בנדיקוט עכברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןבנדיקוט עכברי
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: בנדיקוטאים
משפחה: בנדיקוטיים
סוג: בנדיקוט ננסי
מין: בנדיקוט עכברי
שם מדעי
Microperoryctes murina
שטיין, 1932
תחום תפוצה
מפת תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בנדיקוט עכברי או בנדיקוט ויילנד (שם מדעי: Microperoryctes murina) הוא מין בנדיקוט קטן בסוג בנדיקוט ננסי שאנדמי לאזור קטן במערב גינאה החדשה. הוא התגלה ותואר מדעית על ידי הזואולוג הגרמני גאורג הרמן וילהלם שטיין (Georg Hermann Wilhelm Stein), ולעיתים נחשב לטקסון מונוטיפי בשל המורפולוגיה והמראה הייחודי שלו. משמעות השם המדעי שלו היא "חופר כיס זעיר דמוי עכבר". הבנדיקוט העכברי לא נצפה בטבע על ידי זואולוגים מערביים מאז שנות ה-30 של המאה ה-20.

מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנדיקוט העכברי הוא המין הקטן ביותר בסדרת הבנדיקוטאים לאחר קרובו בנדיקוט ננסי ארפקי: אורך ראשו וגופו 15–17 סנטימטרים, ואורך זנבו 11-10.5 סנטימטרים; משקלו מוערך בכ-100 גרם. מבנה גופו קומפקטי וצר, ראשו ארוך ומחודד ואוזניו קטנות. זנבו ארוך, דקיק וחשוף. הפרווה של הבנדיקוט העכברי בצבע חדגוני של אפור עשן כהה או חום אפרורי, ללא הפסים הכהים בחלק האחורי שאופיינים למינים בסוגו. הזנב בצבע כהה לכל אורכו, וללא קצה בהיר. חלקי הגוף החשופים (האף, האוזניים והכפות) בצבע ורוד. מבחינה חיצונית הוא נראה כעכבר עם ראש מחודד.

הבנדיקוט העכברי אנדמי למערב גינאה החדשה, באזור מצומצם על רכס ויילנד סביבות הכפר המבודד גונונג סומורי. שלוש הדגימות הידועות למדע נאספו כולם על ידי גאורג שטיין בגובה של 2,500 מטר מעל פני הים, כך שנראה שהמין מוגבל ליערות עננים טרופיים בגובה רב. אין מידע על אורח החיים והביולוגיה של המין. ככל הנראה, הוא פעיל ביום ובלילה, וניזון מחסרי חוליות וצמחים שאותם הוא מוצא באמצעות נבירה וחפירה באדמת היער הרטובה. סביר להניח שהוא חופר לעצמו מקלט קטן באדמה שמשמש לו למקלט מפני נמיות כיס ונחשים.

מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבנדיקוט העכברי מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU) מכיוון שככל הידוע הוא מוגבל לאזור יחיד שגודלו המשוער 20 קילומטרים רבועים בלבד או אף פחות. בשל בית הגידול ההררי והקשה לגישה, הבנדיקוט לא נצפה או נלכד בטבע מאז 1931, וככל הנראה נדיר למדי. האיומים העיקריים עליו אינם ידועים, אך סביר להניח שהוא סובל מבירוא יערות וממלכודות. לא ידוע האם הוא קיים באזור מוגן כלשהו. נדרשים מחקרים נוספים באשר לתפוצה, לביולוגיה ולמצב המין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בנדיקוט עכברי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנדיקוט עכברי באתר הרשימה האדומה של IUCN