בלהה שרגנהיים

בלהה שרגנהיים
	אין תמונה חופשית
לידה	דצמבר 1911; ויטבסק
פטירה	מאי 2002 (בגיל 90); בית העלמין חולון ישראל
תקופת הפעילות	1935–1978 (כ־43 שנים)
תחום יצירה	אדריכלות
יצירות ידועות	אוניברסיטת בר אילן

בלהה שרגנהיים (דצמבר 1911, ויטבסק – מאי 2002^[1]) הייתה אדריכלית ישראלית, משרדה המשותף עם בעלה ארתור שרגנהיים התמחה בתכנון מבני חינוך ואקדמיה, בתי כנסת ושכונות מגורים. בין עבודותיה הבולטות נמצאת תוכנית המתאר הראשונה של אוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בויטבסק, כיום בתחומי בלארוס לחיה ואליעזר שיינזון. בהיותה בת שש, בעקבות מהפכת אוקטובר היגרה המשפחה לליטא, שם רכשה השכלה בגימנסיה העברית ע"ש שוובה בקובנה. החלה את לימודי האדריכלות בקובנה וסיימה אותם בפריס ב-1934. בתקופת לימודיה הכירה את הצייר יחזקאל שטרייכמן שיצר את דיוקנה. היא עלתה לארץ ב-1935 לאחר שנישאה בנישואים פיקטיביים לקרוב משפחתה, ושנה אחריה עלתה גם אחותה מרים בן פורת, לימים שופטת בית המשפט העליון, מבקרת המדינה וכלת פרס ישראל.

עם הגירתה לארץ החלה לעבוד כאדריכלית במשרדים מקומיים, ובמקביל קבלה רישיון של שמאי מקרקעין. בתקופה זו הכירה את האדריכל ארתור שרגנהיים שהיגר לארץ זמן קצר קודם לכן ועד מהרה נישאו השניים והתגוררו ברחוב קלישר 38 בתל אביב בו גם ייסדו משרד אדריכלים משותף. לארתור שהיגר לארץ זמן קצר לפניה, היה ניסיון עשיר הודות לעבודתו בברלין במשך עשר שנים. בארץ התמחה משרדם המשותף בתכנון מבני חינוך ואקדמיה וכן בתי כנסת וכן שכונות מגורים.

ב-1955 ערכה ביחד עם בן זוגה את תוכנית האב של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב^[2] ואת תוכנית המתאר הראשונה של אוניברסיטת בר-אילן שברמת גן. בהמשך תכננו 14 מבנים בקמפוס, שמהם נבנו שבעה. הם תכננו בתי כנסת רבים ומיוחדים, כמו אלה בקמפוס אוניברסיטת בר-אילן המשולב עם אודיטוריום מרכזי, בקבוצת יבנה, במושב בצרה, בשכונת שפירא בתל אביב, בשכונות רמת יצחק ורמת חן ברמת גן ובקריית אונו.

ב-1962 פרש ארתור מהמשרד ומעבודה, אך בלהה המשיכה להפעיל את המשרד ארבע שנים נוספות. לבסוף בחרה לסגור את המשרד ולעבוד כשכירה במע"צ, כשבמסגרת זו פיקחה על בנייתם של בתי חולים ברחבי הארץ. ב-1978 פרשה גם היא מעבודה.

ארתור נפטר ב-1981 ובלהה ב-2002. ב-1944 נולד בנה היחיד, אלי.