בית העלמין היהודי סבסטופול בבוקרשט
בית העלמין "סבסטופול" היה בית העלמין היהודי העתיק ביותר בבוקרשט ושימש להטמנת מתי שתי העדות היהודיות, אשכנזים וספרדים כאחד.[1] בעת פירוקו, בשנת 1942 בית העלמין נמצא ברחוב סבסטופול 13 - 17.
ההיסטוריה של בית העלמין[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך בנייתו המדויק של בית העלמין אינו ידוע. חוקרים תיארו בעבודות שונות מצבות שהוקמו בסוף המאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18,[1] ביניהן מצבתו של רבי מרדכי, בנו של רבי יהודה, שנפטר בי' בכסליו תעי"ו (6 בדצמבר 1715). [2]
בית העלמין נבנה במרחק של כ-4 קילומטר צפונית לעיר העתיקה של בוקרשט (אנ').
במאות ה־18 וה- 19 חלה התפתחות אורבאנית מואצת של העיר בכיוון צפון וכתוצאה מכך בית העלמין שהוקם מחוץ לעיר נמצא באמצע המאה ה־19 במרכז העיר, באזור יוקרתי של בתי מידות דוגמת בתיה של משפחת פיליפסקו. עד לבניית בתיה של משפחת פיליפסקו, בין השנים 1846 – 1852, המקום היה ידוע בשם "קברות היהודים " (Mormintele Ovreilor). לאחר מכן, לזמן קצר, בשם רחוב פיליפסקולוי, עד לשינוי שם הרחוב לסבסטופול לאחר מלחמת קרים (1853 – 1856).[3]
לאחר שינוי שם הרחוב כונה גם בית העלמין "בית העלמין סבסטופול".
בית העלמין נסגר בשנת 1864 במסגרת מדיניות מוצהרת של הוצאת כל בתי הקברות ממרכזי הערים.[4]
בעת סגירת בית העלמין היו בו 4,000 קברים, מתוכם כ- 2,500 היו שייכים לאנשים שנפטרו במגפת הדבר במאה ה-18 ובמאה ה-19 ונקברו בקבר משותף.[5]
במקום בית עלמין זה נפתחו שני בתי עלמין חדשים, בית העלמין פילנתרופיה עבור האשכנזים ובית העלמין הספרדי ברחוב שרבאן וודה עבור קהילת הספרדים.
בישיבת מועצת הקבינט של ממשלת רומניה מיום 8 באוקטובר 1940 התקבלה החלטה לסלק את בתי העלמין היהודיים ממרכז בוקרשט. בישיבה זאת אמר המרשל יון אנטונסקו:
קודם כל צריך להוציא את בתי העלמין היהודיים ממרכזי הערים. יש לנו במרכז הבירה את בית העלמין פילנתרופיה וזה מרחוב סבסטופול.
הוריה סימה, שהיה ראש התנועה הלגיונרית וסגנו של אנטונסקו, הסתייג מעט:
אנחנו לא צריכים לייצור רושם שנקטנו בצעד נגד דתם.
צעדים מעשיים לביצוע החלטה זאת ננקטו רק כעבור שנתיים. ב-11 במאי 1942 נחתם בין מרכז היהודים ברומניה, חברת קדישה בוקרשט, הקהילה היהודית בבוקרשט וקהילת היהודים הספרדים של בוקרשט לבין עיריית בוקרשט הסכם לוויתור מרצון על שטח בית העלמין, בו הארגונים היהודיים התחייבו למסור את השטח "נקי מעצמות, קברים ומצבות".[5]
בעבודות עקירת העצים, פירוק המצבות והוצאת שרידי הגופות והעברתם לבתי העלמין היהודיים האחרים בעיר הועסקו גדודי עבודה יהודיים. [6]
שרידי המתים הועברו לשלושה בתי העלמין היהודיים האחרים בעיר. השרידים הלא מזוהים נקברו בקבר משותף.[7] עבודת פירוק הקברים נפסקה לאחר הפיכת 23 באוגוסט 1944 ושינוי המשטר ברומניה - בשלב זה נותרו בבית העלמין רק 25 קברים שלמים.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין עובדי הכפייה שהועסקו בפירוק הקברים היה גם הצייר היהודי לאזר זין, שצייר 53 מצבות, כדי לשמר את אומנותם של בוני המצבות.[1]
בבית העלמין היהודי ג'יורג'יולי הוקמה אנדרטה המורכבת מלוח זיכרון המספר את סיפורו של בית העלמין סבסטופול ורחבה בה מצבות שהובאו מבית העלמין בעת פירוקו.[5]
מצבות שהובאו מבית העלמין סבסטופול לאחר פירוקו מוצגות באנדרטת השואה בבוקרשט [8] ובבית העלמין הספרדי של בוקרשט. בפרוזדור שבכניסה לבית הכנסת אחדות הקודש מוצגות שלוש מצבות מהשנים 1909 - 1906 עשויות עץ ומקושטות בחלקן העליון בעיטורים מגוונים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Gabriela Ticu, Edith Gorun, MONUMENTE FUNERARE DE RIT MOZAIC DIN BUCURESTI
- ^ G U V E R N U L R O M Â N I E I Institutul Naţional pentru Studierea Holocaustului din România „Elie Wiesel”' pg.7
- ^ Cezara Mucenic, Casa Cesianu din Calea Victoriei nr. 151, pg.411
- ^ Consiliul General al Municipiului Bucuresti - HOTARARE
- ^ 1 2 3 Cimitirul din centrul Bucureștiului distrus de Ion Antonescu, www.scena9.ro (ברומנית)
- ^ Centrala Evreilor din România: Detașamentul de Muncă Obligatorie "Cimitirul Sevastopol" din București, corespondență și lista nominală a 70 de evrei | item NNL_CAHJP990052796510205171 | The National Library of Israel, www.nli.org.il (באנגלית)
- ^ Distrugerea cimitirelor evreiești în timpul lui Ion Antonescu (ברומנית)
- ^ Memorialul Holocaustului – București – Florin BURGUI (באנגלית אמריקאית)