בן הערובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן הערובה
Ben Haaruba.jpg
מידע כללי
מאת אסתר שטרייט-וורצל
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עמיחי
שנת הוצאה 1987
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001068340

בן הערובה הוא רומן לבני הנעורים מאת אסתר שטרייט-וורצל שראה אור בשנת 1987 בהוצאת עמיחי. זהו ספרה העשירי של הסופרת, והוא פורסם בשני כרכים.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בועז אשכול טס לאנגליה, שם נחטף על ידי אחמד ונדיה. אחמד ונדיה מאורסים זה לזו, ואחמד רוצה לשחרר את משפחתה של נדיה מהשבי בישראל על ידי בקשת כופר. אחמד מענה את בועז, אך נדיה שהיא אחות במקצועה, מטפלת בו בעדינות. בועז מצר על כך ששנאתה גורמת לה להשתתף בחטיפתו, ובפעילות כנגד מדינת ישראל. הדבר גורם מריבות בין בני הזוג. אחמד לא סומך על נדיה. הוא מעביר את בועז לידי אולריקה, אשה גרמניה המשתייכת לארגון ניאו נאצי, וגם לארגון המהפכה האדומה. אולריקה שונאת יהודים ושואבת הנאה מרובה מהשפלתו של בועז. בינתיים באנגליה יהושע איש הביטחון הישראלי עלה על עקבותיו של בועז, ומתעמת עם אחמד. במהלך העימות, אחמד נהרג ואילו נדיה בסיוע ראפיק נוסעת לגרמניה ומאתרת את בועז בשנית. ראפיק הוא למעשה, יוסי, בחור תל אביבי, שחי במסווה כבר כמה שנים, בארגון פת"ח. יהושע ביקש ממנו לסייע לו להציל את בועז. הוא עושה זאת תוך כדי ניסיון לא לחשוף את עצמו.

פרנץ יוזף הוא הנדסאי גרמני שמצליח לפתח נוסחה מיוחדת לסגסוגת מתכת. במהלך משא ומתן עם הסובייטים הוא נתקל בזקן יהודי ובמשפחתו, אליהם חש זיקה מיוחדת למרות שאינו יודע למה. הסובייטים מנסים בדרכי סחיטה לקבל ממנו את הנוסחה, אבל פרנץ מצליח להגן על הסוד. צמד העלילות משתלבות כאשר בתו של פרנץ שומעת את בועז מקיש על הקיר קוד SOS. פרנץ פונה לרשויות והם מצילות אותו דקות ספורות לפני שנדיה וראפיק עומדים להרוג אותו. נדיה וראפיק מועברים לכלא בישראל.

בועז חוזר לישראל עם משפחתו. שם הוא עובר תהליך החלמה מחווית החטיפה הקשה[1]. המשפחה מזמינה את פרנץ לבקר אותם. במהלך הביקור פרנץ נזכר בעברו בארץ. פרנץ (פרנץ יוסף) עלה לארץ אחרי מלחמת העולם השנייה והתגורר בקיבוץ בחברת ילדים[2]. לאחר שלא הצליח להשתלב בארץ עזב ונסע לדודתו בגרמניה. שם הצליח מאוד והדחיק את עברו הכאוב.

בזמן שבועז מנסה לחזור לשגרה, יוסי עדיין כלוא יחד עם עצירים ביטחוניים. למרות שכל רצונו להשתחרר מתפקידו, מפקדיו מסרבים לשחרר אותו. בזכות מאמציו, הפעולה הגדולה שתכננו האסירים, לא יצאה לפועל. יוסי משוחרר ממעצר, וחוזר לחייו האמיתיים. הסובייטים מאיימים על חיי המשפחה שפרנץ פגש, בברית המועצות. הוא בהתחלה לא מבין מדוע, עד כי מסתבר כי הם קרובי משפחה. פרנץ חותם על ההסכם ומשחרר את קרובי משפחתו. הוא מחליט ומגלה למשפחתו על יהדותו. הם מתקשים לקבל זאת. הסיפור נחתם כאשר בועז שמרגיש טוב יותר, מוזמן לחתונתו של יוסי עם בחירת ליבו עדנה.

תהליכים נפשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עוקב אחרי מספר דמויות אשר עוברות תהליכים מורכבים.

