נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מע"צ)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מע"צ" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה שבה זוכו מורשעים בדין בישראל, ראו כנופיית מע"צ.
נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה
Netivei Israel Logo.png
סוג: חברה ממשלתית
שנת הקמה: 1921 ומחדש בשנת 2004
משרד ראשי: אור יהודה
מייסדים: ממשלת המנדט הבריטי
בעלות: מדינת ישראל
אנשי מפתח: מנכ"ל: ניסים פרץ
ענפי תעשייה: פיתוח תשתיות כבישים ומסילות רכבת
www.iroads.co.il
בניין המשרדים הראשיים של החברה, באור יהודה
לוגו "החברה הלאומית לדרכים", אשר שימש את החברה עד שנת 2012
לוגו "מע"צ", אשר שימש את החברה עד שנת 2004
עובדים של מע"צ במעלה עקרבים, 1950
מחסני החברה ברמת השרון

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ היא חברה ממשלתית האחראית לפיתוח תשתיות הכבישים בישראל. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים. עד לנובמבר 2012 נקראה החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ[1], ובשם זה החליפה בשנת 2004 את מחלקת העבודות הציבוריות (מע"צ), יחידת סמך במשרד התחבורה. מע"צ הוקמה בשנת 1921[2] כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל, ולאחר הקמת מדינת ישראל עברה לאחריות ממשלת ישראל. בשנת 2004 הפכה היחידה לחברה ממשלתית.

תחומי פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחריות החברה כבישים באורך 6,500 קילומטר. החברה אחראית על מרבית הכבישים הבינעירוניים במדינה, לצד חברות נוספות האחראיות על הכבישים במרחבים המטרופוליניים (יפה-נוף בחיפה, חברת נתיבי איילון בגוש דן, ומוריה בירושלים) ולצד חברת כביש חוצה ישראל, האחראית על כביש 6, וחברת נתיבי היובל, האחראית על כביש 431.

במסגרת התוכנית הממשלתית "נתיבי ישראל", קיבלה החברה אחריות לתכנון קווי מסילות רכבת חדשים:

כמו כן קיבלה החברה בשיתוף עם רכבת ישראל, אחריות על מימוש פרויקט חישמול הרכבת בקווים שהיא מקימה.

מבנה החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה מורכבת ממטה החברה באור יהודה, בו שוכנת ההנהלה וארבע חטיבות: פיתוח, תפעול ואחזקה, כספים, משאבים ומינהל. החברה פועלת בתוכנית עבודה רב שנתית שהחלה בשנת 2006 והסתיימה בשנת 2010 ומכונה "חומש ראשון". תקציב החברה לחומש הראשון היה 19 מיליארד שקלים. בשנת 2011 אושר תקציב נוסף בסך של 28 מיליארד שקלים, עד לשנת 2016, שהוגדל בכ-10 מיליארד שקלים נוספים, לטובת תוכנית נתיבי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלקת העבודות הציבוריות (באנגלית: Department of Public Works) הוקמה ב-1921, בתקופת המנדט הבריטי. הרברט סמואל, שכיהן כנציב העליון בארץ ישראל, פעל להקמת גופים אדמיניסטרטיביים אזרחיים בארץ, וביניהם מע"צ, כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופת המנדט פעלה מע"צ בפרויקטים רבים של סלילת כבישים ובניית נמלים וגשרים, בהם בניית גשר הירקון הראשון ב-1922, ופריצת הדרך לשריד ב-1933. כמו כן עסקה מע"צ בתכנון ובינוי של מבני שלטון, בתי ספר, תחנות משטרה ובתי דואר בשירות ממשלת המנדט. רבים מייחסים פן חלוצי למלאכת הבנייה של מע"צ ותרומה להתפתחות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית בראשית ימיה.

בשנת 1948, עם הקמת המדינה, הועברה האחריות על מע"צ למשרד העבודה של מדינת ישראל. בתקופה זו, הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחיה של המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה באמצעות סלילת כבישים[3]. רשת התחבורה שהחלה להיבנות תרמה לתנופת הפעילות הכלכלית של המדינה, יצרה תכנונים של שימושי קרקע, ניידות של אנשים והון, ועוד. במקביל הושקעו משאבים של המדינה באמצעות מע"צ גם בפיתוח התשתיות הקיימות, שנפגעו במהלך מלחמת השחרור[4]. בנוסף, בעתות מלחמה היה למע"צ תפקיד בפריצת דרכים בשטחי האויב והנחת גשרים מעל מקורות מים, כדי לאפשר תנועה של את הכוחות הלוחמים[5]. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, ויש הרואים בפעילותה של מע"צ בתקופה זו את תחילתו של כור היתוך בחברה היהודית במדינה[6].

לאורך השנים סללה מע"צ אלפי קילומטרים של כבישים, גשרים ועורקי תחבורה לכ-500 יישובים. בין הפרויקטים החשובים מאז קום המדינה היו בניית גשר בכביש באר שבע-דימונה ב-1960, בניית גשר הראל במבואות ירושלים ב-1971, חפירת מנהרת מוצא ב-1991, ועוד. בנוסף הקימה מע"צ בנייני שירות ממשלתיים רבים, בתי חולים, מרכזי קשר למנויי טלפונים, מעגני דיג, כיתות ואמצעי לימוד והדרכה במרכזי הכשרה, מוסדות סעד, בתי חינוך חקלאיים ועוד[6].

