ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישיבת נתיב מאיר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
NetivMeirLogo.jpg
סמל ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
ישיבה
תאריך ייסוד ה'תשי"ג (1953)
השתייכות מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מייסדים הרב אריה בינה
שכבות לימוד ז'-י"ב
ראש הישיבה הרב מאיר טויבר
תלמידים כ-410
מיקום הפסגה 7, בית וגן, ירושלים
קואורדינטות 31°46′12.69″N 35°10′57.82″E / 31.7701917°N 35.1827278°E / 31.7701917; 35.1827278
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה בז' באדר תשי"ג (22 בפברואר 1953) על ידי הרב אריה בינה, שלימד קודם לכן בישיבת כפר הרוא"ה, יחד עם הרב גולדברג[1] (שחזר אחר כך לארצות הברית). את הקמתה יזם הרב משה צבי נריה, והיא נקראה על שם הרב מאיר בר-אילן. בעת הקמתה הייתה הישיבה השנייה של תנועת בני עקיבא. הישיבה שכנה תחילה בשכונת אבו טור, במבנה שהוקם במאה ה-19 ובו שכן בית החולים לעיניים "סנט ג'ון" (כיום משמש המבנה את מלון הר ציון). בגרעין הראשון של התלמידים שמנה כמה עשרות נכללו חמישה עשר תלמידים מישיבת בני עקיבא כפר הרואה. מיקום הישיבה, בסמוך לקו הגבול עם ירדן ("הקו העירוני"), ויריות תכופות של חיילי הלגיון הירדני הביאו ללחץ של הורי התלמידים שבעקבותיו עברה הישיבה לאחר כשנה לרחוב הפסגה בשכונת בית וגן, שם היא שוכנת עד היום.

הרב בינה עמד בראשות הישיבה עד שנת 1986. הנהגתו החינוכית התאפיינה בהקפדה על התנהגות מכובדת של התלמידים ברוח תנועת המוסר ועל דרישות גבוהות בתחום התורני ובתחום הלימודים הכלליים. סגל הר"מים היה ברובו המכריע בוגר ישיבות חרדיות, וחרדי בהשקפותיו. הישיבה נחשבה לספינת הדגל של הישיבות התיכוניות, ועל רקע זה העמידה רף קבלה גבוה ומתח לימודי נוקשה במקצועות הקודש והחול.

לאחר פרישת הרב בינה החליף אותו הרב זאב קופלוביץ' בתפקיד ראש הישיבה. בשנת 1993 התלוננו תלמידים שהרב קופלוביץ' ביצע בהם מעשים מגונים. הפרשה דווחה לראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם שפירא ולרבנים נוספים וקופלוביץ' נדרש לעזוב את תפקידו. הוא הודיע על פרישה בנימוק של מחלת לב, אולם נותר לגור סמוך לישיבה[2]. משלא נמצא לו מחליף נותר גם בתפקידו כראש ישיבה. הוא חזר למעשיו ובשנת 1997 דווח על כך למי שנתמנה באותה תקופה ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, שהדיח אותו שוב מתפקידו[3]. בסופו של דבר פורסמה הפרשה תוך ביקורת על אי הדיווח למשטרה. קופלוביץ' הורשע בעסקת טיעון בהטרדות מיניות של תלמידים ונגזרו עליו 3 וחצי שנות מאסר[4][5][6]. בשנים שלאחר חשיפת הפרשה פחת באופן משמעותי שיעור ההרשמה לישיבה ויוקרתה נפגעה.

לאחר פרישתו של קופלוביץ' מונו במקומו באופן זמני הרב אליהו גרוסברג, ותיק הר"מים, ואחר כך הרב יצחק דור, ראש ישיבת חורב. כיום ראש הישיבה הוא הרב מאיר טויבר, בוגר הישיבה שהיה גם ר"מ וסגן ראש הישיבה.

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים הגיעו תלמידי הישיבה ממקומות מגוונים בישראל. גם ב-2018, כאשר יש בישיבה חטיבת ביניים שתלמידיה תושבי ירושלים בלבד, עדיין מהווים הירושלמים פחות ממחצית תלמידי הישיבה.

חלק מתלמידי הישיבה לומדים דף יומי, עמוד יומי, רמב"ם יומי ומשנה יומית. ניתנת אפשרות להיבחן על דפים אלו ולזכות בסט גמרא או שולחן ערוך.

בנוסף למגמות הלימוד המקובלות, קיימת בישיבה מגמה ייחודית של רפואה, בהיקף 10 יחידות לימוד בשיתוף עם בית החולים שערי צדק[7]. בשנת תשע"ג נפתחה בישיבה תוכנית "אקדמיה בתיכון", המאפשרת לתלמידים להמיר חלק מבחינות הבגרות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. בעבר הייתה קיימת בישיבה מגמת תכנות מחשבים בשיתוף עם נס טכנולוגיות, במסגרתה קיבלו בוגרי המגמה תעודה של מיקרוסופט[8]. בשנת תשע"ה נפתחה בישיבה מגמת סייבר.

בשנת הלימודים ה'תשס"ט נפתחה בבנייני הישיבה חטיבת ביניים המשותפת לנתיב מאיר ולמוסדות מקור חיים[9]. בשנת הלימודים ה'תשע"א הוקם במקום מסלול תיכוני של מוסדות מקור חיים, ללא פנימייה בשם "שפע". בשנת הלימודים תשע"ה נפרדו שני המוסדות וישיבת נתיב מאיר הפכה לתיכון שש שנתי עם כיתות ז'-יב'.

בישיבה ישנו גם מסלול נפרד (כיתות י-יב) לעולים מארצות הברית (YTA) בראשו עומד הרב דוד סמסון. בחלק מהשנים פועלת בישיבה כיתת חינוך מיוחד. בעבר הייתה בה כיתה של עולים מאתיופיה.

בתשע"ד (2014) פורסם כי הישיבה עתידה לעבור לשכונת הר חומה[10].

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים הישיבה הוציאה מקרבה מספר רב של בוגרים שתפסו עמדות השפעה בחברה הישראלית, עובדה שהקנתה לישיבה מוניטין רב. בין הבוגרים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ א. יחיאלי, ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים, הצופה, 10 באוגוסט 1954
  2. ^ הותקף מינית ע"י הרב הנערץ עליו - ומסרב לשתוק: "אל תחפו על רבנים", www.maariv.co.il
  3. ^ "תעשו הכול כדי שתהיו העתיד האמיתי של העם", ערוץ 7 (בעברית)
  4. ^ "הרב לכד נערים תמימים וכפה עליהם מין נתעב", ידיעות אחרונות, 19 בנובמבר 1999.
  5. ^ שלמה צזנה, רבנים מגונים, באתר nrg‏, 28 בינואר 2000
  6. ^ אפרת שפירא-רוזנברג, לא לשון הרע, דיני נפשות, באתר ynet, 28 בפברואר 2008
  7. ^ חדש: מגמת רפואה בישיבת 'נתיב מאיר', באתר ערוץ 7, 19 בנובמבר 2006
  8. ^ נס בנתיב מאיר, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
  9. ^ אדם צחי, הישגיות חסידית, באתר "כיפה", ז´ אלול ה´תשס"ח
  10. ^ ישי קרוב, ישיבת 'נתיב מאיר' תעבור לשכונת הר חומה, באתר ערוץ 7, 15 בינואר 2014
  11. ^ באתר הישיבה