בועז- שמנסה להחלים מחוויה פוסט טראומתית. כאשר הוא חוזר ארצה, הוא בטוח שיוכל לחזור לחייו ולשכוח מהחוויה, אבל הוא לא מצליח. הוא שוקע בדיכאון, הוא לא מצליח ללמוד, הוא נוהג באלימות כלפי הסובבים אותו. הוא מנסה מספר דרכים כדי להחלים, כולל טיפול פסיכולוגי, עיסוק בגלישת גלים ושיחה עם אשה, קוראת בכף היד. לבסוף הוא נוסע לבקר את נדיה בכלא ומצליח לסלוח לה. סליחה זו מייצגת את תחילת החלמתו. הוא מצליח גם ליצור קשר עם הנערה אחריה היה כרוך. גם הקשר הזה עוזר לו להתגבר על הפחד.

פרנץ יוזף- שמדחיק את עברו לגמרי. ראשית יש את אימי המלחמה שהותירו אותו ביישן ומופנם. שנית יש את העלייה לארץ והשתלבות בקיבוץ, שלא הצליחה. לבסוף הוא עוזב את הקיבוץ, מחפש עבודה ומתקשה מאוד להתפתח בחייו. בתפנית חדה, הוא מוזמן על ידי דודתו לחזור לגרמניה, שם הוא מצליח בכל מעשיו. הוא מצליח בלימודיו ועסקיו, מכיר את האשה שאתה היתחתן, והצליח להדחיק את כל הזיכרונות עד כדי שיכחה מוחלטת. הדבר היחיד שגירה את זיכרונו הוא הזקן החביב שהכיר בגרמניה המזרחית. לאחר שנזכר בעברו, ילדיו מגלים כי אביהם יהודי. גם הם עוברים תהליך הסתגלות מסוים, בעיקר עקב פעילות אנטישמית בבית ספרם.

יוסי/ראפיק- שחייב להיטמע לחלוטין בחברה המנוגדת לחברה בה הוא חי. כראפיק הוא חייב לבלות את כל חיו כשונא יהודים, ואת מדינת ישראל. הוא נאלץ להשתתף בפעולות כנגד יהודים. אחרי זמן רב בבידוד מוחלט הוא מתקשה לשמור על זהותו. האם הוא יוסי שמתגעגע לחוף הים בתל אביב, לחבריו ובעיקר לחברה שלו, או האם הוא ראפיק הבן של אבו סעיד ששונא את היהודים שהשפילו אותו, וגזלו ממנו את אדמתו. הבלבול הזה רק הולך ומתגבר ככל שהזמן עובר, והוא ממשיך בתפקידו.

דמיון ושוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן הערובה הוא ספר ארוך מרוב ספריה האחרים של אסתר שטרייט-וורצל. כמו כן הוא עוסק ביותר דמויות וביותר נושאים, בעוד שספרים אחרים מתמקדים בתקופת זמן אחת, או בסיפור עלילה אחד. ולמרות השוני, הוא עוסק בנושאים שכן מוזכרים בספריה האחרים, כמו המאבק הישראלי פלסטיני, או קליטתם של עולים לארץ. אסתר עוסקת בדמויות צעירות, על מאבקם למען מטרה, בזמן בו הם מתמודדים עם בעיות אחרות בפני עצמם. היא מציינת כי זהו אחד הדברים שהיו חשובים לה בכתיבה לנוער[3]. כמו כן הזיקה של הדמויות ל"בית שלהם" בין אם מדובר במשפחתם או מולדתם, היא נושא המלווה את כל הדמויות בספר, ומאפיין את כתיבתה של שטרייט-וורצל.

כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטרייט-וורצל ביקרה במקומות רבים כדי לכתוב את הספר, בהם ברצועת הביטחון בלבנון[4].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.natal.org.il/?CategoryID=234 אתר נט"ל לנפגעי טראומה על רקע לאומי
  2. ^ רחל טוקטלי,המהפך המוקדם הקיבוצים מול אתגר העלייה בראשית המדינה, הד האולפן החדש גיליון 100 תשע"ג חורף 2013
  3. ^ http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/828/111.html
  4. ^ הדר בן יהודה,אסתר שטרייט-וורצל בשטח האויב, באתר הספרייה הלאומית