בן-ציון פריימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בן-ציון פריימן
אין תמונה חופשית
לידה ינואר 1922
י"ב בטבת ה'תרפ"ב
העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1995 (בגיל 73)
ט' בכסלו ה'תשנ"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים משיב ורב של: ישיבת נתיב מאיר, ישיבת הכותל, ישיבת הגולן, ישיבת ברכת משה, ישיבת היכל אליהו, ישיבת מעלות, ישיבת פורת יוסף.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב בן ציון חיים פריימן (י"ב בטבת ה'תרפ"ב, ינואר 1922 - ט' בכסלו ה'תשנ"ו, דצמבר 1995) היה רב ו'משיב' ירושלמי בישיבות בכל רחבי ישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ב בטבת תרפ"ב לשלמה אליהו ולפייגה לבית שילדקרוט. אביו שימש כ"שמש" של קבר רחל בתקופת המנדט. הרב בן ציון היה הבכור מבין שבעה אחים. בכ' בטבת התקיימה ברית המילה, הסנדק היה הראי"ה קוק והמוהל היה הרב יוסף חיים זוננפלד.

הרב בן ציון פריימן נולד בחצר בתי מחסה בעיר העתיקה ובהמשך עברה משפחתו לרחוב אור החיים (רחוב הארמנים לשעבר). בצעירותו למד בת"ת "עץ חיים" ששכן באותם ימים בעיר העתיקה. בימי נערותו עד לנישואיו פעל בשורות האצ"ל והיה ממונה על הסליק שבבית כנסת החורבה, שם שימש אביו כגבאי.

נישא לשושנה לבית ברזל בט' בניסן תש"ב. לבני הזוג נולד בן יחיד בשם דוד.

בשנות השלושים לחייו החל לעבור בין ישיבות והיה שותף בהקמת מספר ישיבות תיכוניות וישיבות הסדר. בשנים אלה היה משמש כ'משיב' בישיבות רבות ומגוונות ועמד בקשר עם התלמידים שם. בין הישיבות שבהן לימד ולמד הן: ישיבת נתיב מאיר, ישיבת הכותל, ישיבת הגולן, ישיבת ברכת משה, ישיבת היכל אליהו, ישיבת מעלות, ישיבת פורת יוסף.

הרב בן ציון עסק בלימוד תורה כל ימיו אך לא העלה את חידושיו בספר, אמנם מקצת מחידושיו ראו אור בחוברות ובכתבי עת. בנוסף כתב הרב בן ציון שירה ותפילות[1] שנדפסו גם הן בבמות שונות, לרוב בעילום שמו.

באחרית ימיו תקפה אותו מחלת הסרטן ממנה סבל כמה שנים עד פטירתו. הרב בן ציון פריימן נפטר בט' בכסלו תשנ"ו. בלוויתו ספדו לו הרב מרדכי אליהו, הרב יהודה עדס, הרב אביגדור נבנצל והרב דן סגל.

מה היה תפקידו של ר' בן ציון באותן ישיבות: לא ר"מ ולא מנהל, לא ראש ישיבה ולא משגיח, לא נושא משרה ולא בעל מעמד. רבים יתקשו ודאי להגדיר את מעמדו. לימים, כשנשאלה שאלה זו, היתה התשובה 'מופלא שבסנהדרין שלא היה מן המנין'

(מתוך הספדו של הרב ישעיהו הדרי)

רבותיו:

הרב שמואל גדליה ניימן, בעל 'גידולי שמואל'.

מתלמידיו:

הרב אברהם אבא וינגורט.

הרב שאול דוד בוצ'קו[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קול מציון- דברי הספד שנאמרו על האי גברא רבה הגה"צ הרב בן ציון חיים פריימן זצ"ל, חבורה מתלמידיו, תשנ"ו.
  • מיכל פלהיימר וחיים סבתו, לבקר בהיכלו- שערים לדמותו של הרב בן ציון חיים פריימן זצ"ל מצדיקי ירושלים, מעלה אדומים: מעליות, תשע"ד.
  • חידושי רבי בן ציון- חידושי תורה בסוגיות הש"ס, ירושלים, תשע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אריאל לוי, צער השכינה, ערוץ 7, ‏ט"ז בחשון תשע"ה 09/11/14
  2. ^ הרב שאול דוד בוצ'קו, ישיבת היכל אליהו