בית חכם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בית חכם או בניין חכם הוא מבנה בעל מערכת שליטה ממוחשבת במערכות הבניין. בניית בתים חכמים התפתחה במקביל להתפתחות מחשבים ומערכות טכנולוגיות שונות, כגון חיישנים, מפעילים מבוקרים וברזים.

טכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארון חשמל בו מותקנים בקרים חכמים

מערכת בית חכם מפוקחת באמצעות בקרים, מעבדים ומחשבים שבדרך כלל משולבים במערכת בקרת מבנה. כדי לאפשר את הבקרה יש להחליף מפסק רגיל במפסק

מבוקר, כלומר מערכת חשמל חכם.כן

למערכת יכולות להיות דרגות אוטונומיה שונות: עצמאות יחסית (לדוגמה, השקיה ללא מעורבות המפעיל, בהתאם לתנאי תאורה, טמפרטורה וגשם) או שליטה ישירה של המשתמש (שבה שום פעולה ללא תתרחש ללא הפעלה ישירה של המשתמש). שליטת המערכת במכשור יכולה להעשות ברמות שונות של תחכום: שליטה ישירה של המשתמשים (באמצעות שלט ראשי או פנל ייעודי, מחשב או מכשיר נייד כגון סמארטפון או טאבלט) או בקרה עם לוגיקה והגדרת תרחישים למכשירי חשמל בבית על פי לוגיקה. בהתאם ליישום, הלוגיקה יכולה להיות מוגדרת באמצעות תוכנה עם אופציות נתונות או שהמשתמש יכול להרחיבה כרצונו באמצעות קוד פתוח.

ישנם מספר פרוטוקולים לצורך העברת פקודות וקבלת עדכון מצב של הבקרים, חלקם דורשים חיווט מיוחד בכל הבית ובחלקם נעשה שימוש בתשתית החשמל הקיימת, כמו X-10,‏ PLCBUS; בחלק נעשה שימוש בתקשורת אלחוטית כמו Wi-Fi,‏ ZigBee ו־Z-Wave או טכנולוגיות המשלבות תקשורת קווית עם אלחוטית כמו INSTEON ו-SMART BUS G4(אנ').

המערכת לרוב אינה אוטומטית לחלוטין וגם המכשירים המחוברים אליה נדרשים להתאמה מסוימת לקונספט זה - כך למשל מערכת סטריאו, שלאחר הפסקת חשמל לא תידלק מעצמה, לא תוכל להשתלב במערכת בית חכם, זאת מכיוון שלאחר שהמפסק המבוקר ינתק אותה מהחשמל לא ניתן יהיה להפעילה. מנגד, אם ניתן להפעילה באמצעות שלט אינפרא אדום, אפשר יהיה לשלב אותה באמצעות הצמדת בקר הפולט אותות אינפרא אדום ובדרך זו להפעילה. קל יותר לקבל דרגה גבוהה של אוטומציה ואמינות כאשר המערכות יכולות להעביר משוב על מצבן, אך הדבר אינו הכרחי.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין מערכות הבית שמקובל לחברן למערכות בית חכם:

תועלות, פערים וסיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת מאפשרת לבצע פעולות שגרתיות, כגון הדלקת אורות או כיבויים באופן אוטומטי וללא מגע אדם, דבר שמגביר את נוחות השימוש באמצעים אלה בבית. המשתמשים יכולים לתזמן פעולה לקראת חזרתם אל הבית (לדוגמה, הפעלה וכיבוי של מזגן או דוד חימום). רמת תחכום גבוהה יותר יכולה לעשות שימוש בזיהוי בעזרת GPS. לפעולות אלו יש פוטנציאל להשגת חיסכון באנרגיה.

מאידך, לא כל הפעולות ניתנות לאוטומציה מלאה ובחלקן עדיין נדרשת או רצויה מעורבות המשתמש. לדוגמה, ניתן אולי להפעיל קומקום מרחוק, אך יש לדאוג שיהיו בו מים קודם לכן. ניתן לתזמן את הפעלת מכונת הכביסה לשעה מסוימת, אך המשתמש עדיין צריך להגדיר את הפרמטרים ולמלא את החומרים והכביסה. ניתן להגדיר לתנור מתאר פעולה מסוים (20 דקות ב-180 מעלות צלזיוס, שעה ב-150 מעלות) אך עדיין נדרשת מעורבות מסוימת של המשתמש.

כמו בכל טכנולוגיה, ישנם גם סיכונים בחיבור הבית למערכת בקרה ממוחשבת. אם המערכת מחוברת לאינטרנט בצורה כלשהי, היא חשופה לאיום סייבר שיאפשר להשתמש בה לרעה. תאורטית, האקר עשוי לפתוח ברז גז בישול שהותאם לבקרה ממוחשבת ולגרום לפיצוץ הבית, או לגרום להצפתו בעזרת ברז המחובר למערכת ויצירת קצר חשמלי שיוביל לשריפה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]