלטות נתמכת), התשפ"ד–2024, נבו
- ^ חוק הירושה, תשכ"ה–1965, נבו
- ^ תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשפ"ה–2024, נבו
- ^ תקנות הירושה (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, נבו
- ^ תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודוחות כספיים של מנהלי עיזבונות) (תיקון), התשפ"ד–2024, נבו
- ^ החלטות ועדת עיזבונות, אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10), התשע"ו–2016
- ^ דוחות שנתיים של הוועדה לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ עו״ד בן ציון פיגלסון, אתר האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה
- ^ יצחק במברגר – מינויו כאפוטרופוס הכללי בפועל, ילקוט הפרסומים מס' 156, 26 באפריל 1951
- ^ אבישי גרינצייג, מהפך במשרד המשפטים: מקדמים את פיצול סמכויות כונס הנכסים | בלעדי, באתר גלובס, 6 במרץ 2022
