האינטרנט של הדברים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האינטרנט של הדברים (אילוסטרציה)

האינטרנט של הדבריםאנגלית: Internet of Things, או בקיצור IoT; המונח שנקבע על ידי האקדמיה ללשון העברית: מִרְשֶׁתֶת הַדְּבָרִים), הוא רשת של חפצים פיזיים, או "דברים", המשובצים באלקטרוניקה, תוכנה וחיישנים המאפשרים תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע. רשת זו צפויה להוביל לאוטומציה בתחומים רבים. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי "הבית החכם" ו"העיר החכמה".

על פי הערכות חברת המחקר "גרטנר", בסוף שנת 2020 מספר ההתקנים המחוברים בעולם יגיע לכ-26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ "מקינזי", שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל-620 מיליארד דולר עד שנת 2025. חברת סיסקו צופה שוק של 14 טריליון דולרים ב-2020 בתחום זה.[1]

אף שהיכולת של מכשירים לתקשר ביניהם הייתה קיימת גם קודם, בעשור השני של המאה ה-21 החלה התפתחות מהירה של "האינטרנט של הדברים", כתוצאה מהשתלבות של מספר טכנולוגיות רלוונטיות, כגון האינטרנט, אינטרנט אלחוטי, מחשוב ענן, מערכות משובצות מחשב ומערכות מיקרו אלקטרו-מכניות. גורם נוסף, שתרם להתפתחותה של התפישה היא הקישוריות הזולה והתפתחות רשתות הסלולר, עם כניסת הדור הרביעי (4G) מבוסס טכנולוגיית ה-LTE.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות שכבר קיימות בשוק הפרטי כוללות התקנים רבים המתקשרים בינם לבין אחרים, כדי לספק חווית שימוש משותפת (ובתקווה, גם סינרגטית). למשל, הטלפון החכם אל מול תאורת הבית והקומקום החשמלי שיוכלו לפעול מרחוק ובכניסת המשתמש לבית, מכונות כביסה שמשתמשים בשירותי האינטרנט האלחוטי לניטור והפעלה מרחוק, התקנים לבישים כמו שעונים ונעליים לניטור מדדים בריאותיים ומדדי כושר, ניטור למערכות אבטחה ושליטה מרחוק וניהול אפקטיבי וחכם של מערכות חשמל (כמו דוד חשמלי).

כמו כן, האינטרנט של הדברים כולל טכנולוגיות שמאפשרות למשל: ניטור שתלי לב, שבבים המותקנים על חיות משק לצורכי ניטור ומעקב, כלי רכב המצוידים בחיישנים מובְנים, התקני שטח המסייעים לכבאים בפעילויות חילוץ והצלה ועוד.

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפתחות ה-IoT מעוררת חשש מפני התגברות היכולת של תוקפים ליצור התקפות סייבר. ראש ה-CIA לשעבר, דיוויד פטראוס, אמר בתחילת 2012 כי רעיון "הבתים החכמים" הוא אוצר של ממש לאנשי ריגול, ועומד, לדבריו, "לשנות את תפישת הסודיות שלנו". לפי פטראוס: "חפצים בעלי עניין יאותרו, יזוהו, ינוטרו ויישלטו מרחוק באמצעות טכנולוגיות, כגון: זיהוי תדרי רדיו, רשתות חיישנים, שרתים מזעריים, וכולם יחוברו לדור הבא של האינטרנט באמצעות מחשבים רבי-עוצמה בעלות נמוכה".[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא האינטרנט של הדברים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עומר שוברט, "האינטרנט של הדברים נמצא בשלב 1.0", באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2014
  2. ^ טל פרוסט, הכל מחובר: האינטרנט של הדברים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2013