ברוך תור-רז
 | |
| לידה |
23 באוקטובר 1936 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 2014 (בגיל 77) |
| שם לידה |
ברוך טוריס |
| מדינה |
ישראל |
| בן או בת זוג |
שלומית תור-רז |
| פרסים והוקרה |
פרס אנדרסן (1996) |
|
www | |
  | |
ברוך תור-רז (טוריס) (23 באוקטובר 1936 – 3 במאי 2014) היה ארכיונאי, משורר וסופר ילדים ונוער ישראלי[1].
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד באוקטובר 1936 בתל אביב לאהרון ורבקה טוריס, וגדל בדרום העיר. בנעוריו עבד כנער מתלמד בבית דפוס "ספר" של נחום טברסקי. עבודתו זימנה לו מפגשים עם סופרים שהעריץ, והוא סיפר שנהג לקרוא ספרים עוד לפני שיצאו בדפוס[1].
לאחר שירותו הצבאי עסק בחינוך ובהדרכת מבוגרים, ובשנת 1968 התמנה לשמש כארכיונאי ראשי של מפא"י בבית ברל, שם גילה מחברת אבודה של רחל המשוררת שנכתבה בדגניה ב-1920 בקירוב. המחברת מכילה בין השאר יומן, טיוטות ראשוניות לשיריה המוכרים של רחל ושיר גנוז שלא פורסם מעולם[2].
את סיפוריו הראשונים פרסם תור-רז בשבועונים לילדים. בשנת 1996 זכה בעיטור אנדרסן על ספרו 'פרצוף צנע' מידי האיגוד הבינלאומי לספרי ילדים (IBBY)[1].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היה נשוי למשוררת שלומית תור-רז (1939–1989) עד מותה, ואחר כך היה בן זוגה של אלמוגה אילן[1].
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שביל ארי הנמלים : שירים / ברוך טוריס (תל אביב : המחבר, תשכ"א 1961) <איורים, בהירה טוריס>
- אי האור : קורות הקיפוד ומרעיו (תל אביב : אל"ף, תש"ל 1970)
- דובי : קורות בעל חוטם מבוקע ורעו קצוץ הזנב (תל אביב : רותם, תשל"ג 1973)
- פרשת סינדרלה (תל אביב : רותם, תשל"ה) <סטירה פוליטית>
- מריון, אורח משפת הירקון (תל אביב : רותם, תשל"ז 1977)
- מאצל שביל הסביונים. בתוך: דמעה בעפעפי שחר : שירים / שלומית וברוך תור־רז (הוד־השרון : רותם, תשל"ח 1978)
- חומימבה ומלך המצוקים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1984)
- האריה החולם (ירושלים : כתר, 1986)
- הגדר (ירושלים : שוקן, תשמ"ט 1989) <איורים, אבנר כץ>
- אל בומבוט : רוכל הסדקית : סיפורים (תל אביב : ירון גולן, 1989)
- גנז המלך : סיפורים (הוד־השרון : רותם, 1990)
- אדם אחר (תל אביב : ירון גולן, תש"ן 1990)
- רעב רק לעוגה (רמת־גן : רות סירקיס, תש"ן 1990) <איורים, אורה איל>
- דמעה מתוקה כצוף : סיפורים לילדים (תל אביב : ירון גולן, 1991) <איורים, נורית יובל ... ואחרים>
- מעשה בכוכבון שלא רצה לישון : שלושה סיפורים לילדים (תל אביב : תמוז, 1992) <איורים, נורית יובל>
- העוצר הגדול : סיפור אהבה לבני הנעורים (תל אביב : ביתן, תשנ"ד 1994)
- פרצוף צנע (תל אביב : ירון גולן, 1994) <איורים, דני קרמן>
- ענן אמר לענן (קרית־גת : דני ספרים, 1996) <איורים, נורית יובל>
- הסוס הנבון (קרית־גת : דני ספרים, 1998) <איורים, נורית יובל>
- סול ולונה : סיפורים (תל אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור, תשנ"ח 1998)
- סבתא על הגובה (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2000) <איורים, אודי ליכטשיין>
- המתנה (קרית־גת : דני ספרים, 2001) <איורים, קסניה טופז>
- בן לוקח בת (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2002) <איורים, אודי ליכטשיין>[3]
- מי מצא? (חולון : צבר, תשס"ב 2002) <איורים, דודי שמאי>
- הפסדתי את החופש הגדול (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2003) <איורים, יעקב גוטרמן>
- מי יכול? (קרית־גת : קוראים, תשס"ד 2003) <איורים, נורית צרפתי>
- ילד חולמני : שירים לילדים (תל אביב : יוסף שרברק, 2003) <איורים, אבנר כץ>
- הצוללת של אמנון ושלי, סיפור לילדים, איורים: יעקב גוטרמן, "הקיבוץ המאוחד" 2008[4].
- שנינו: שירים למבוגרים של שלומית וברוך תור-רז. איורים: ברוך תור-רז. הוצאה: עיתון 77 2009.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברוך תור-רז- רשימת הפרסומים של ברוך תור-רז, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ברוך תור-רז, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ברוך תור-רז, מדף הספרים של ברוך תור-רז, באתר nrg, 18 בדצמבר 2008
- ברוך תור רז, ארכיון מפלגת העבודה הישראלית בבית ברל כמקור לתולדות ארץ ישראל 1930-1948, קתדרה 3, פברואר 1977
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 עופר אדרת, הנער שעשה הגהות לחסמבה, באתר הארץ, 15 במאי 2014
- ^ אליהו הכהן, כה צר מעגלי: חדרי, ספרי, ערגה למרחב, באתר הארץ, 13 בפברואר 2009
- ^ ציפי גון-גרוס, הצמה והספסל הבודד בקצה שכונה, באתר הארץ, 23 במרץ 2003
- ^ יהודה אטלס, המלחמות היו אז לא אמיתיות, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2008