ברוך שורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ברוך יעקב שורץ)
ברוך יעקב שורץ
Baruch J. Schwartz
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1954 (בן 70 בערך)
פילדלפיה, ארצות הברית
ענף מדעי חקר המקרא
מקום לימודים

אוניברסיטת קולומביה
בית המדרש לרבנים באמריקה

האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט משה גרינברג
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים
תרומות עיקריות

השערת התעודות המחודשת

חקר המקור הכהני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוך יעקב שורץ (נולד ב-1954) הוא פרופסור חבר בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע בין היתר כמייסדה של אסכולת "השערת התעודות המחודשת".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד פילדלפיה שבארצות הברית. סיים תואר ראשון באוניברסיטת קולומביה ובבית המדרש לרבנים באמריקה בשנת 1976 ואחר כך עלה לישראל. סיים תואר שני בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בשנת 1981 ואת עבודת הדוקטורט בשנת 1988.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי המחקר של שורץ הם חיבור התורה ומקורותיה; פולחן וחוק; המקור הכהני, הספרות הכוהנית והמחשבה הכוהנית; ספר יחזקאל; ופרשנות ימי הביניים. עבודתו המחקרית מושפעת מגישותיהם של מוריו מנחם הרן ומאיר וייס.

שורץ הוא מייסדה של אסכולת "השערת התעודות המחודשת" בחקר התורה, המבקשת להציע נימוקים לחזור להשערת התעודות, שבעשורים האחרונים קרנה ירדה במחקר, לצד תיקונים בהשערה הקלאסית. התיקון המרכזי הוא ראיית מעשה עריכת התורה לא כפעולה הדרגתית שנמשכה לאורך דורות, אלא כאירוע חד-פעמי: לפי שורץ ותלמידיו, ארבע התעודות התקיימו כולן כמסמכים כתובים רצופים ונפרדים, עד שנשזרו זו בזו בימי שיבת ציון, שבהם עלה הצורך לאחד את הגולים השבים לירושלים סביב תורה אחת בעלת מעמד סמכותי. לשיטה זו, הסתירות, הכפילויות, השברים ברצף העלילה והפערים הסגנוניים המצויים בתורה לכל אורכה אינם תולדה של עריכה רשלנית, אלא נובעים מרצונו המודע של המחבר לשמר ככל הניתן את מילותיהן של התעודות המקוריות, שאותן ראה כקדושות. לפיכך, מתוך העדפת השימור על הקוהרנטיות, הותיר מחבר התורה את הקשיים הטקסטואליים על כנם באופן מכוון מבלי לנסות להכריע ביניהם.[1]

שורץ עוסק גם בהשלכות של מסקנות חקר התורה על אמונת ישראל. לשיטתו, בקורת המקרא מקעקעת את אמתותו של מעמד הר סיני כאירוע היסטורי, אך לכך אין כל השלכה לאמונה בה' ולמחויבות לקיים את מצוותיו. זאת משום שמן המחקר מתברר כי התורה וסיפור מתן תורה לא הולידו את האמונה ואת המצוות, אלא נוצרו כגיבוש הספרותי של אמונה ומצוות שקדמו לחיבורם.[2]

ההשלכות התאולוגיות של שיטתו של שורץ בחקר התורה נדונו ופותחו בחיבוריהם של הוגים יהודים בני זמננו.[3][4]

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך יעקב שורץ, תורת הקדושה: עיונים בחוקה הכוהנית שבתורה, ירושלים: הוצאת מאגנס, ספטמבר 1999[5]

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוך יעקב שורץ, קדושת ישראל בתורה, בתוך: מאיר חובב (עורך), קדושים תהיו, ירושלים: חוג בית הנשיא לתנ"ך ולמקורות ישראל, בית הנשיא, קונטרס שביעי, עמ' 17–26
  • ברוך יעקב שורץ, מה בין מונח למטפורה? נשא עון/פשע/חטא במקרא, תרביץ סג,ב (תשנ"ד), עמ' 149–171
  • ברוך יעקב שורץ, לשאלת מקור תוקפן של המצוות: "הנורמה הבסיסית" וטעמה במסורות התורה, שנתון המשפט העברי של המכון לחקר המשפט העברי כ (תשנ"ח–תש"ס), 241–265
  • Baruch J. Schwartz, The Priestly Account of the Theophany and Lawgiving at Sinai, in: M.V. Fox et al. (eds.), Texts, Temples and Traditions: A Tribute to Menahem Haran, Winona Lake IN 1996, pp. 103–134
  • ברוך יעקב שורץ, סיפורי המבול שבתורה ושאלת נקודת המוצא של ההיסטוריה, בתוך: מ' בר-אשר ואחרים (עורכים), ש"י לשרה יפת: מחקרים במקרא, בפרשנותו ובלשונו, ירושלים תשס"ח, עמ' 139–154
  • ברוך יעקב שורץ, ירידתו של יוסף למצרים: חיבורו של בראשית לז ממקורותיו, בית מקרא נה,א (תש"ע), עמ' 1–30
  • “Baruch J. Schwartz, Ezekiel’s Dim View of Israel’s Restoration, in: M. Odell and J. Strong (eds.), The Book of Ezekiel: Theological and Anthropological Perspectives, SBL Symposium Series, Atlanta: Scholars Press, 2000, pp. 43–67
  • ברוך יעקב שורץ, התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה, בתוך: צ' טלשיר (עורכת), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך א, ירושלים תשע"א, עמ' 161–226
  • ברוך יעקב שורץ, מתן תורה: תרומת חקר המקרא להבנת המושג בעבר ובהווה, בתוך: ד"י לסקר (עורך) מחשבת ישראל ואמונת ישראל, באר־שבע תשע"ב, עמ' 21–31
  • Baruch J. Schwartz, The Documentary Hypothesis, in: J.S. Baden and J. Stackert (eds.), The Oxford Handbook of The Pentateuch, Oxford 2021, pp. 165–187
  • ברוך יעקב שורץ, התורה והשירה בדברים לא וסוף ימי משה בארבעת המקורות, בית מקרא סז,א (תשפ"ב), עמ' 130–171

כמו כן עורך את שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כרך כו וכז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברוך יעקב שורץ, התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה, בתוך: צפורה טלשיר, ספרות המקרא: מבואות ומחקרים, כרך א, תשע"א, עמ' 211–218
  2. ^ "מתן תורה": תרומת חקר המקרא להבנת המושג בעבר ובהווה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  3. ^ בנימין זומר, התגלות וסמכות: סיני במקרא ובמסורת, ירושלים: כרמל, תשפ"ב
  4. ^ יהודה גלמן, מאת ה' הייתה זאת: תאולוגיה של התורה וההיסטוריה לימינו, ירושלים: כרמל, תשפ"ב
  5. ^ אתר למנויים בלבד אריאל סרי־לוי, פרשת השבועה: צורך להגביל את הקודש, באתר הארץ, 25 במרץ 2016