בנקאות בפנמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הבנק הלאומי של פנמה - BNP, בנק מסחרי לאומי בשליטת הממשלה, הממלא את מקום הפיקוח המדינתי על מערכת הבנקים בפנמה

הבנקאות בפנמה היא מגזר שירותים כלכלי משמעותי. המגזר גדל וסיפק מימון סחר למסחר שעבר בתעלת פנמה, ובהמשך התפתח להלבנת הון לצורך סחר בסמים בפיקודו של מנואל נורייגה. עקב מדיניות מיסוי יוצאת דופן, מוכרת מערכת הבנקאות בפנמה כמקלט מס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנמה מאות בנקים פרטיים, ושני בנקים בשליטת המדינה: הבנק הלאומי של פנמה (Banco Nacional de Panamá - BNP) (אנ'), והבנק לחיסכון (Caja de Ahorros de Panamá). לפנמה מעולם לא היה בנק מרכזי,[1] שהוא הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה, ותפקידיו כוללים את האחריות לקביעת המטבע של המדינה, ואת הפיקוח על המוסדות הפיננסיים במדינה, ועל המגזר הפיננסי בשלמותו.

הבנק הלאומי BNP, הוא שהיה אחראי להיבטים לא כספיים של בנקאות מרכזית בפנמה, בסיוע הוועדה הבנקאית הלאומית (Superintendencia del Mercado de Valores), שנוצרה יחד עם המרכז הפיננסי הבינלאומי במדינה, והיה אחראית לרישוי ופיקוח בנקים.[2]

נכון לינואר 2009, החזיק BNP, פיקדונות בסך של כחמישה מיליארד דולר ארצות הברית  ואילו הבנק לחיסכון החזיקו בפיקדונות או בערך של מיליארד דולר.

מכיוון שלפנמה אין בנק מרכזי שישמש מלווה של מוצא אחרון להצלת בנקים שמסתבכים, מנוהלים הבנקים בפנמה בצורה שמרנית מאוד, עם יחס הלימות הון ממוצע של 15.6% בשנת 2012, כמעט כפול מדרישת המינימום החוקית.[3]

ייחודה של המערכת הבנקאית בפנמה, הוא בהיעדר המיסוי. בשנת 1971 הממשלה העבירה חוק בנקאי שהתיר מערכת בנקאית מאוד ליברלית ופתוחה, ללא חיוב על פיקוח ממשלתי אחיד, ואישרה כי לא ניתן להטיל מיסים על ריבית או עסקאות שנוצרו במערכת הפיננסית. מספר הבנקים זינק מ־23 בנקים בשנת 1970 ל־125 בשנת 1983, רובם בנקים בינלאומיים. חוק הבנקאות קידם הלוואות בינלאומיות, ומכיוון שבפנמה יש מערכת מס טריטוריאלית, הרווחים מהלוואות או מעסקאות שבוצעו מחוץ לחוק הם פטורים ממס.

מאז המשבר הכלכלי העולמי (2008), מנסה המדינה להתנער מהמוניטין שלה כמקלט מס, וחתמה על אמנה למניעת כפל מס עם מדינות רבות (בעיקר מדינות ה-OECD).[3] אף מדינת ישראל חתמה על אמנת מס עם פנמה.[4]

אזרחי ארצות הברית, תושבים ובעלי גרין קארד הפותחים חשבון בנק בפנמה, כמו גם במדינות אחרות, מחויבים מאז 2010 בחוק הציות למס בחשבונות זרים בארצות הברית (FATCA), בנוסף לתקנות פנמה. בנוסף, באפריל 2011 כרתה פנמה אמנה עם ארצות הברית בנושא חילופי מידע פיננסי.[3]

רישוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקים בפנמה מורשים ומוסדרים על ידי הרשות לפיקוח על הבנקים (Superintendencia de Bancos).[5] ניתן לקבל רישיון לבנקים בתור:

  • רישיון כללי (מלא) Class A - בנקים אלה יכולים לפעול הן בפנמה והן מחוצה לה. לרוב הבנקים בפנמה יש רישיון זה.
  • רישיון בינלאומי מחלקה B - בנקים אלו נמצאים פיזית בפנמה, אך יכולים לעשות עסקים רק עם זרים ותושבים שאינם פנמים. הם יכולים לפתוח חשבונות בלבד ולקבל פיקדונות מאנשים פרטיים או ארגונים הממוקמים מעבר לים.

שני הבנקים בבעלות המדינה בפנמה, רשאים לעשות עסקים רק בפנמה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Panama Has No Central Bank | Mises Institute". mises.org. נבדק ב-2020-03-02.
  2. ^ "Panama - Monetary Policy". country-data.com. נבדק ב-2020-03-02.
  3. ^ 1 2 3 "Macroeconomic Report - Panama" (pdf). United Nations Economic Commission for Latin America and the Caribbean. ביוני 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של פנמה, בדבר מניעת כפל מס ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למיסים על הכנסה
  5. ^ Banking in Panama