אירוסים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אשה מציגה את טבעת האירוסים שלה

אירוסים או לחלופין אירוסין, הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה.

האירוסים ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ווארט, קידושין, חופה וקידושין

ביהדות משמש המונח אירוסים בשתי משמעויות נפרדות.

בלשון התורה ובלשון חז"ל המונח מתאר את שלב הקידושין, שבו נאסרת האישה על כולם, כולל המקדש, עד לנישואים, שבו מביא הבעל את האישה אל ביתו. בעבר נמשכה תקופה זו שנה, ואילו מאז ימי הביניים צומצמה התקופה לכדי דקות בודדות, והקידושין והנישואים מתבצעים באותו מעמד. בימינו טקס האירוסין מתבצע לאחר שהחתן עונד את הטבעת על אצבע הכלה ואומר "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל". לאחר-מכן הרב המסדר את הקידושין אומר את "ברכת האירוסין" על כוס יין, והחתן והכלה טועמים מן היין.

למרות שניתן לבצע אירוסים גם באמצעים שונים (כסף או חפץ שווה כסף), נהוג כיום לקדש באמצעות טבעת. כדי שהאירוסין יקבלו תוקף הלכתי על שני עדים לנכוח בשעת הטקס.

בעברית מודרנית מתאר מונח זה את שלב השידוכים - הסכמה גרידא לנישואים, ללא התחייבות דינית. עם זאת, לעתים נכרכת באירוסים מחויבות ממונית למקרה שיבוטלו האירוסים.

המשמעות ההלכתית היחידה של ביטול השידוך הוא, שאם ירצה אחד הצדדים לבטל את השידוך, יהיה עליו לבקש מחילה מבן הזוג.

האירוסים בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת האירוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן שהרעיון של תקופת האירוסים עלה ב-1215, כשמועצה בראשות האפיפיור אינוקנטיוס השלישי פסקה כי "נישואים... יוכרזו בפומבי בכנסיות על ידי כמרים בזמן מתאים וקבוע, כך שאם ישנן מניעות חוקיות, הן תוכלנה להיוודע." מקובל לשער כי הצורה המערבית המודרנית של מנהג החלפת טבעות האירוסים החל ב-1477, כאשר מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, נתן למרי דוכסית בורגונדי טבעת יהלום כמתנת אירוסים.

אורך תקופת האירוסים איננו קבוע, והיא יכולה לארוך ימים עד שנים. מנהגים שקשורים לאירוסים הם מגוונים מאוד, ויכולים לכלול הכרזה רשמית או בלתי רשמית בפני חברים, משפחה או קהילה, ואספה חגיגית.

בתרבות המערבית, תאריך החתונה נקבע לעתים זמן רב אחרי הצעת הנישואים, ובתקופה זו בני הזוג בדרך כלל גרים ביחד. עם זאת, קיימים זוגות שלא מתגוררים ביחד עד החתונה, לעתים קרובות כדי לבטא רצון עז להינשא. במקרים מסוימים של זוג שחי במדינות נפרדות, מגורים בנפרד בתקופת האירוסים הם הכרחיים, מכיוון שחלק מהמדינות דורשות איחוד רשמי לפני מתן אישור להגירה. במקרה של אירוסים לאזרח ארצות הברית, לדוגמה, בן הזוג יכול לקבל אשרת שהות במדינה לתקופה של עד 90 יום לפני החתונה.

טבעות אירוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי המסורת, טבעות האירוסים נענדות על קמיצת יד שמאל. מסורת זו התחילה כנראה בימי הרומאים, שהאמינו שאצבע זו היא ההתחלה של "ונה אמוריס" (וריד האהבה), הוריד שמוביל ללב. ישנן טבעות מזמן האימפריה הרומית ואפילו משנת 4 לספירה, שעליהן סמל של שתי ידיים אוחזות בלב וכנראה שימשו כסמל לאהבה ומחויבות בין גבר לאישה. עם זאת, יש השערות נוספות לגבי מקור מנהג טבעות האירוסים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינה בטקס אירוסים בהודו