תחכמוני (בית ספר)
תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה. מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך,[1] ולפי הפרשנים וחז"ל היה תארו של דוד עצמו.[2]
תחכמוני כמוסד לימודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי בוורשה היה מעין המשך לישיבת הרב יעקב ריינס בלידא. מערכת חינוכית זו, כללה את רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" בפולין.[3]
תחכמוני בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הספר הראשון בארץ ישראל שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. באלול שנת תרס"ז עלה לארץ יוסף הלוי זליגר. הוא בא בעקבות קריאה של קבוצת בעלי בתים ביפו בראשות ר' אברהם שכביץ, שהתרשמו משיטת הלימוד שפיתח וביקשו שיקים בית ספר בעירם. עם בואו ליפו, הוא פרש את שיטתו בפני ועד ההורים. התוכנית התבססה על לימוד תורה ותלמוד ופירושיהם בעברית. מצד חלק מההורים הייתה לכך התנגדות עצומה "איככה אפשר לבאר את אביי ורבא בעברית זה לא ייתכן",[4] לבסוף לאחר מאבק הוא ניצח והיה עליו לעשות לילות כימים על מנת להכשיר את המורים לעבוד לפי שיטת הלימוד שלו. הוא נתמנה למנהל החדר המתוקן שנוסד ביוזמת חברי "אחוה". וקרא למוסד בשם "תחכמוני". בית הספר הוקם בשנת 1905 כתלמוד תורה אחווה, וכעבור שלוש שנים הוסב שמו לתחכמוני. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר שוכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.
בירושלים הוקם בית הספר תחכמוני בשנת 1909 ברחוב אתיופיה, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת בית הספר תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. למרות זאת, הראי"ה קוק המליץ "למי שרוצה שבניו יהיו יראי ד' ושומרי תורה ומצות" ללמוד בבית הספר,[5] אולם, בהמשך הביע אכזבה מכך שהתוצאה הייתה פשרה שיש בה "מעט תורה, מעט יראת שמים, מעט השכלה, אבל רוח חיים כלליים, חיי קודש מקוריים... זה חסר"[6].[7]
ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. כיום בית הספר הוא חרדי. בשכונת מקור ברוך בירושלים ישנו רחוב הנושא את שם בית הספר "תחכמוני".
בבת ים הוקם, בשנות ה-30 של המאה ה-20, בית ספר "תחכמוני", הפועל כבית ספר ממלכתי דתי.[8]
בית ספר נוסף הקרוי "תחכמוני" נמצא ברחובות, הוא בית ספר ממלכתי-דתי והוא הוקם בשנת 1946 על ידי חיים הרמן קאופמן, יליד גרמניה ויקיר רחובות.[9]
בשנת 1952 נוסד בית ספר יסודי ממלכתי-דתי בנתניה. ישנם גם שני בתי ספר, יסודי ועל-יסודי, בשם תחכמוני, בעיר חדרה.
תחכמוני בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית ספר תחכמוני באנטוורפן שבבלגיה הוקם ב-1920 וקיים עד היום.[10]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- י. מישאל בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
- יפה ישראלי, קודש וחול ב"חדר תורה תחכמוני" בירושלים, מים מדליָו 27, תשע"ו, עמ' 99–120
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח).
- ^ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח)
- ^ י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
- ^ כתבי הרב דר' יוסף זליגר
- ^ הראי"ה קוק, אגרות הראיה, כרך ב, עמ' ו-ז
- ^ הראי"ה קוק, אגרות הראי"ה, כרך ב, עמ' קסג
- ^ החינוך במשנת הרב קוק זצל – מתוך אגרות הראיה – ספריית אסיף
- ^ תחכמוני - בית ספר ממ"ד ניסוי - בת ים
- ^ בית ספר ממ"ד תחכמוני - רחובות
- ^ תחכמוני - אנטוורפן - בלגיה