במהלך השנים פיתחה מע"צ אמצעי בטיחות חדשים כדי לשפר את רמת הבטיחות בכבישים ולמנוע תאונות דרכים. כך למשל פיתחה טכנולוגיית כביש שקיבלה את הכינוי "כביש סלחני", המאפשר לנהגים שנקלעו למצב מצוקה בדרך (סטייה מנתיב או סיבוב חד) לשוב ל"דרך הישר" באמצעות מבנה הנדסי מיוחד של הכביש ובאמצעות אביזרי בטיחות שהותקנו לאורכו – מעקות הפרדה, שוליים מיוצבים ועוד.

מע"צ עברה לאורך השנים בין משרדים ממשלתיים שונים. ב-1977 הועברה מע"צ ממשרד העבודה למשרד הבינוי והשיכון. בשנת 1996 הועברה למשרד התשתיות הלאומיות וב-1999 עברה למשרד התחבורה. אז הפכה מע"צ ליחידה המקימה כבישים בלבד, בעוד תחום הבנייה הועבר למשרד האוצר. בשנת 2004, בעקבות ליקויים פנימיים שנמצאו בפעילותה של מע"צ ומתוך רצון לייעל את החברה, הפסיקה מע"צ להיות יחידת סמך במשרד התחבורה, והפכה לחברה ממשלתית בשם "מע"צ - החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ". החברה קיבלה לאחריותה את כל מערכת הכבישים הבינעירוניים, ניהול ובקרת תנועה, תכנון, פיתוח ותחזוקת הדרכים ובטיחותן.

אלכס ויז'ניצר, מנכ"ל מע"צ לשעבר, ייסד את החברה והיה מנהלה הכללי עד לשנת 2010. מחליפו היה האדריכל שי ברס, לשעבר מנכ"ל חברת נתיבי איילון, שנאלץ להתפטר בשנת 2013, על רקע ממצאי פרשות שונות. בהיעדר מינוי של מחליף, מונה המשנה למנכ"ל החברה מיכה קופילובסקי לתפקיד המנכ"ל בפועל. בשנת 2012 מונה יאיר שמיר לשמש כיושב ראש החברה וכיהן בתפקיד זה כמעט עד סוף אותה שנה, כאשר החליט לפרוש ולהצטרף לרשימת "ישראל ביתנו" במסגרת הבחירות לכנסת התשע עשרה. בנובמבר 2012 החליט דירקטוריון החברה לשנות את שמה ל"נתיבי ישראל". מנכ"ל החברה מאז אוקטובר 2015 הוא תא"ל (מיל') ניסים פרץ.

בשנת 2008 נעצר ונחקר סגן ראש אגף האחזקה בחברה[7] והואשם בקבלת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, השמדת ראיה והדחה בחקירה. על-פי כתב האישום הוא קיבל שוחד בסך כולל של 531 אלף ש"ח מקבלן בינוי ועבודות פיתוח, בתמורה לקידום עסקיו.[8] בשנת 2013 הוא נידון לחצי שנה של עבודות שירות וקנס של 120 אלף ש"ח, לאחר שהודה בעבירות במסגרת הסדר טיעון. בגזר הדין כתב השופט ש"אין חולק כי העבירות של קבלת שוחד והלבנת הון שביצע הנאשם פוגעות במינהל הציבורי ויוצרות פקעים וסדקים באמון הציבור".[9]

בנובמבר 2015, בתום חקירה סמויה של יחידת להב 433, נעצרו ארבעה עובדי נתיבי ישראל, שלושה מנהלים לשעבר ו-11 נותני שירותים לחברה, בהם אלכס ויז'ניצר ושי ברס וחבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי.[10] המשטרה מייחסת לבכירים שנעצרו קבלת שוחד וטובות הנאה בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים, בתרומה לקידום העסקתם של ספקים חיצוניים מסוימים.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פריצקי, ש. (עורך), מע"צ - ספר העשור, הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
  • רייכמן, ש. ובראשי, ד., התפתחות רשת הכבישים הבנעירוניים בישראל בשנים 1948-1970, מכון ישראלי לתכנון ומחקר תחבורה, ירושלים, 1972

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן פונדק, החברה הלאומית לדרכים תיקרא מעתה חברת "נתיבי ישראל", באתר כלכליסט, 19 בנובמבר 2012.
  2. ^ [1] מתוך האתר הרשמי.
  3. ^ אפרת, א., "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה-2000". הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003
  4. ^ נויברגר, ב. (עורך), "ישראל בעשור הראשון", האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב, 2002
  5. ^ רייכמן, ש., "ממאחז לארץ מושב", הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1979
  6. ^ 6.0 6.1 פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959
  7. ^ מארק שון, בכיר מעצ יונתן פרחי ישוחרר מחר ממעצר בהסכמת המשטרה, באתר כלכליסט, 3 באוגוסט 2008.
  8. ^ איתי הר אור, אישום: בכיר לשעבר במע"צ קיבל שוחד מקבלן גינון בתמורה לזכייה במכרזים, באתר כלכליסט, 4 בספטמבר 2011.
  9. ^ זוהר שחר לוי, שוחד במעצ נגמר בעסקת טיעון, באתר כלכליסט, 25 באפריל 2013.
  10. ^ זוהר שחר לוי, הוארך מעצרם של 18 חשודים בפרשת נתיבי ישראל, בהם בתו של השר לשעבר דוד לוי, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2015
  11. ^ אלי סניור, פרסום ראשון: בכירים ב"נתיבי ישראל" חשודים בשוחד, גם ח"כ לשעבר נעצר, באתר ynet, 2 בנובמבר 2015